בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
למי קראת יהודון?! 
 
 איש משפחה למופת? (מתוך הסדרה)   
 
לילך וולך

סדרת האנימציה 'איש משפחה' המשודרת בלווין, עלתה לכותרות בעקבות פרק שהוגדר על ידי חלק מהצופים כ'אנטישמי'. לילך וולך טוענת שהפרק בסדר גמור, הבעיה דווקא בנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המהומה הזוטה שהתעוררה סביב הפרק ה"אנטישמי" של סדרת האנימציה הפרועה 'איש משפחה', נשמעת כמו תכסיס יחסי ציבור של תסריטאים מחוכמים ו... יהודים.

האם מפתיע אתכם לשמוע את שמות המשפחה – "גולדמן" "צוקרמן" "אדלר" ו"ברנשטיין" חתומים על התסריט של חלק מפרקי הסדרה?

מן הסתם לא. תעשיית הטלוויזיה והקולנוע משופעת בטאלנטים יהודיים, התורמים מכשרונם, לעיתים קרובות בתחום התסריטאות. חיפוש פשוט באתר imdb, יביא אתכם לתוצאה שלעיל – רבים מתסריטאי הסדרה 'איש משפחה' הם יהודים בעצמם. הפרק הוא אגב, פרק סטנדרטי למדי של הסדרה הפרועה שבדרך כלל רומסת את הפוליטיקלי קורקט והצביעות האמריקאית, בו אב המשפחה המטומטם מאבד את כספם, ומביע משאלה לפגוש יהודי שמבין בכסף שיפתור את בעיותיו. המשאלה מתגשמת ורואה חשבון יהודי מתדפק במקרה על דלת ביתם. לאחר היכרות קצרה עם המשפחה הלא מתפקדת, נאלץ רואה החשבון להתמודד עם הדעות הקדומות והתפיסות השגויות של בני המשפחה, והפרק מעלה מחדש סטריאוטיפים שונים, בעיקר את הקשר שלא ינותק בין יהודים לכסף.

אז מה בעצם העניין? יש להניח שרבים מצופי הסדרה, כמו רבים מקוראי הכתבה, יגיעו למסקנה החד משמעית שמדובר בשנאה העצמית היהודית המפורסמת ובזה יפטרו את העניין.

אולם זו לא התשובה הנכונה: מטריד לחשוב שכל מי שניחן בהומור ובמעט מודעות עצמית, אוטומטית נחשב ליצור פגום אשר מתעב את עצמו ומחצין את השנאה הזו. חיים ללא הומור הם חיים דלים ונטולי דמיון. לא כל גילוי של הומור שעוסק ביהדות או ביהודים, הופך אוטומאטית לפרופגנדה אנטי יהודית - העובדה היא שאנשטישמיות תמיד היתה ותמיד תהיה. ובנוסף, הנאה מהומור שאינו פוליטיקלי קורקט אינה הוכחה מוחצת לשנאה עצמית שמקננת בכל מי שבמקרה יהודי ובוחר לצחוק מהבדיחה.

לקות בהומור וקריאת "זאב, זאב", או במקרה היהודי – "שואה, שואה", היא בעייתית ומנוונת יותר מרוב גילויי ההומור הלכאורה אנטי-יהודיים שנמצאים מסביבנו. הדבר כמובן אינו אומר שיש לפגוע ברגשותיו של מישהו, בטח ובטח לא ברגשותיו של מי שסבל בעצמו מרדיפות על רקע גזעו או אמונתו, אבל אל לנו להיגרר לפיתוח עלבונות מן המוכן תחושת קורבן, חיטוט בפצעים, נטייה מוגברת לחיפוש איפה דרכו עלינו, ולקו מחשבה מנחה שעיקרו הוא "רק שלא יעשו ממני פראייר".

באופן הזה אנחנו לא בונים לעצמנו אלא את התדמית של הילד הצולע תמידית שלא יפה לצחוק עליו – הגיע הזמן לוותר על זה. לא כל זיק של הומור הוא האנשלוס של אוסטריה. או במילים פשוטות: תפסיקו לחשוב כמו פראיירים – רוב הסיכויים שיפסיקו לחשוב עליכם כעל כאלו.

נראה שמסע היח"צנות המוסווה שהתנהל ודאי על ידי אותם תסריטאים ששמות חלקם מופיעים בתחילת הכתבה, הצליח. עובדה – התלהמנו, דיברנו על זה וצפינו בפרק. אחד אפס ליהודים.

מן הצד השני של המתרס – במקביל (במקרה או שלא) שודר ב'יס' הסרט המצחיק למדי – 'הפטיש העברי'. הפטיש העברי הוא מרדכי, מעין בלש – פימפ סטייל, שמגולם ע"י אדם גולדברג הסקסי שיחד עם הטלית והפאות מביא דמות שהמילה מגניבה קטנה עליה. הפטיש העברי יוצא להציל את חנוכה מידי סנטה קלאוס מרושע וחדש. העיסוק באותם סטריאוטיפים בדיוק, מתבצע באופן מוקצן הרבה יותר – האמא היהודייה המנג'סת, ההחצנה היהודית אמריקאית, מניפולציות האשמה והנוירוטיות ככלל. אמה – מה?

היהודי הוא הגיבור, הוא מנצח וזוכה בבחורה, ואנחנו מאושרים ויכולים לצחוק בנחת, בלי לפחד שמה בלב פנימה אנחנו שונאים את עצמנו, בזים לאמא ומחללים את זכר השואה. יחי הבדל הקונטקסט.

________________________________________________________________

התכנית 'איש משפחה' משודרת בערוץ YES+.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by