בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ילד של אמא 
 
 רק נראה קשוח. אלון ז`אן (צילומים: יח``צ)   
 
אמיר עמרמי

עם צאת אלבום הבכורה 'אהבה עושה לי טוב', יושב אלון ז'אן ומדבר עם אמיר עמרמי על אמא ואבא, על ערוץ 24, על הקשר בין שירים לחופש, ועל החיפוש אחר אהבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מכסת התודות של אלון ז'אן לערוץ 24 במשך כל הראיון, יכולה לבייש את עזאם עזאם, ובצדק. ז'אן פרץ לתודעת הציבור בזכות הקליפים שלו לשירים 'כי את' ו'אין לי מלים', שערוץ המוסיקה שידר ללא הפסקה. השיר 'אין לי מלים' (מלים: יואב גינאי, לחן: נערי רפול וז'אן) גם מככב לא מעט במצעדי הערוץ ובתוכנית המבוקשים, ובנוסף ז'אן מועמד לתגלית השנה של הערוץ.

אלבום הבכורה שלו 'אהבה עושה לי טוב' כבר יצא לחנויות, ולפני שבוע התקיים ארוע השקה לאלבום, ובין רשימת המוזמנים היו שלישיית 'מה קשור?', אתי קסטרו ושבי זרעיה, אילון בן יוסף, נדב אבוקסיס, ניקי גולדשטיין, יוסי אזולאי, רגב הוד, כלא 6 ועוד.

קצת מטורף כל הסיפור הזה עם 'אין לי מלים' וההצלחה שהוא נתן לך. איך התגלגל השיר?
"האמת היא שקיבלתי את הסקיצה של השיר בהתחלה ופחות אהבתי אותו, ובינתיים עשיתי שירים אחרים. הוא היה טוב, אבל היה חסר בו משהו, למרות שכולם אמרו לי שזה אחלה של שיר. גם אז הוא היה שיר שקט. בסוף הקלטתי אותו כמו שהוא היום, ומיד התאהבתי בו".

איך הייתה העבודה עם יואב גינאי?
"אנחנו חברים טובים, והוא איש מקסים. השיר מדבר על מערכת יחסים שהייתה לי, ופניתי אליו והוא הסכים לכתוב לי".

אלון ז'אן (34) נולד וגדל בנתניה, לצד אחותו הכדורגלנית, סילבי ז'אן, ושני אחים נוספים "שהם לא מוסיקאים, אבל עכשיו כשיצא האלבום הם פתאום נהיו לי במאים ומדברים איתי על הקליפ הבא שלי, ומתקשרים כל הזמן להגיד לי מה הסינגל הבא שאני צריך להוציא". ז'אן שר מגיל צעיר, ומגיל 15 החל ללמוד פיתוח קול. לפרנסתו עבד בשירה בארועים במשך השנים, כגון חתונות, כנסים ומה לא, ובמקביל ניסה לפרוץ החוצה בשלוש תחרויות קדם אירווזיון- 95', 96' ו-2000, אך ללא הועיל. ערוץ המוסיקה היה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לו.

תרשה לי להניח שזה עדיין לא סיפור פשוט, לשלוח קליפ לערוץ המוסיקה ורק להמתין שישדר אותו?
"השיר הראשון שהוצאתי היה 'כי את', ומה שאנשים לא יודעים זה שהקליפ הראשון שלו לא עבר את הפלייליסט של הערוץ. בשבילי זאת הייתה דקירה חזקה ולקחתי את זה מאוד קשה".

למה הוא לא עבר?
"הקליפ לא היה מספיק משכנע, ולא היה ערוך כמו שצריך. אחרי זה פניתי לעמית עייני וקובי פלשמן, ועשיתי איתם קליפ חדש ושלחנו אותו. בערוץ 24 מאוד העריכו את זה והקליפ נכנס לפלייליסט".

