בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סֵה לַה וי  
 
 
טי וייט נויין

טי וייט נויין רצתה להרביץ לעמנואל דבו המצוינת, שמגלמת בסרט 'אשתו של ז'יל' אישה שמוכנה לאכול בשתיקה את החצץ שמאכיל אותה בעלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השנים הן שנות ה-30. השעה היא שעת בוקר מוקדמת. אור השמש נוגה על הבניינים וז'יל (קלוביס קורניאק), פועל שזה עתה סיים משמרת, צועד במרץ על קרני האור המטיסות אותו אל ביתו, שם מתעוררת אשתו המקסימה אליסה (עמנואל דבו) מתוך חלום, אל בעלה המעריץ. חייה טובים, יש לה בית נאה, שתי ילדות יפות והיא מצפה לתינוק נוסף. חיוכה הגדול מעיד על שביעות רצון. לכאורה, הכל טוב ויפה, ואני, הצופה הנשית, מביטה במסך ומקנאה, עד שאני פוגשת את אחותה.

העלמה לורה סמט, ככל הנראה הדבר החם הבא מצרפת, מגלמת בסרט את ויקטורין, אחותה הקטנה של אליסה. ויקטורין היא אורחת קבועה בביתם של הזוג האוהב. היא צעירה, היא אופנתית והיא חצופה. הגברים נופלים שדודים לרגליה וכך גם ז'יל. לצערי, אני יכולה להבין אותו לגמרי. ויקטורין היא שוברת לבבות לא קטנה והיא עושה את זה לגברים ונשים גם יחד.

אליסה, מוצאת עצמה חסרת אונים, מצד אחד בעלה בוגד בה עם אחותה, מצד שני היא אוהבת אותו ואת אחותה וחוששת שיעזוב אותה כשכרסה בין שיניה. אליסה מחליטה לדבוק באהבתה, יהיה אשר יהיה, וכאן מתחיל הסרט האמיתי.

'האישה של ז'יל' הוא שרטוט טראגי ומלנכולי של נפש אישה נבגדת המחליטה להקריב את עצמה ואת אושרה על מזבח האהבה. אין בסרט שיחות רבות או מעשים נועזים. להיפך, הסרט איטי מאוד והשתיקות בו כמעט אינסופיות.

סרטים מלנכוליים ומהורהרים מסוג זה קמים ונופלים על בחירת השחקנים הראשיים. למזלו של במאי הסרט, פדריק פונטיין, השחקנית הראשית שלו, עמנואל דבו, עושה עבודה מדהימה.

כאביה וייסוריה הפנימיים של אליסה, באים לידי ביטוי בפניה רבי ההבעה של דבו המצויינת. כל רטט, כל קמט, כל שביב של חיוך מגוייסים על ידה בכשרון רב, לטלטול הצופה מאדישותו.

וקשה להישאר אדישים – לעיתים אף מתחשק לקום ולסטור לדמות. בשם אלוהים, שתעשה משהו. מדוע היא יושבת שם ומחייכת שעה שבעלה מביט בערגה באחותה? מדוע אינה צועדת החוצה בסערה? הופכת שולחנות? מדוע אינה עושה משהו אנושי? אבל אליסה היא הנוצרייה המושלמת - היא רק מפנה את לחיה השנייה ומהנהנת בהבנה כואבת ומכאיבה. סה לה וי. סה ל'אמור.

הסרט לא קל לצפייה והוא דורש את תשומת לבכם המלאה, פן תפספסו איזו מחווה הרת גורל של דבו, איזו קרן אור המאירה את הדברים החשובים מזווית חדשה או אפילו טיפת זיעה הניגרת על צוואר הגיבורים. אבל בשביל המאמץ שתשקיעו בצפייה, תקבלו שיעור בהקרבה עצמית ובאהבה חסרת תנאים וגבולות א-לה ישו. לא בטוח שזה שיעור לכל אחד.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by