בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אדון עולם 
 
 ילד מבית טוב. עוזי חיטמן (תמונה מהאתר הרשמי)   
 
אמיר עמרמי

בסוף השבוע האחרון צויין יום השנה למותו של עוזי חיטמן ז"ל. היום (שני) ישדר ערוץ 10 תוכנית מיוחדת לזכרו. אמיר עמרמי מספר על היוצר המיוחד שנלקח בטרם עת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הזמן עובר

"הוא הגיבור של בית הספר / שהוא אלוף כל הבנים / אבל תמיד כשהיא עוברת / הוא אלוף הביישנים / במסיבות באים החבר'ה / רוקדים כולם זוגות זוגות / והוא יושב בצד חושב ש... / אין לו אומץ לגלות"

(מתוך: "אני אוהב אותך יפה שלי". מלים: עוזי חיטמן, לחן: יגאל בשן)

ביום שישי האחרון, ב' בחשוון תשס"ה, עמדו מספר אנשים ליד קברו של עוזי חיטמן. עדיין כואבים, לא ממש מאמינים, שהוא כבר לא ייקח את הגיטרה ליד ויוציא ממנה שירים. את השנה לפטירתו של היוצר הפורה ציינו שורה של אמנים מוכרים, ביניהם נינט, יהודה סעדו, לירז צ'רכי, ארקדי דוכין, ליאור נרקיס ועוד, בפסטיבל היין של ראשון לציון שהתקיים בחוה"מ סוכות.

כשמתחילים לדבר על עוזי חיטמן, ועל מותו הפתאומי, אי אפשר שלא להוריד את הראש בהשלכת כתפיים עצלה, ולחשוב על שאר האמנים הנפלאים שאיבדנו השנה, דוגמת אהוד מנור, נעמי שמר ואריק לביא המנוחים. באותן השיחות שעולות, אנחנו מציינים את שמות האמנים היקרים הללו בנשימה אחת, ובאמירה עצובה שתוכנה "כן.. איזו שנה קשה זאת לתרבות הישראלית".

ואכן שנה קשה. עם זאת, היא כל כך קשה שלא שמנו לב שנעמי שמר המנוחה, לדוגמא, נפטרה כבר כמעט לפני שנה וחצי, אבל עדיין עולה אצלנו בשיחות הסלון כחלק אינטגרלי מאותם אמנים, כאילו שהם שירתו יחד באיזו מלחמה, שהתאריך שלה כלל איננו משנה. כאילו שכולם היו חברים באיזו סיירת תרבות שנלחמת על חדוות היצירה האמיתית. על הכתיבה האמיתית, על הרצון לשקוד על השירים שלהם בתשומת לב יתרה, עד שהם כמעט יכלו לשמוע צמד זבובים מדבר.

עוזי חיטמן היה אחד כזה. הדרך המוסיקלית שלו ייצגה, לפחות עבורי, את כל רבדי החברה הישראלית, על כל גילאיה וגווניה. כשחיטמן כותב שיר לליאור נרקיס יבדל"א, כמו 'חתול רחוב', הוא מביא איתו ערך מוסף חדש למוסיקה המזרחית שהיא בגדר חידוש מרענן, שבאמת מבטא את התסכול העמוק של הפונה אל בחירת ליבו: "אני חתול רחוב / הרחוב היה לי בית / בו שתיתי את מימי / ואכלתי את לחמי / כדי לשרוד שלפתי ציפורניים / במדרגות, במקלטים / מעל גגות הבתים / הצעתי מיטה ללילה / כשהכלבים היו נובחים / התחבאתי בפחים / כשהם שתקו אני המשכתי הלאה".

אני חתול רחוב. כל כך נכון וכל כך קולע. כשעוזי חיטמן היה יושב לכתוב שיר, אני מאמין שהוא היה נותן את כל הכבוד המלא לשיר שרצה לצאת ממנו. כתבה זו, חלילה, איננה ביקורת על מילות הזמר המזרחי, וכבודו במקומו מונח. עם זאת, אי אפשר שלא להתעלם מהערך מוסף שעוזי חיטמן הביא לז'אנר הזה, כששיריו מטובלים בערך מוסף של פיוטיות, שכל אוהב שירה יכול למצוא את עצמו מאזין להם בשקיקה.
 

