בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מה עושים?!  

מה עושים?!

 
 
כתבי תרבות נענע

איך מעבירים את הזמן שמתפנה לנו ביום כיפור? כותבי תרבות נענע מגישים צרור המלצות על דרכים להעביר החג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לצד הצום הגסטרונומי, גוזר עלינו יום כיפור דיאטת גירויים. הטלוויזיה דוממת, בתי הקפה סגורים, הנוף האורבני עוטה פנים אחרות, שלוות, ובמכסת הזמן היומית שלנו נפער חור. אימא!

הסירו דאגה מלבכם, כתבי תרבות נענע לא יעמדו מנגד בעוד אתם נאלצים להתייחד עם עצמכם. אם זמנכם הוא קיר, אנחנו השפכטל, אם נפשכם קן צרעות, אנחנו קיי 300. להלן מבחר דרכים תרבותיות ואחרות להעביר את החג.
 
'החיים כמשל', עטיפת הספר
 'החיים כמשל', עטיפת הספר    
'החיים כמשל' / פנחס שדה (ספר)
פעם, איזה נער ציווה עלי לקרוא את 'החיים כמשל' - אוטוביוגרפיה של חיי משורר אלמוני, אשר נדחה על ידי רוב ההוצאות בשעתו. הספר הפך ללהיט בשנות ה-60 בזכות המתירנות, הלוחמנות והקנאות לאינדיבידאליות. הוא לא המליץ, הוא לא ביקש, הוא פשוט ציווה. "הספר יסחרר אותך" אמר לי, ואכן צדק. (טי וייט נויין)
 
 
קום והתהלך
יש קסם לא מבוטל באווירה של ערב יום כיפור. כל המשפחות יוצאות לרחוב, הבריות לבושות בלבן, ודרדקים קטנים מתרוצצים בין הרגליים, מי מהם באופניים ומי מהם חמושים רגלית. כל הזבנים המוכרים מהחנויות עולים על בגדי חג, כשהם פוקדים את הרחובות ופונים אליכם בברכת חתימה טובה נטולת כל כוונה שתרכשו מהם משהו.

יש קסם באווירת החג הזה. השכנים יורדים מהבניין, חלקם תופסים כיסאות נוח ומתיישבים לצד הכביש ופותרים את בעיות הביטחון של המדינה. חברות ילדים בני טיפש-עשרה חולפים כל הזמן, מנפנפים ומתגאים בעובדה שהגיעו ממרחקים. מומלץ בחום להתחמש בבגדים נוחים, לשמוע את הרעש השכונתי ולהרגיש את השקט. (אמיר עמרמי)
 
 
נטלי פורטמן, מתוך הסרט 'קרוב יותר'
 נטלי פורטמן, מתוך הסרט 'קרוב יותר'    
'קרוב יותר'/ מייק ניקולאס (סרט)

סרט חדש ומוצלח מאוד, לוקה קלות באמינות, בגלל הליינים המושלמים מדי בפי הדמויות, ועם זאת, מאחורי כל שורה מדוייקת ומחודדת מצטלצלים פעמוני בדולח דקיקים של שירה צרופה. סרט על אנשים שלא יודעים איך ומתי לשקר, שמציע לפחות 20 דרכים שונות לשימוש בצירוף "תודה לך", כשבכל פעם יש לזה משמעות אחרת.

לריב על זה עם שאר הלקוחות ב'אוזן השלישית' בגלל קלייב אוון המצויין, ונטלי פורטמן, שמסתמנת כיורשת המכובדת של וינונה ריידר, רק עם יותר מודעות עצמית ופחות קורבניות. (לילך וולך)
 
דף השער של 'תום ממורמר'
 דף השער של 'תום ממורמר'    
'תום ממורמר' (בלוג)

לכולם יש בלוג בימינו, אבל רק לאחד יש בלוג תמונות שכולן עוסקות בהיותו ממורמר. תום (הקריקטוריסט המוכשר תום טרגר) דואג לתעד את כל מהלכיו בימים ובלילות – את האורגיות, את הבירה (נשר, אם כבר שאלתם), ואת שאר חטאיו. את העדויות המרשיעות הוא מעלה מדי יום לאתר האינטרנט שלו, לשמחתם וצהלתם של קהל הגולשים, המגיב בהמוניו. עוד לא בן 18 וכבר כוכב-על, לפחות במונחים אינטרנטיים ישראליים. (טיו וייט נויין)

