בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שרלילות לא אנונימיות  
 
 מתוך הסרט `המזרן`    
 
לילך וולך

לילך וולך חושבת שהסרט 'המזרן', העוקב אחר שתי "שרמוטות" לשעבר במסען לחקר המושג "Sluts", היה יכול להיות מעניין יותר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הסרט התיעודי 'המזרון' עוסק במסען של שתי נשים אמריקאיות צעירות, שמתחקות אחר המילה האנגלית "Slut", אותה מילה שאין לה תרגום מדוייק מספיק בעברית. אף על פי שלא טמנו ידינו בצלחת בנסיונות לייצר כמה השפלות משל עצמנו: "זנזונת", "שרלילה", "שרמוטה", "נותנת", "מקבלת", "מזרון", "קלה להשגה", "פתוחה", "פרוצה"... השמטתי משהו? זו אחת מהמילים הוותיקות בשפה האנגלית, ועברה מרחק קצר מתיאור עקרת בית שאינה שומרת על נקיון ביתה, לתיאור בחורה שאינה שומרת על נקיונה המוסרי, או במילים אחרות – זנזונת.

הסרט מנסה לאחוז יותר מקצה אחד של החבל ובוחן את הפאן הלינגוויסטי של הנושא. המושג "Slut" טעון משמעויות שליליות, והוא נוצר כעלבון וכמערך שליטה של גברים על נשים, ומהר למדי, גם ככלי השפלה בידי נשים כנגד נשים אחרות. צדו השני של השדה שנבחן הוא כמה סיפורים אישיים, קצרים למדי ולא מעמיקים דיים, על נשים שונות שהואשמו, בדרך כלל בגיל צעיר מאוד, על ידי חבריהן לבי"ס בהיותן "Sluts". בניסיון להצדיק את המסע, שהוא מוצדק גם כך, שתי הנשים מנסות להכניס את המילה לרשימת המילים האסורות בשימוש. מסתבר שלאמריקאים יש רשימה כזו והן מקור ה"ביפים" שנשמעים בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות.

הסרט עוסק באספקט הצפוי, שהוא המוסר הכפול שניתן לנשים ולגברים צעירים בנוגע למיניותם ולשימוש בה. בעוד שחייהן של בחורות שחוטאות בחטא מיני (מנשיקה על השפתיים ועד הסכמה לדייט עם מי שהחברה שלך דלוקה עליו – כפי שהודגם בסרט) הופכים לגיהנום של הצקות מתמשכות, נערים צעירים דווקא נהנים מתהילת הרב-שגל. כל זה די צפוי ולא בדיוק מרענן. לעומת זאת, היבט השימוש שנשים עושות במושג ככלי דכאני שגברים בדרך כלל מפעילים (העלבון המילולי), הוא נושא מעניין שלא פותח דיו בסרט.

הלוקיישן שחזר שוב ושוב על ידי הנשים המתועדות היה זהה, בית הספר התיכון – שדה הקרב הפרוע והמלוכלך ביותר, בו כל מהלך הוא מהלך קביל במאבק הנצחי לשרוד ולאכול את הראשים של מי שמתחתיך בשרשרת המזון. ואם חשבתם שגברים נלחמים מלוכלך, לא ראיתם מימיכם אישה חמושה בפצירה לציפורניים וטון לגלגני שיכול היה להקפיא גם את דמו של פידל קסטרו.

השקר הנורא שמאכילים אותנו בו, שמקלות ואבנים יכולים לשבור את עצמותינו, אך מילים לא יפגעו בנו, הומצא מן הסתם על ידי מי שמעולם לא הושם לקלס. למילים פוגעות יש את הנטייה להצטלצל רמות וברורות, זמן רב אחרי האירוע המדובר ולגרום נזקים קבועים בהרבה. ונזקים פאסיביים-אגרסיביים כמו הפצת שמועות או הטחת מילים, הן כלי נשק הרבה יותר אפקטיבי. הנקודה המעניינת לתת עליה את הדעת היא ההצטרפות הנלהבת של נשים לשדה הקרב בו הן טובות יותר - השדה המילולי, וניתוק כל אמפתיה מן הקורבן התורן, שבגלגול שונה במקצת היה יכול להיות היא עצמה.

הסרט שודר אתמול בערוץ יס דוקו בשעה 22:00
שידור נוסף, ב- 15/10, שבת, בשעה 23:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by