נדמה כי הפלייליסט של ערוץ המוסיקה נהיה קשה עם השנים.
"נכון. ערוץ 24 של עד לפני שנתיים היה מאוד צריך אותנו. זה רק התחיל והוא היה צריך קליפים לשדר. היום יש ריבוי של קליפים בערוץ, שכבר אין לו ברירה והוא חייב למצוא את הקליפים הכי טובים לשדר".

עם כל הכבוד לטלוויזיה, עדיין יש ערך מוסף לרדיו. למרות ההצלחה, היית מעדיף לפרוץ דרכו?
"הרדיו זה קטע בפני עצמו, וזו מדיה חזקה מאוד. כשערוץ 24 יצא זה היה דבר חדש לגמרי, אבל מה יותר חזק מטלוויזיה בעצם? אני חושב שהערוץ זה משהו שכבר המון אמנים חיכו לו. איזה סוג של MTV ישראלי.

"אתה בעצמך בטח יודע כמה סינגלים מגיעים היום לרדיו, ואני ממש פרצתי עם להיטים שנכנסו ישר למצעדים. זה דבר נדיר ואני אומר תודה לאלוהים על כל יום שאני מצליח בכל הג'ונגל שקורה היום בחוץ. יש לי גם לא כמה חברים שמנסים ושולחים קליפים, ולא הכל עובר. זה תהליך מאוד מסובך".

נשמע כאילו הערוץ הופך לגלגל"צ טלוויזיוני.
"אני מאוד מקווה שלא בשביל שאר האמנים. אבל אתה חייב להיות הכי טוב שיש".
 

הגברים בוכים בלילה

אל תסתכלו בקנקן. עטיפת האלבום
 אל תסתכלו בקנקן. עטיפת האלבום   
מה שמבדיל בין אלון ז'אן לז'אן קלוד ואן דאם, זה המוצא, או ליתר דיוק חוסר הקרבה למנחם גולן. ז'אן בנוי לתלפיות, וקיבל את פניי בביתו שברמת גן בג'ינס ובחולצה צמודה, מהסוג שהיו לוחצים לאנה ניקול סמית על קנה הנשימה. שריריו החסונים התפרצו מהשרוולים הקצרים כמו נתן שרנסקי בדיון בכנסת על זכויות הערבים במדינה. עם זאת, למרות מראהו הקשוח, נשמתו רכה כצמר גפן מתוק, והוא רגיש כמו מצפן. בנוסף, על צווארו של ז'אן ענוד תליון הנושא את האותיות 'אלד', שעל פי דברו זה צירוף מהקבלה נגד עין הרע, שהחליט לשים עליו מאז שקנה דירה.

אתה מודה באלבום לבורא עולם שהחזיר בך את האמביציה שנסוגה בשנים האחרונות. מה קרה בעצם?
"הכל קשור לזה שהלך לי הקול. הייתי במצב מאוד ירוד אחרי שההורים שלי נפטרו. אמא שלי נפטרה כשהייתי בן 22, והייתי מאוד קשור אליה. היא הייתה הדבר הכי יקר שהיה לי בחיים. כל כך פחדתי מהמחשבה שרק יקרה לה משהו. כל כך פחדתי שהיא תמות, עד כדי כך שהיא בסוף מתה לי בידיים".

אני מאוד מצטער. ממה היא נפטרה?
"מסרטן. הסיפור היה שהיינו עושים אצלה משמרות בביה"ח, אני והאחים שלי. זה קרה דווקא במשמרת לילה שלי. נרדמתי לידה, ופתאום קמתי בשבע בבוקר. ראיתי אותה מחרחרת, רק קמתי לגעת בה והיא נפחה את נשמתה. מאז התחילו לי חרדות מאוד קשות, כאבים, לא יכולתי לנשום. לא ידעתי מה שיש לי".

ישנה הנחה מסויימת שמשפחה של חולים סופניים משתחררת מעט מהכאב של יקיריהם כשהם מפסיקים לסבול. לא עברת איזשהו תהליך של קבלה של הדברים עוד לפני שהיא נפטרה?
"לא האמנתי שהיא תמות. היא הייתה בת 40, אתה מבין? לא תגיד שהיא היתה בת 80, ואתה לא חושב זה יקרה. זה גם היה קצת אגואיסטי לחשוב שהעיקר שהיא תחיה למרות שהיא סבלה, אני יודע את זה. אבל עדיין, אתה לא רוצה שאמא שלך תמות".