הבלוג בעברית של 'תום ממורמר'
הבלוג באנגלית של 'תום ממורמר'
בלוג הקריקטורות של תום
הבלוג של 'אורלנדו ז'לום'
 
En Argentina , עטיפת הדיסק
 En Argentina , עטיפת הדיסק    
מרסדס סוסה/ En Argentina (דיסק)
מרסדס סוסה היא אחת מהזמרות הדרום אמריקאיות היותר מוכרות בעולם. השירה שלה והמאבק האישי והקרייריסטי שלה הפכו להיות אחד הסמלים האנושיים המובהקים ביותר למלחמה בטרור הצבאי שהושלט בדרום אמריקה בשנות השבעים.

ההגשה המופלאה שלה והרטט מאחורי כל מילה ואנחה מוסיקלית, ילטף גם את מי שהשפה לא אומרת לו דבר. בשביל להבין ולאהוב את מרסדס סוסה לא צריך יותר מאשר להיות אדם. (לילך וולך)
 
לייזה מינלי, מתוך הסרט 'קברט'
 לייזה מינלי, מתוך הסרט 'קברט'    
ביקור בבית הכנסת (המלצה לחילוניים)

ללכת לשעה אחת לבית הכנסת. לראות את המראות של אחיכם המאמינים מתפללים לאל שנותן להם כוח חיים. לנסות להבין את הנשמה שלהם, לחשוב מדוע הם כל כך זועקים ומרגישים אשמים, למרות שחלקם ממלאים את מצוות האל הקדוש במשך כל ימות השנה. לראות את הילדים הקטנים אומרים אמן, למרות שלחלקם אין מושג למה. להרגיש קצת מאוחדים. (אמיר עמרמי)

'קברט'/ בוב פוסי (סרט)

סרט חובה לכל חובב קולנוע ומוזיקה, בהשתתפות לייזה מינאלי המקסימה שעושה בו את תפקיד חייה. אם תתרכזו בסרט ותאמצו את הדמיון, תוכלו להריח את ריח הבושם והיין באוויר, וגם את השתן, הזיעה החמוצה והעשן. הצפייה בסרט, אם לא תגרום לכם לשנות דרכיכם ולחיות את חייכם כמו שצריך, לפחות תעשיר אתכם במנה גדושה של קאמפ ודקאדנס מתקופת דעיכת רפובליקת ואיימר ועליית הנאצים, וגם בפסקול משובח. (טיו וייט נויין)

טריילר הסרט
 
'החטא ועונשו', עטיפת הספר
 'החטא ועונשו', עטיפת הספר   
'החטא ועונשו' מאת פיודור דוסטוייבסקי (ספר)

דוסטוייבסקי מחייה בספר הקלאסי נושאים חברתיים-כלכליים שהטרידו אותו ברוסיה של תקופתו: קפיטליזם ועוני, בעיות של מוסר, חילוניות מול דת וכו'. עברו שנים מאז יצא הספר לראשונה כסיפור בהמשכים בעתון רוסי, ולמרות זאת, הקורא הישראלי בן המאה ה-21 עשוי לחשוב כאילו נכתב הספר עכשיו. בנוסף, התרגום החדש של פטר קריקסונוב לסיפור, בהוצאת 'ידיעות אחרונות', מקרב את היצירה עוד יותר לקורא העברי בן ימינו.

