בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש: רומנטיקן חבוי  
 
 יוסי ברגר (צילום: שרון ברקת)   
 
איתן בוגנים

יוסי ברגר יודע הכל על הפאנטום, לא מפספס משחקי כדורגל חשובים ותומך בשרון, אך מבעד לצילומיו מבצבץ הרומנטיקן. שיחה עם ראש המחלקה לצילום בבצלאל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי ברגר מתבונן בעולם ללא זמן - הוא אותו "קורא אידיאלי" של ג'ויס, "הסובל מנדודי שינה אידיאליים". כלומר, הוא לא בעל עיניים ביוניות המתבוננות בעדשת המצלמה המושלמת, אלא זה שיכול להסתכל לרוחבה ולעומקה של המציאות וללכוד פריזמה אנושית מורכבת של סיטואציות, אפשרויות ורגשות, מעצם מבנהו וטבעו של העולם. יוסי ברגר ער לרעש ולקצב מסביבו. נקודת המוצא של עבודותיו של ברגר (על פי דעתי, כמובן) היא הסתכלות במסך רחב על החיים - בישיבה נוחה, בפוקוס על ההווה, עם כתוביות, ובלי מוסיקה בכלל - על האמנות כמעשה של פרספקטיבה חד-פעמית וכאקט (ותוצאה) של שיכרון חושים זמני. ראש המחלקה לצילום של בצלאל על האש:
 
 
מה שלומך?
האמת? טוב, ממש בסדר.

קצת מוזר, עדיין חם, למשל.
"לא, חזרתי עכשיו מאיסטנבול וגרמניה ושמחתי לגלות שהלחות ירדה והערבים נעימים. אפילו הפסקתי להפעיל את המזגן. אם אתה שואל על מזג האוויר, אז הוא השתפר מאוד, אם לשלומי, אז אני מרגיש שאני עושה את מה שאני רוצה לעשות ושדברים מתפתחים לא רע. זה מוזר באמת, כי אם אני חושב על עולם האמנות או על התערוכה הבאה שלי אז אני לא יודע איפה היא תהיה ומתי, אבל הדברים שמתפתחים אצלי, כבר לא מעט זמן, הולכים ונעשים יותר חדים, הראייה שלי משתפרת, ואני עוד מעט צריך משקפיים. קשה לעשות פוקוס כל הזמן."

מה מעניין אותך באמת?
"השָם מעניין אותי, האופן שבו הדברים מונחים ואיך שהם הונחו. הכל מעניין אותי, העולם, החיים, פוליטיקה, אמנות."
 
 
בהסתכלות אחורה, אתה יכול לחשוב על מסקנות שהופקו, על איזו דרך שהתוותה?
"מסקנות כנראה לא, הבנה כן. כמו שכבר אמרתי, גם לגבי העולם, תחושה של צלילות מסוימת. זה כנראה קשור איכשהו לגיל, ובעולם האמנות אני צעיר יותר מהגיל שלי, כי הגעתי לעיסוק באמנות מאוחר יחסית. קודם למדתי כלכלה."

ספר קצת על הכלכלה.
"מיד אחרי הצבא התחלתי ללמוד כלכלה, סיימתי, הייתי שנה בחו"ל, חזרתי והתחלתי לעבוד במשרד האוצר. הייתי אחד מנערי האוצר באגף התקציבים. אחרי שלוש שנים מאוד מעניינות שם, הבנתי שאני לא ממש מחובר ושאין לי עניין בעשייה בעולם הזה, בפעולה בתוכו, למרות שהמבט עליו מבחוץ, בלימודים למשל וגם היום, מרתק אותי. מגיל צעיר אהבתי צילום. מה שהדליק אותי ממש היו תמונות המשפחה שלנו, צילומים מדהימים, חלקם עדיין בשחור לבן. אבל אמנות פלסטית, עד הצבא, לא ממש עניינה אותי. הייתי עסוק במכוניות ומטוסים, פריק של זיהוי כל המודלים, של פרטים כמו משקל הנשיאה של כל מטוס, כמה כבד הם יכולים להמריא. עד היום אני זוכר שהפנטום, למשל, יכול לשאת שבעה טון פצצות. נרשמתי לבצלאל בלי מחשבות מוגדרות על מה שאני רוצה לעשות עם זה. החלטה שהיתה בזמנו לא פשוטה ושאני ממש שמח עליה עכשיו."
 
 
 
מתי ידעת שזה האלמנט שלך?
"סיימתי ללמוד ואנשים התעניינו במה שעשיתי, וכשמתעניינים במה שאתה עושה, זה דוחף, מגלגל אותך. האמת, אין לי מושג מה היה קורה אילו היתה נגזרת עלי בדידותו של האמן."

היית חוזר לכלכלה, עוזב את האמנות?
"לא לעשייה בכלכלה. בטח הייתי מלמד, או ממשיך ללמוד, לא יודע. אין אצלי אם. אני עושה את מה שאני רוצה עכשיו וזה נחמד. זה לא אומר שמה שאני עושה הוא כל כך טוב, ובכל זאת."