לכל אחד יש

"חיפשתי שירים לצאת לעולם / חיפשתי מילים להיות עם כולם / חיפשתי חיפשתי מנגינות לשיר / רציתי לשוט לעלות על הגל / רציתי לפרוש שתי כנפיים אל על / לטפס על כל גגות העיר"

(מתוך: "חיפשתי שירים לצאת לעולם". מלים ולחן: עוזי חיטמן)

אני לא מאמין שכשמשורר נפטר, צריך לציין זאת בשיריו ולהוסיף ליד שמו את צמד האותיות ז"ל. שירים הם בני אלמוות, ובזאת הם הופכים את יוצריהם לכאלה. הסופר ט.ס.אליוט אמר פעם כי "אין שום שיטה בכתיבה, אלא להיוולד אינטילגנט". במחילה מהסופר הראוי, כי אינני יודע אם התכוון רק לסופרים, או לכותבים בכלל. עם זאת, אם יורשה לי לשדרג את המשפט הזה, לא מספיק להיות אינטיליגנט, צריך שתהיה לך נשמה.

כשעוזי חיטמן ישב וכתב: "ואת / הנשמה המתוקה שלי / היחידה שמדליקה אותי / ואיתך / אני כל העולם / ואיתך / אני כל היקום" ('לכל אחד יש', לחן: שלומי שבת), ספק אם גייס באותו רגע את דיוויזיות החוכמה והאינטילגנציה שלו, אך עם זאת, הוא אינו התיימר לכתוב משהו דביק למען הדביקות, אלא מלים פשוטות שמבטאות רגש אמיתי.
 
 

אני מרמת גן

"גם אני נולדתי בארץ הזאת / והלכתי לאורכה ולרוחבה / גם אבי חלם על הארץ הזאת / הרבה שנים לפני שהוא בא / גם אני ניגנתי בארץ הזאת / שירים שנבטו מאדמתה / גם אני הגנתי על הארץ הזאת / אם הסכמתי או לא הלכתי אתה"

(מתוך: "בארץ הזאת". מלים ולחן: עוזי חיטמן)

נקודות מרכזיות בחייו של הזמר והיוצר עוזי חיטמן המנוח (מתוך אתר ההנצחה הרשמי):

עוזי חיטמן נולד ב- 9.6.1952 בגבעת שמואל, ובגיל 6 עברו הוריו לגור ברמת-גן, בה חי במשך כל חייו. בגיל 11 קיבל לידיו את הגיטרה הראשונה והחל ללמוד לנגן בכוחות עצמו. סבתו המנוחה רכשה לו את הפסנתר כשהיה בן 19, וגם עליו למד לנגן בגפו.

כשהתגייס לצבא, התקבל אז חיטמן הצעיר שלקורס טיס, אולם לא צלח אותו וב- 1971 התקבל ללהקת פיקוד מרכז, שם הוא שירת לצידם של שלמה בראבא, שם טוב לוי, דורית ראובני, גילי דור, יענק'לה מנדל ועוד. ב-1973 השתחרר מהצבא וכתב את השיר 'מי ידע שכך יהיה', שעם הזמן הפך ללהיט ענק של הזמר בועז שרעבי.

שמו של חיטמן ככותב שירים החל לצעוד לפניו, ובקשות החלו לזרום לעברו כמו מעיינות בסתיו. לדוגמה, חיטמן כתב את 'מה חשוב היום' לאבי טולדנו, ואת 'למה הגדולים לא לומדים מהקטנים' לדודו זכאי.

ב-1976 כתב לשימי תבורי את השירים 'לילה בלי כוכב', 'סיפור אחד של אהבה', 'אלירן', 'חיפשתי שירים לצאת לעולם' ועוד. באותה שנה הלחין את השיר 'אדון עולם' למלים מן המקורות, וביחד עם עודד בן חור מבצעים השניים את השיר במסגרת פסטיבל הזמר החסידי לשנת תשל"ז. השיר הוכתר מיד כהצלחה, ומושר עד היום בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ללחן של חיטמן.

בין השנים 1974-1979, הגיש את תוכנית הילדים הפופולרית, 'פרפר נחמד'. ב-1978 הופיע בפסטיגל הראשון, וביצע את השיר 'אלוהים שלי'. ב- 1979 מוציא את אלבומו 'נולדתי לשלום'. בשנים 1980-1981 הוציא את אלבומו 'ליצן החצר'.