בערב יום כיפורים, הקריאה בספר מקבלת משנה משמעות לקורא הישראלי. שכן, הספר לא מדבר רק על הרצח ועל עונשו של הרוצח רסקולניקוב, הספר מדבר בעיקר על מצפון ומוסר, חוק וסדר, חברה ומה שאנחנו חושבים עליה, על רעיון לחוד ומעשה לחוד. חובה לקרוא כי רסקולניקוב מצוי כמעט בכל אחד מאיתנו. (טיו וייט נויין)
 
'כפרה' עטיפת הספר
 'כפרה' עטיפת הספר    
לישון
אבל המון. כמו נבלות, למשך יומיים שלמים. פשוט לשכב על הגב כמו גוויות ולתת לזמן לעבור. אם מתקשים להירדם, אז לא לוותר ולקחת כדור שינה. אם זה לא עוזר, אז לבקש סנוקרת מאחד מבני המשפחה. משהו שיגרום לכם לישון במשך יומיים. מומלץ בחום, בעיקר לחולי עבודה אובססיביים, יען כי הלחץ מתחיל עם תפילת הנעילה. (אמיר עמרמי)


'כפרה'/ איאן מקיואן (ספר)
ללא תרנגול כפרות מפרפר מעל לראש – הספר 'כפרה' של איאן מקיואן, הוא אחד הספרים שעוסקים בדרך הארוכה אל ההתנקות מאשמה נוראה, בדרכים שונות, שכולן מקבילות ואף אחת מהן לא מביאה אל הקתרזיס המקל והפשוט.

נקמה קטנה ומכוערת של ילדה מביאה לשרשרת אסונות שהדרך החוצה ממנה כבר אינה אפשרית. איך חיים עם אשמה כזו? עוסקים כל החיים בניסיונות לכפר ולעולם לא מסיימים באמת. חשבון נפש מרתק ברבדים שונים – אישיים, חברתיים וספרותיים. (לילך וולך)
 
'17 שיחות עם אסא כשר', עטיפת הספר
 '17 שיחות עם אסא כשר', עטיפת הספר    
'17 שיחות עם אסא כשר'/ ורד לוי-ברזילי (ספר)

ורד לוי-ברזילי ואסא כשר מנהלים תשע שיחות על המצב הפוליטי בישראל, שלוש שיחות על החיים ומשמעותם וחמש שיחות על המרקם החברתי-פוליטי-דתי.

מדוע להמליץ על ספר שעניינו שיחות עם פילוסוף לרגל יום כיפורים? משום שאני סבורה שכל אדם החי במדינתינו צריך לגבש לעצמו דעה על המתרחש ולערוך את חשבון הנפש המתבקש, במיוחד עכשיו, בימים הנוראים. הספר של לוי-ברזילי ואסא כשר הוא התחלה מצויינת לבירור עמדותינו הפנימיות. לכל החוששים - הקריאה בספר זורמת ומעניינת ושווה לכל נפש, גם לזו של הדיוטות. (טיו וייט נויין)
 
'הסיפור שאינו נגמר', עטיפת ה-DVD (בגרמנית)
 'הסיפור שאינו נגמר', עטיפת ה-DVD (בגרמנית)    
'תפילה לאוון מיני'/ ג'ון אירווינג (ספר)
כל ספר חדש של ג'ון אירווינג הוא פרפור מרגש בידיים ובבטן, אך ספריו החדשים, (ואני אומרת זאת בצער ובכאב), לא משחזרים את הדחיפות, האינטנסיביות ואמנות ההתעכבות על פרטים שיש בספריו הראשונים. 'תפילה לאוון מיני' הוא אחד מספריו שקצת נדחקו לשוליים, (לעומת 'העולם על פי גארפ' ו'מלון ניו המפשייר'), אך שווה את החיפוש אחריו. אוון מיני הוא ילד זעיר בעל קול עכברי, שחובט כדור בייסבול אחד נוראי שפוגע באימו האהובה של חברו הטוב ביותר, שמתה כתוצאה מהמכה. מכאן ואילך, עולות שאלות אקוטיות על מהי שליחות ומהו גורל, באיזה אופן אנו משמשים ככלים בידי משהו שהוא גדול מאיתנו ואחד בידי השני.