ומה קרה מאז?
"מאז עברו השנים, ואני מנסה לשקם את עצמי, הייתי בכמה קדמי-אירוויזיון, אבל זה לא היה אותו דבר. היה לי קשה לשיר. אחרי בערך 10 שנים אבא שלי נפטר. היה לו גידול בפרוסטטה וזה קטל אותו די מהר".

בטח מאוד קשה לעבור את זה עוד פעם.
"אחרי שאבא נפטר בכלל הייתי במצב רע. הייתי קם מסיוטים בלילות שיש לי סרטן בכל הגוף. הייתי הולך לפסיכולוגים, לוקח כדורים והכל, אל תשאל. אבא שלי סידר אותנו עם ירושה והכל, וגם קניתי בית. אבל הרגשתי שיש לי הכל ושאין לי כלום".


ואיך כל זה משפיע לך על הקול?
"למרות הסבל שעברתי, והקשיים, עדיין שרתי והופעתי לפרנסה. אימצתי את הקול, הנשימות שלי לא היו סדירות כששרתי, ושרתי לא נכון. פשוט פגעתי בקול. המשכתי להופיע באירועים, חתונות, ובסוף קרה שאיבדתי את הקול לגמרי".

לא חשבת להפסיק לשיר?
"לא יכולתי, זאת הייתה העבודה שלי. השיא היה בהופעה שהייתי מול אלף רופאים. עליתי לשיר את 'שמור על העולם ילד' ובזמנים ההם הייתי שר את זה כמו דוד ד'אור, ברמה של אחד לאחד. יש לי שלוש וחצי אוקטבות בקול, ולפעמים הייתי עוזר לזמרות ששרו איתי במקומות שהיה להן קשה לשיר גבוה. הייתי כולי בעצבים ומלא לחץ, יצאתי לפלצט (קול גבוה במיוחד) ולא יצא לי כלום. זה היה הרגע הכי מביך בחיים שלי.

"ניסיתי לצאת מזה בבדיחה ופניתי לקהל ואמרתי שהם בטח שמים לב שאני חולה, ושאלתי אם יש איזה רופא שיכול לטפל בי. אני לא יכול לשכוח את זה. התחלתי לבכות וברחתי הביתה, אפילו לא נשארתי לקבל את הכסף. אחרי הארוע הזה חיפשתי רופאים שיעזרו לי. כבר הייתה לי יבלת על מיתרי הקול, ופניתי לרופא מנתח באיכילוב וביקשתי שינתח אותי. עשינו את הניתוח, וברוך השם הקול שלי יצא יותר טוב ממה שהיה".
 

מוסיקה זה הקול

במופע ההשקה עם יוסי אזואלי, ניקי גולדשטיין ונדב אבוקסיס
 במופע ההשקה עם יוסי אזואלי, ניקי גולדשטיין ונדב אבוקסיס   
מה קורה איתך אחרי הניתוח?
"אחרי הניתוח לקחתי את עצמי בידיים, וידעתי שהדבר היחיד שיכול להקים אותי זה המוסיקה. החלטתי שאני משקיע את כל הזמן שיש לי בקריירה שלי. ישבתי ורשמתי לי את כל האנשים שאני מכיר בברנז'ה, מי יכול לעזור לי, ומי המפיקים הכי חמים שיש שאני רוצה לעבוד איתם. בתקופה הזאת הכרתי אנשים מהשמיים, תאמין לי. אנשים ששייכים לשואו ביזנס ומאוד רצו לעזור".

מי למשל?
"הם פחות רוצים שאני אדבר עליהם, אבל דידי הררי למשל מאוד עזר לי".

