בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כשארי בחר במרי 
 
 
לילך וולך

לילך וולך די משוכנעת שאלמלא אילוצי ההפקה, ארי גולדמן החננה היה בורח עם הטבעת ומשאיר את הפוסטמות והשפתיים הקפוצות שלהן מאחור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה מתיש למדי המסע הלא מפתיע בעקבות ארי גולדמן וסנטרו המושחז לחיפוש כלה כשרה. כאשר בסופו של דבר, יכולנו לקצר תהליכים ולסגור את הדיל המוחץ כבר בפרק הראשון, לא? כל סיפור הלא-בדיוק-אהבה-סוחפת, קצת מזכיר את ההקלה שחש הישראלי המצוי בהקלעו לארץ זרה, בה אף אחד לא ממש מבין אותו והוא ממש לא מבין אף אחד, והנה לפתע – אור נגוהות בדמות עוד ישראלי שנחת שבוע לפניו. אומר לעצמו הישראלי המצוי: "אומנם לא הייתי מדבר איתו מילה ככה סתם בכיכר החתולות, אבל בארץ זרה? מי יכול להיות בררני".

הגיע מר גולדמן לגמר הגדול, והנה הפאניקה: שתי בחורות שלא ממש משתגעות עליו, מנשקות אותו בשפתיים קפוצות, משל היה דוד דובי עם שפם מציק, ומשחררות נאומים מסוייגים למדי (בנות, לא ראיתן "הרווק"? בלי הצהרות אהבה גורפות ובכי מנוזל בלימוזינה הביתה, אין דרמה!).

טיפ קטן למפיקים ולמלהקים - בנות, באופן עקרוני, יריבו גם על שקית בוטנים, אם זה רק יקדם אותן לאנשהו. השקט המופתי ששרר במגורי הבנות בא להתריע על בעיונת: החתן, אפעס, מעניין ושרמנטי כמו בולבוס ממדורת אתמול.

אז חוזרים לגמר – יושב לו ארי, מודאג. על כתפיו לוחשות לו, לסירוגין, אימו ואחותו – "מאמינק'ה, זה לא משנה במי תבחר, כי אף אחת לא מספיק טובה בשבילך", מצד שני השעון הביולוגי המתקתק, עובד גם אצל גברים יהודים, וארי'נקה יודע שהוא כבר אינו פרח רענן. אני מתערבת שעברה לו בראש המחשבה ההגיונית לברוח עם הטבעת ולהשאיר את הפוסטמות כפויות הטובה חנוטות במחוכי החרוזים, לבהות בגבו המתרחק. אבל לא בחור ראציונלי כארי יפר את תנאי ההפקה. מה, חוץ מחברה שלא ממש דלוקה עליו, הוא גם צריך תביעה על הראש?

אז כבעל עסק מצליח (גם לי יש אוסף מכתביות, אגב. וטוסטוס. האם אני בעלת "עסק יצירתי בעל פריסה ארצית?"), עושה ארי את הדבר שכל בעל ספינה טובעת עושה – מצמצם נזקים. אומר לעצמו, יש לי אפשרות לגרור אתי את הסייחה הטבעונית, או מה שהיא לא תהיה, שקוראת "על מאמרים בפמיניזם" (מה זה אומר? שהיא קראה בעיתון שיש כזה דבר?), ואז מהרהר ארי באפשרותו השנייה – יש גם את הזאתי, שנראית בדיוק כמו שחורדינית ישראלית, אבל היא מדברת אנגלית בלי בעיה. לפחות, כשהיא תזרוק אותי, אני אוכל להבין כל מילה שהיא אומרת והיא לא תבלבל לי את המוח עם מילים כמו "חננה".

כך הגיע לסופו עידן, לא מרתק במיוחד, בטח לא סוחף, שבו גבר אחד שציפה להיות כוכב וליהנות מחסדי המון נשים שיפלו לרגליו, הוקף בעיקר בנשים אופורטוניסטיות שהשתמשו בו כמקפצונת להנחיית "אקזיט" או להיות הסייד קיק הבלונדה בשעשועון עתידי. חוץ ממרי - היא באה להריץ קצת דחקות בחופשת הסמסטר. גם כאשר שיננו לנו, חזור ושנו, עד כמה הכל חלומי וכולם כל כך נהנים, זה קצת הזכיר את המסעדה ששילמת בה כל כך הרבה על המנה. אז מה, עכשיו תחזיר? פאדיחה.

עכשיו אולי תוכל עינת ארליך לנוח מעט, ולרשום לעצמה ממו: "לא לקחת יותר חלק בפרוייקטים שאני בזה להם". ועל זה רק נאמר: עינתי, לא בכוח. אצלנו לא מכריחים. אבל גם להעמיד פנים שאת חלק מזה, וגם לכנות את כל העסק "הכנות לחתונה גרוזינית גדולה", זה כבר מגיע למקום בו את יורקת לבאר ממנה שתית לרוויה.

אז ארי בחר במרי, ושרלין חסרת הטאקט תאכל את הכובע (או הכיפה). כדי להחצין את שמחתם המינורית, הוא סובב אותה משך חצי שעה על זרועותיו וההפקה זרקה פנימה כמה זיקוקים. ועכשיו נשאר רק לחכות לראיונות המשותפים והדלוחים בעיתוני סוף השבוע. שיהיה במזל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by