התעלמו בעוז מהסרט הגרוע והיומרני שנעשה על פי הספר המצוין הזה, והתמכרו לספר הכבד, (כבד בעמודים – 605 עמ'), והנפלא. (לילך וולך)

'הסיפור שאינו נגמר'/ וולפגאנג פיטרסן (סרט)
הסרט הנוסטלגי הזה, שמבוסס על אחד מספרי הילדים המרטיטים ביותר, הוא סוכרייה בכל גיל. משחזר במדוייק את התחושה המתוקה-מלוחה של כניסה לבית קולנוע חשוך והתפעמות בפה יבש מפופקורן ולב שדופק מהתרגשות. הסאבטקסט של הסרט, מיועד דווקא לאלו מבינינו שחצו את גיל 12, והוא שהלא–כלום אוכל את ממלכת פנטסיה בגלל חוסר שימוש בדמיון ובשאיפות של בני אדם, ושבאנשים חסרי דמיון ותקווה, קל יותר לשלוט. תנו לעצמכם מתנה לימים הנוראים. (לילך וולך)
 
9 סיפורים, עטיפת הספר
 9 סיפורים, עטיפת הספר    
בלי חשבונות נפש לשנה הבאה
זה אף פעם לא עובד. אם אתם לא צמים, אתם בטוח מתים משעמום. הזמן הכי לא טוב בעולם לאסוף את בני המשפחה ולהתחיל לתכנן את השנה הבאה. את המקום הזה אפשר למצות עד תום בערבי חג קונבנציונאלים (קרי – כשיש מה לאכול). (אמיר עמרמי)

'9 סיפורים'/ ג'יי. די סלינג'ר (ספר)
להתעלם מ'התפסן בשדה השיפון' שנוכס ע"י המורות לספרות והמתנקשים, ולצלול מייד ל'9 סיפורים' של סאלינג'ר, להכיר את משפחת גלאס המטורללת, את 'פראני וזואי' ואת 'הרימו את קורות הגג נגרים'. ולהתעקש על התרגום הישן.

אני מקנאת קנאה עזה בכל מי שיקרא את 'יום נפלא לדגי בננה' בפעם הראשונה בחייו, ובוכה בכל פעם ב'טדי'. להכיר את סאלינג'ר זו חובה מבורכת.
 
'הזר', עטיפת הספר
 'הזר', עטיפת הספר    
'הזר'/ אלבר קאמי (ספר)
הרומן המטריד 'הזר', אודות צעיר אלג'יראי המנוכר לכל הסובב אותו, שהורג אדם "בגלל השמש" ואינו חש חרטה, הוא ספרו הראשון של אלבר קאמי. זהו משל על מצבו הקיומי של האדם המערבי המודרני השם ללעג את מושגי המוסר המקובלים בימינו ומאלץ אותנו לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת מאמינים בעצמנו או במערכת החברתית בה אנו חיים. אף כי 'הזר' נכתב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשפה זרה, הוא תקף גם בקריאה עכשווית, בישראל.

בנוסף לאקטואליות שלו, לספר יתרון נוסף והוא שהוא קצר יחסית (למשל, בהשוואה ל'החטא ועונשו' עב-הכרס). אפשר גם אפשר להתחיל ולסיים את הספר בקריאה נינוחה בערב יום כיפור, ואז להעביר את שאר הזמן בשיטוט ברחובות העיר הריקים מתנועת מכוניות. (טיו וייט נויין)
 
יוני רכטר ויהודית רביץ/ 'באופן קבוע וחד פעמי' (דיסק)
אחד המפגשים המוצלחים ביותר של שני הענקים הללו – נינוח, טבעי ויפהפה. טקסטים מופלאים שביניהם לבין פזמונאות אין דבר משותף, ולחנים וירטואוזיים של יוני רכטר הנפלא והמרגש. ויחד איתם הידיעה החמצמצה שהיום בעידן ההתאמצות היתרה, כבר לא יוצאים יותר אלבומים כאלו. נשאר רק להתרפק על הסוכריה הזו ולהתענג על משפטים כמו "אתה מחפש משמעות, אני משתמע חיפוש".

ללכת לים
המקום האחרון שאפשר למצוא בו את אווירת החג. אפילו במסעדה בכפר ערבי יהיה אפשר להרגיש יותר מהקסם של יום כיפור מאשר בים. לים, איך אומרים, יש חוקים משלו. אין לו חגים. טוב, מגיע לו. הוא עדיין הים. מומלץ למי שממש רוצה להתנתק. אבל ממש להתנתק. (אמיר עמרמי)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by