בוא נחזור רגע לחיפוש אחר המפיקים. יש לך באלבום ארבעה מפיקים - Henree, יגאל מיכאל, מאיר עמר ואיתי זילברשטיין, וזאת אופנה שאני רואה בהרבה אלבומים בזמן האחרון. יותר מדי קונספטים, לטעמי, ואני מאמין שבאיזה מקום זה גם מאבד מהכיוון של האמן עצמו.
"יש משהו בדברייך. אני מאוד אוהב לגוון, אבל אם אתה שם לב אצלי באלבום, זה לא שיש הבדל גדול מדי בין השירים. בכל שיר הוספתי נגיעות אקוסטיות, וצלילים אלקטרוניים. אבל אני גם מסכים איתך שאין מה לעשות. הסאונד של Henree למשל שיש באלבום שונה מהסאונד של נערי רפול (עמר וזילברשטיין – א.ע). עדיין, כל שיר באלבום אני שיניתי 10 פעמים".

מבחינת ההפקה?
"בעיקר. הייתי יושב ושומע כל שיר ואומר שמשהו חסר. הייתי מביא מפיק אחר שישמע ואז הוא היה מוסיף משלו. 'כי את', למשל, זה שילוב הפקה בין יגאל מיכאל ל- Henree. אני חושב שהשילוב בינהם היה פשוט מעולה".

אז אתה בעד ריבוי המפיקים?
"אני מאמין שכל אחד מביא את הדברים שלו. יגאל הביא את הכיוון שלו לדוגמא, אבל היו דברים שהיו חסרים לי, למרות שיכול להיות שמבחינתו זה בסדר, אבל אצלי זה לא היה שלם. אני רוצה להיות שלם עם עצמי, לדעת שאם זה לא מצליח אז אני אדע שעשיתי הכל".

בוא נסכים שמצינו את הנושא. יש באלבום את השיר "אהבת חיי", שכתב לך אהוד מנור ז"ל. ספר לי על זה.
"זה שיר לטיני שגיליתי באיזה ארוע שעשיתי ברוסיה. כשהגעתי לארץ חיפשתי אותו, ופניתי לאהוד ז"ל, חודש ימים לפני שהוא נפטר. ביקשתי ממנו שיכתוב לי עליו שיר אהבה, אבל לא משהו אירווזיוני, אלא משהו מאוד אישי. תמיד כשאני שר את השיר הזה היום אני מתרגש מחדש".

אהוד הספיק לשמוע את השיר?
"כן, הוא נפל כשהוא שמע אותו. שדרני רדיו אמרו לי שזה הלהיט שיוציא אותי, ועובדה שהשיר לא תפס. זה רק מראה שאין לזה חוקים".

אתה שר המון על אהבה. יש לך אהבה היום?
"אין לי כלום כרגע. אני פתוח ואני אשמח להכיר, אבל כרגע אני כל כך עסוק בקריירה שאין לי הרבה זמן לזה. אבל אני מאמין שזה יקרה".

אתב גם שר המון על חופש בשירים שלך. אתה עדיין מרגיש כלוא?
"הייתי כלוא בכל התקופה של החרדות, שהיתה בעצם כמו בית סוהר, ועכשיו סוף סוף אני מרגיש כמו סוג של פרפר, סוג של דולפין".

אתה חושב שתסתדר עכשיו במערכת יחסים חדשה כשזו תבוא?
"אני מאוד ביקורתי. אמא שלי הייתה מאוד נאמנה לאבא שלי. הייתי בתוך בית של נאמנות. היום אני נמצא בעולם המודרני ואתה רואה את כל מה שהולך בחוץ, כל הבגידות, ואני גם רואה איך שבחורות מתחילות איתי".

אבל גם אתה לא הכי שמרן עם המראה שלך.
"לכולנו יש מעידות, אבל אני מחפש מערכת יחסים שתהיה הכי אמיתית שאפשר. בלי בגידות. זה דבר קשה למצוא אבל אני יודע שהאהבה שלי נמצאת באיזה מקום בעולם, ואני יודע שזה יקרה. אני רוצה לחזור הביתה ושיהיה לי למה לחזור".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by