בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ראיון: פוקס מן 
 
 קוואמי (צילום: יח``צ)    
 
אמיר עמרמי

קוואמי זה לה פוקס מדבר על הפשטות של התדמית שלו, על נינט (הדבר האמיתי) טייב, על אלוהים, ג'ורג' בוש ושאר עוולות עולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הכי תמימה שיש. נינט טייב (יח"צ)
 הכי תמימה שיש. נינט טייב (יח"צ)   
חצי שנה עברה מאז הוציא קוואמי דה לה פוקס את אלבום הבכורה שלו, 'כולם יודעים את התשובות' (BNE). באמצע השבוע שעבר, יומיים לפני תפילת הנעילה, הוא השיק הופעת בכורה לאלבום (ההופעה, אגב, מומלצת).

למה יש פער כזה גדול בזמן, בין הוצאת האלבום להופעת הבכורה?
"אני פשוט פרפקציוניסט. רציתי שתהיה לי להקה לייב על הבמה, ולקח לי זמן למצוא את ההרכב שייתן אינטרפטציה לאלבום שלי. ההרכב הזה פשוט הרכיב בסוף את עצמו. קצת כמו הבלוז בראדרס".

קוואמי אדם פשוט וצנוע, נטול פוזות לחלוטין. שלושה ימים אחרי הופעת הבכורה שלו, הוא מתיישב על כוס תה בצהרי יום שישי ומדבר בשלווה על הדברים שעל לבו. כל בר דעת שיתפוס את הראפר הזה לשיחת חולין צפופה, יגלה כי עומד מולו אדם אינטיליגנט וחד, שתפיסות חייו מגובשות, ואינן סתם שעשוע חולף וקליט. אמנם אינטיליגנט, אך תרבות הפופ לא חולפת על פניו מבלי שיתן עליה את הדעת.

ממש בתחילת ההופעה אתה נותן בראש ליהודה סעדו. מה העניין איתו?
"אני אדם אלטרנטיבי. עם זאת, אני מאוד אוהב את תרבות הפופ בארץ, אבל היא לא מספיק מפותחת, כמו כל דבר בה. התמה המרכזית בתרבות הזאת היום היא 'כוכב נולד'. בתרבות הפופ האמריקאית, למשל, 'כוכב נולד' ('אמריקן איידול') זה משהו גדול, אבל ברור לכולם שזה רק מקום עשירי במצעד הפזמונים ולא יותר מזה. אצלנו יש כוכבי פופ שעושים קאברים, ומתחרים ביניהם מי מבצע יותר טוב. זה מגוחך בעיניי. חוץ מזה, בתור מעריץ אמיתי של 'השיר שלנו', אני חושב שאי אפשר להפוך את יהודה סעדו לדמות הראשית".

גם נינט קיבלה תפקיד ראשי בתוכנית אחרי שזכתה ב'כוכב נולד'.
"נינט היא הדבר האמיתי. נינט הגיעה כשב'כוכב נולד' עוד לא ידעו איך להפעיל את עצמם. התמימות שלה היא אמיתית. היא הגיעה מכלום, כשהדרך עוד הייתה חדשה לכולם. במקרה של סעדו, זה היה ברור שכולם עשו הכל שלא תהיה את הפאשלה שהייתה להם עם סקעת".

איזו פאשלה?
"אני לא חושב שהם סלחו לעצמם שמויאל לקח את התחרות ולא סקעת, מבחינתם לפחות. הפעם הם דאגו שלא תהיה אף טעות. אפילו שמו לידו מועמדים פחות חזקים. אנשים רואים את זה בצורה תמימה וזה ממש לא ככה. אותי זה לא מקסים".

אני אמנם לא חסיד התוכנית, אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהסיפור של סעדו, החל מזה שאמא שלו חיכתה לו 16 שנה עד שיוולד. גם לו יש סיפור.
"כפרה עליו, אין לי משהו נגדו. עדיין, אני לא חושב שהוא צריך לקבל תפקיד ראשי ב'שיר שלנו'".
 

"קלישאות של ראפרים בארץ לא חלות עליי"

חי בסרט של ספיידרמן. ג'ורג' בוש (רויטרס)
 חי בסרט של ספיידרמן. ג'ורג' בוש (רויטרס)   
הבנתי שאתה לא עושה עניין גדול מהשם שלך.
"יש לו משמעות, אבל היא לא כזאת עמוקה".

כן, אבל בהיפ הופ, העניין של השם הוא מאוד חזק. נדמה שמעבר לטקסטים החריפים והמחאתיים שלך, אתה גם מחתרתי בעוד כמה מישורים. אתה לא רואה חשיבות בשם שלך כראפר?
"יש היום הרבה קלישאות שקשורות לראפרים. השם שלי זה השם שלי בחיים - רוב האנשים קוראים לי קוואמי. יש אנשים שחשובה להם המשמעות של השם. רוב קלישאות ההיפ הופ שקורות בארץ לא חלות עליי".

