בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טלוויזיה בחו"ל: רצח פושר 
 
 עוד 20 שנה אחד מהם ירצח (צילום: אתר הסדרה)   
 
נילי אורן

נילי אורן צפתה בדרמת המתח Reunion, והתקשתה למצוא בה את הדרמה והמתח. אבל יכול להיות שזה קשור לגילה המתקדם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סדרות בינוניות הן באסה כפולה. גם כי הצפייה בהן מהנה בדיוק כמו שתיית בירה פושרת, וגם כי לכתוב עליהן אחר כך זהו עניין שההנאה בו שקולה לאכילת פיצה פושרת. בקיצור, טמפרטורה בינונית אינה יפה לרוב הדברים, כולל סדרות שמתיימרות למתוח.

ככה שלא מאוד נהניתי מהצפיה בסדרה Reunion ('פגישת מחזור' בתרגום חופשי) שמשודרת ברשת פוקס מאז תחילת ספטמבר השנה. בעיקר כי למרות שהרעיון שלה דווקא נשמע חביב על פניו, בשלב הביצוע משהו כושל שם קשות. חוץ מזה, גם לא מאוד שמחתי לגלות שלשחקן מתיו סט. פטריק, שגילם את קית' היפיוף בסדרת המופת "עמוק באדמה", יש כנראה סוכן שקצת מתרשל בתפקידו בבחירת תסריטים מוצלחים.

עלילת הסדרה מספרת על שישה חברים מהתיכון, שנפגשים בערב פגישת מחזור עשרים שנה אחרי, ואז אחד מהם נרצח. הבלש מרג'ורינו (סט. פטריק) שחוקר את הרצח, מראיין את החברים הנותרים, שמגוללים בפניו את קורותיהם מזה שני עשורים. כך, כל פרק בסדרה מהווה שנה בחיי ששת החברים מאז התיכון ועד הרצח, בסדר כרונולוגי עולה, כסוג של פלאשבק. כשחקירתו של הבלש בימינו אנו, מקשרת את קצוות העלילה לכדי סיפור קוהרנטי.

נשמע מבלבל? אולי. אם כי חבל שבעת הצפיה הבעיה העיקרית של הסדרה אינה חוסר ההתמצאות בפרטים, אלא השעמום שהיא נוסכת על צופיה באמצעות חזרה על פרטים משמימים, וקצב התקדמות של צב פיסח. או ליתר דיוק, היא עשויה להפיל תרדמת בעיקר על אלה שכמוני כבר מזמן הצליחו להדחיק ולשכוח את תקופת נעוריהם המחוצ'קנת.

האשם בכך תלוי ללא ספק בשלושת פרקיה הראשונים של הסדרה שכבר שודרו, בהם מתוארת התנהלות בנאלית של בני נוער טיפוסיים, בדומה לכל סדרת טינאייג'רים אפשרית, מדגראסי ועד האו.סי. אם כי אולי בהתאם לתקופה המתוארת (סוף האייטיז), בני הנוער מוצגים משום מה כשמרניים למדי, והפלות למשל זה דבר שהס מלהזכיר (אבל אם כבר מזכירים, צריך להגיד אחר כך לפחות 3 פעמים "מלח, מים", ואולי גם לרקוק באופן מעודן על הרצפה).

כן, עד כה הסדרה מתמודדת בהצלחה על לב קהל הצופים של מגרש ביתי ומכושפות, אבל ממש לא מצליחה לשחק במגרש של הגדולים. חבל, כי הרעיון המקורי של חקירת רצח מתמשכת, על רקע סקס ויצרים שלא היו מביישים אף טלנובלה, דווקא כן השתייך למועדון הבוגרים.

בהקשר זה אולי אפשר להשוות בין הסדרה הזו לורוניקה מארס, שגם כן פונה לנוער ועוסקת בנושא לא טיפוסי של רצח, סמים וסקס. אבל ההבדל המרכזי ביניהן הוא ש"ריוניון" מתיימרת לפנות למבוגרים (לראיה, היא משודרת בתשע בערב), ולא מספקת להם את הסחורה, ואילו "ורוניקה" שמלכתחילה הוגדרה כסדרה לנוער (ומשודרת בשבע בערב), מצליחה לעמוד בהבטחתה תוך שהיא פונה גם לקהל מבוגר יותר, ומספקת תוצרת מוצלחת מאוד לשני הקהלים השונים הללו.

חוץ מזה, הרעיון של ריוניון שנשמע נחמד על הנייר, בו כל פרק הוא שנה מחיי הדמויות, בעייתי בכמה רמות: קודם כל הוא מבטיח שתוך מספר פרקים כשיתחילו לעסוק בחייהם של בני עשרים וחמש פלוס, גם בני הנוער יאבדו בסדרה עניין, ואז ספק רב אם המבוגרים שלא נהנו ממנה בתחילתה ישובו לצפות בה; בנוסף, גם הזדקנות הדמויות בעייתית, פשוט כי האיפור והפאות בו השתמשו בהפקה כדי לבגר את השחקנים, נראים מגוחכים לחלוטין.

בכל אופן, באמריקה נראה שהקהל מסכים עד כה עם אבחנותי, ו"ריוניון" מביסה ברייטינג את האו.סי, שבאופן משעשע למדי שייכת לאותה תחנת שידור. אז בינתיים פגישת המחזור ממשיכה, אם כי אין לי מושג עד מתי. בינינו, זה לא ממש נורא, כי כמו שכבר אמרתי היא בינונית למדי, לכן גם אין לי דברים ממש גרועים להגיד עליה, וחוץ מזה, מן הסתם יש כמה בני נוער בינוניים שבינתיים דווקא מאוד נהנים ממנה, אז באמת למה להרוס להם.

המלצה לזכייניות לסיום: אקסטרא הוט קנו, עדיין לא ידוע מתי תשודר (ותודה לאתר המסך המפוצל על המידע החשוב).

אתרים נוספים:
אתר הסדרה
קליפים מהסדרה
מדריך הטרמפיסט למשתף הקבצים
עוד טלוויזיה בחו"ל

רוצים שאכתוב על סדרה שעוד לא הגיעה לארץ? כיתבו לי ל-nilly01@nana.co.il
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by