ב- 1980 הקים עם לאה לופטין ודודו זר את הלהקה 'שלושה בשירה אחת'. בין השנים 1980-1986 מפנה חיטמן את כשרון הכתיבה שלו לזמר הים תיכוני, ובין היתר כתב גירסה עברית ל'תודה' עבור חיים משה (לחן במקור של דאלארס), תרגם לזהר ארגוב את 'מרלן', וכתב למרגלית צנעני את השיר 'כמו שאתה יודע'.

ב-1985 הוקמה שלישיית 'כמו צועני' יחד עם יגאל בשן ויונתן מילר. בקדם האירווזיון של אותה השנה הם ניסו את כוחם עם השיר 'אנחנו נשארים בארץ' והגיעו למקום השני. מאז הוציאו שני תקליטים: 'אנחנו נשארים בארץ' ו'הפסקת חשמל'. בשנים 1985-1988 הוקמה להקת 'הופה היי' במסגרת סדרת הטלוויזיה הפופולרית, שכללה את חיטמן, בשן ומילר. את המלים לגרסת הטלוויזיה של הופה היי כתב חיטמן, והלחן של בשן.

ב- 1989 מוציא חיטמן את אלבומו 'אורח' שכולל את השירים 'בארץ הזאת' ילדים של היום', 'בניתי בית' ועוד. באותה השנה הוציא את הקלטת וידאו הראשונה בסדרה 'שירים קטנים'.

ב-1990 נשלח שיר שכתב לקדם אירוויזיון בשם 'כאן' בביצוע של אורנה ומשה דץ, אולם הוא לא התקבל לתחרות, השיר התמודד בקדם בשנה אחריה (1991), זכה בקדם, והגיע למקום שלישי באירוויזיון שנערך באותה שנה ברומא.

ב- 1993 הוציא את אלבומו 'מתוך תוכי' הכולל את השירים 'אהבה זה כל הסיפור', 'ילד מבית טוב' ועוד. בין השנים 1993-1998 שידר את התוכנית 'חלום עליכם' בערוץ 2, שהפכה לתוכנית קאלט בקרב ילדים קטנים עם חלומות גדולים. ב- 1994 הוציא חיטמן ספר שירים ותווים בשם 'עוזי חיטמן מלים ומנגינות'. באותה שנה כתב את השיר 'ירוק עולה' לקבוצת הכדורגל 'מכבי חיפה'.

בשנת 2001 קיבל עוזי חיטמן את פרס 'נוצת הזהב' של אקו"ם על מפעל חיים.

ב-2003 חידשה להקת 'הדג נחש' את השיר 'אלוהים שלי' יחד עם עוזי חיטמן, באלבום 'חומר מקומי'. בשנת 2004 החל לעבוד על אלבום חדש, והוא נפטר ב-17 לאוקטובר באותה שנה, כשהוא בן 52.

בשנת 2005 יצא אלבום כפול בשם 'עכשיו התור לאהבה' בהפקה של יאיר סתוי, שכולל שירים חדשים שכתב חיטמן בשנה הקודמת, ושירים נוספים שהתגלו לאחר מותו.

באקו"ם רשומות 658 יצירות של עוזי חיטמן שכתב והלחין.

לביוגרפיה המלאה באתר ההנצחה הרשמי
 

מי ידע שכך יהיה

הפתגם אומר שנגן בס טוב מורגש באמת כשהוא מפסיק לנגן. עוזי חיטמן אמנם לא היה בסיסט, אולם הוא בנה לו בסיס מוסיקלי מאוד רחב, שאין אחד שלא מרגיש בחסרונו. יהי זכרו ברוך.

היום (שני) ישדר ערוץ 10 בשעה 21:00 את המופע 'עוד סיפור אחד של אהבה' שהתקיים בסוכות בראשון לציון במלאת שנה למותו של חיטמן. במופע השתתפו בין השאר נינט טייב, ארקדי דוכין, הדג נחש, יהודה סעדו, זהבה בן, לירז צ'רכי, כוכבי ערוץ הילדים (טל מוסרי, קובי מחט ויעל דואני), שימי תבורי, אוהד חיטמן, הראל סקעת וליאור נרקיס.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by