איך זה מתבטא?
"יש ז'אנר של ראפרים בחו"ל, שלא נראים כמו ראפרים. הם מגיעים ממקומות פשוטים, בלי שרשראות ובגדים גדולים. אני לא צריך ללבוש משהו מיוחד כדי שאנשים יבואו ויגידו לי 'אתה ראפר, אתה ראפר'. זאת תופעה שנובעת מזה שהראפ בארץ הוא עדיין בחיתוליו, הן מבחינה מוסיקלית והן מבחינה תדמיתית".

"בארץ מסתכלים בטלוויזיה על ראפרים בחו"ל כמו The Game למשל, וחושבים שזה מה שנכון. אבל אם תלך איתי אחורה לסוף שנות השמונים, היה ראפ פוליטי של אנשים שלבשו חולצות שחורות, כובעים שחורים ונראו מיליטאנטים לגמרי. אלה היו Public Enemy מצד אחד. מצד שני, היה את הגנגסטא ראפ, שאלה היו ראפרים כמו Dr. Dre ו- Ice Qube, שהביאו את הלוק של היום, עם השרשראות והגורמטים"

"מצד אחר לגמרי, היה גם ראפ אפרוצנטרי. היו אמנים שלבשו את צבעי אפריקה ולא הלכו בכלל לתדמית של הגנגסטר, ואחרי שהם עזבו את הלבוש האפרוצנטרי, הם פשוט לבשו טריקו. אני לא צריך גורמט שרשום עליו 'קוואמי' כמו אבי ביטר. אני לא צריך להתנהג כמו שאנשים בארץ מצפים שאני אתנהג".

אתה מאמין שאפשר באמת לשנות משהו בעולם עם ההיפ-הופ?
"את דרך המחאה של השירים שלי אני עושה דרך סאטירה. אני חושב שהקטע עם שירי מחאה בארץ, זה שהם באים לשכנע את המשוכנעים. זה תמיד נועד לכישלון בעיניי. אני חושב שסאטירה היא סוג של מחאה שיכולה לגרום לבנאדם לחשוב קצת. כמו שאתה צוחק מבדיחה נוראית כי לא נעים לך באיזשהו מקום. אני בעד לשכנע את הלא משוכנעים. אי אפשר לעשות עם זה מהפכה, אבל אם הגעת לבנאדם אחד שחשב אחרת ממך, אז יש כאן משהו".
 

בדרך לעולם מושלם

לשכנע את הלא משוכנעים. קוואמי (עטיפת האלבום)
 לשכנע את הלא משוכנעים. קוואמי (עטיפת האלבום)   
בנקודה הזאת ביקשתי לדבר עם קוואמי על עינייני העולם שדורשים טיפול מיידי. הביקורות על אלבום הבכורה שלו היו משובחות ורבים ציינו את החדות והשנינות בטקסטים שלו. היה מאוד מעניין לדעת מה יש לבנאדם לומר מחוץ לטקסטים שהוא נוהג לדקלם למיקרופון.

מה אתה חושב על בעיית מערכת החינוך בישראל?
"אני חושב שהחינוך בישראל נוקט בגישה מאוד שמרנית. יש את העניין הזה שילד הולך לבי"ס, לא אוהב את הלימודים ושונא את המורה. יש את השרשרת הקבועה הזאת. מרד הנעורים, מה שנקרא, זה לא סתם. במקום לגרום לילדים לחשוב, גורמים להם לשנן. היו לי מעט מורות שגרמו לי באמת לחשוב. הייתה לי מורה להיסטוריה שבאמת גרמה לי לחשוב, ומנגד, הייתה לי אחרת, שרק רצתה שאשנן תאריכים. את מי זה מעניין, תאריכים? צריך לגרום לילד לחשוב".

אני מניח שיש לך משהו גם נגד לימור לבנת?
"יש. אני חושב שהיא מייצגת את הפנים השמרניות והאריסטוקרטיות של החינוך בארץ. האלפיון העליון שיושב בפנטהאוז ומשקיף למטה על כולם. אני חושב שכל עוד אנשים כמוה מנהלים את העיניינים, הם נועדו לכישלון".

אתה כותב על אלוהים בשירים שלך. אתה אדם מאמין?
"אני מהאנשים המתחבטים. גידלו אותי להאמין שאלוהים זה עובדה ושהדת היא חלק בלתי נפרד מהחיים. בגיל שש וחצי בערך, אמא שלי נפטרה. בגיל מאוד קטן קיבלתי מן בלטה לראש, כי היא נפטרה בסמוך ליום כיפור, ואני הבנתי שאלוהים יושב בימים האלה ועושה 'וי' ו'איקס' בספר, ושאלתי את עצמי, למה הוא לא עשה עליה 'וי'? כל היסודות האלה, שגדלתי עליהם, התפוררו לי מול הפנים. הפכתי לאתאיסט בגיל שש וחצי".

עדיין אתה כותב עליו. אני מניח שדעותיך התגבשו עם השנים.
"עם השנים, נוצרה מלחמה בין התחושה שאני באמת אתאיסט, לבין הכעס על מה שאני חושב שכן קיים ופגע בי. אני מאמין שאי אפשר לקבוע חד משמעית שיש אלוהים, כמו שאי אפשר לקבוע חד משמעית שאין".