מה זאת אומרת לא כל כך טוב?
"לא, אני חושב שמה שאני עושה מעולה, אבל גם אם לא, התחושה הזאת של חיבור טוב לדבר שאני עושה, היא בעצם מה שעקרוני."

הסיפוק הזה, עד כמה הוא קשור להכרה הציבורית?
"אני קודם לעולם. אני צריך להתלהב, לעבור את הפילטר של עצמי, לפני שקיימת מה שאתה קורא לו הכרה ציבורית. אז נכון שפידבק טוב הוא כיף, ויש בו אנרגיות חיוביות ומקור לסיפוקים, אבל הוא לא לבד שם, במקום של הסיפוק."

למרות הקושי בהגדרה, מהם תחומי העניין באמנות שלך?
"אהבה, סיפורים, שפה, עיר, המצב העירוני שהוא מצב של צפיפות מעניינת, המצב האנושי - לשם אני מסתכל ומשתדל מאוד גם לראות משהו. אלה דברים נורא כלליים, אז בוא נגיד שאני לומד. מעניין אותי היחס בין השפה לעולם וגם בין הגוף, שלי למשל, לעולם, לדברים שבו. נראה שגם בגלל זה מעניינת אותי ארכיטקטורה. ופוליטיקה."
 
 
פוליטיקה?
"אני בעד שרון, נגיד."

היית בעד שרון לפני ההתנתקות?
"לא, לא צריך להגזים. אני פשוט עייף, שלא לומר, משועמם עד מוות, מהטקסטים היפים, הבהירים והנכונים כל כך של השמאל המקצועי. אני רוצה לראות דברים זזים ומציאות משתנה, גם אם במילימטר. הנסיגה מעזה והפירוק של כל הישובים החמסניים והביזאריים שהיו שם, זה תזוזה של הרבה יותר ממילימטר ובכיוון הנכון. לדעתי שרון רוצה להיות הגדול מכולם, ולדעתי הוא גם יודע מה יעשה אותו כזה. ואני בעד שילך על זה."

לאמנות שלך יש נגיעה פוליטית?
"באופן עקיף, כן. תראה, הרי פוליטיקה זה מאבקי כוח בין אנשים על יצירת אופי מסוים למקום, מצב של רשת ואינטראקציה כוחנית בכל מיני נושאים. אני מסתכל על מקום, לפעמים כללי ולפעמים ספציפי. בכל מקום יש פוליטיקה והיא ניכרת מיד, אם מסתכלים. אצלי היא משתקפת דרך התוצאה, דרך הדברים שמונחים שם, בעבודות."

אהבה?
"לפני כמה ימים מישהו דיבר איתי על אמנים במונחים של נותן או לא נותן. עברנו על רשימה שלמה עם השאלה הזאת, וזה היה נורא מעניין. התברר שאלה שנותנים יותר סקסיים, גם באמנות שלהם. באהבה אתה חי מקרוב גם את המצב של לקחת, שהוא מרגש, וגם המצב שלוקחים ממך ממש נעים, אם אתה ממש נותן. מה השאלה?"
 
 
אמנות היא מוגבלת?
"כל הדברים בעולם מוגבלים. אתה מוגבל, אני מוגבל, האמנות ודאי מוגבלת, אז מה? זה בסדר גמור, טבעי. בתוך המגבלות שלה, אני פריק של התפקוד שלה, של מה שהיא עושה, לי לפחות. וגם על העולם היא משפיעה, בדרכה. במובנים מסוימים היא משפיעה על הנוף, על הדברים שאנחנו רואים ועל איך שאנחנו רואים אותם, לא רק במוזיאון, כמובן. זה לא מעט."

איך אתה והאגו שלך?
"אגו זה דבר חשוב. אנשים צריכים שיהיה להם אגו מפותח ובריא, וכמו בכל דבר צריך שתהיה מידה נכונה. מידה זה הדבר הכי מדהים בעולם. הדברים צריכים להיות בפרופורציה, כמו רוח - יש בריזה ויש קתרינה. אם זה במידה, זה נחמד."

מה אתה עושה חוץ מאמנות?
"אני לא ממש רואה קולנוע ולפעמים מצטער על זה. אני רואה מעט טלוויזיה, בדרך כלל חדשות, משחקי כדורגל וכדורסל חשובים. אני אוהב לבשל, ולשתות עם אנשים שאני אוהב. אני עסוק בדבר שלי רוב הזמן."

איזה מין טיפוס אתה?
"לילי, ערני, שומר מרחק, ביישן, נבוך. אני צלם."

מה היית מאחל לעצמך לשנה החדשה?
"שנת אושר ועושר, שנת סיפוק ואהבה. שאלך לישון כל יום שמח וטוב לב."
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by