בהנחה שהוא קיים, ממי שאתה חושב שהוא היה צריך לבקש סליחה ביום כיפור השנה?
"מכל האנשים שהוא שטף והטביע בארצות הברית, או עכשיו בפקיסטן. סליחה מהמשפחות שלהם. למה הוא עשה את זה, אם הוא קיים?"

למה אתה ישר פונה לעולם?
"אלה אסונות המוניים, וזאת הייתה שנה מאוד קשה. אנשים זה לא משהו שמותחם בד' אמותייך וזהו. אנחנו חלק מהעולם. יש כאלה שעדיין לא מבינים את אסון הצונאמי, מספרים על זה בדיחות ולא מבינים שמה שקרה שם זאת שואה. שלא תבין, אני מאוד אוהב הומור שחור, אבל יש אנשים שלא מבינים מה קרה שם".

"בארץ אני חושב שהוא צריך לבקש סליחה מאזרחים סוג זבל שיש כאן, אבל אני לא בטוח שזה הוא, כמו שהמדינה צריכה לבקש מהם סליחה".

מה אתה חושב על פעולותיו של הנשיא בוש במזרח התיכון?
"אתה מחזיר אותי לויכוח שהיה לי לפני שנים, שהאמנתי שיקרה שם וייטנאם 2. תראה מה קרה, היו צריכים כוחות חילוץ בארה"ב לכל האנשים שטבעו, אבל הכוחות האלה היו בעירק. זה מגוחך. הוא שולח אותם לשם למות, כשהעם שלו צריך אותם. בוש הוא שרלטן, והוא ממש ה'פורסס אוף איוול' שהוא מדבר עליהם. גם המושגים שהוא מדבר עליהם הם ברמה של ילד בגן. 'ציר הרשע', מה זה סרט של ספיידרמן? זה חיים של אנשים".

בחזרה ארצה, היית בעד תוכנית ההתנתקות?
"כן. לא יכולתי שלא להסתכל בחדשות ולראות את הפינוי, וזה היה נורא, אבל זה היה מחוייב המציאות. ההתנחלויות גרמו להמון דברים מאוד רעים שקרו למדינה הזאת".

בסדר, אבל כל המפונים נעלמו מהכותרות ולאף אחד אין מושג מה קורה איתם היום. זה לא מפריע לך?
"אני לא בטוח ששכחו אותם. בדרך כלל בתקשורת החדשותית שוכחים קצת, אבל אחרי זה חוזרים לבדק בית. עוד לא עשו להם בדק בית, אבל עוד יעשו".

נדמה שאתה מאוד דואג לאוכלוסיית העולם, וקצת פחות לעניי עירך.
"אני גם מדבר על כל העניים במדינה הזאת, שהיו עניים בזמן שבהתנחלויות קיבלו כסף. למה עושים שיפוצים בגינות בצפון תל אביב, כשבדרום תל אביב לא בונים להם גגות חדשים או מסדרים להם את הכבישים. למה זה? אני יודע למה, כמובן".

"הרי הייתה התנחלות בכיכר הלחם. הייתי הולך שם עם החבר הכי טוב שלי, קוטג', שהיה אחד הפעילים שם. באנו, עזרנו ותרמנו. כשפינו את כל המשפחות בשתיים בלילה, מי צעק? מי שאל איפה האנשים האלה? הם באו לשם כדי שייראו אותם. כשיש משהו לאומי בארץ, אז כל העם זועק, אבל מה עם ההתנחלות שהייתה בכיכר הלחם? כשאנשים עניים, אין להם אחיזה בלאומיות או בדת, הם מחוקים".

בנושא שאני מניח שגם קרוב ללבך, מה יהיה הסוף עם מוסיקה צרובה?
"אני לא יכול להילחם בזה. זה המשך ישיר לקסטות של האייטיז. היו אז על התקליטים סמל של גולגולת שאמר שלהקליט לקסטות זה פשע. היום כבר צורבים די.וי.די ומזייפים כל מה שאפשר. היום אתה שומע על מקומות שמוכרים הכל מזוייף לאור יום, ואני לא מבין למה המשטרה לא פשוט פושטת על המקום. אם הייתה שם פשיטה של המשטרה, אז כל זה לא היה קורה".

אז ממה אתה חי, מהופעות?
"אמנים מצליחים חיים מהופעות. אמן בזעיר אנפין לא יכול לחיות היום מהופעות. אני גם לא מרוויח ברדיו (משדר את תוכנית 'הקצה' בגלגל"צ – א.ע). אם אתה חושב שאני מרוויח שם משהו, אתה טועה. זה מהיד לפה. אין פה כח לשדרנים כמו שיש בחו"ל. בטלוויזיה זה משהו אחר לגמרי, אם הפרצוף שלך על המסך אז יש לך כח. נכון להיום, אני חי בהנחה שאני יכול לעשות את המוסיקה כל עוד אני יכול. אני חי רק פעם אחת".

קוואמי זה לה פוקס יופיע בסוף נובמבר במועדון הברקה בבאר שבע, ובימים אלה יוצאת מהדורה שלישית של אלבום הבכורה שלו 'כולם יודעים את התשובות'
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by