בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בקול פיהוק  
 
 
לילך וולך

הראיון עם ראש הממשלה, שפתח אמש את העונה החדשה של יאיר לפיד, לא עניין ללילך וולך את אחרון חלקי הגוף

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בצפייה ובהרהור ביאיר לפיד נתקלים בבעיה. קשה לפטור אותו פשוט כ"נייס גאי", למרות שזו התדמית שהוא נורא רוצה לטפח. לפיד הוא באמת סוג של מלח הארץ, צבר חתיך, עם קצת חוצפה בריאה, לא בדיוק עממי, אבל גם לא מטפח את הפלצנות כאג'נדה. בעל כוונות טובות, יכול לגייס תרומות גם עבור סובלים מציפורן חודרנית, ובכלל מאוד משכנע.יש משהו בחיוך הסמי מבוייש, בידיעה שהוא שרמנטי, ובהתעקשות על הטי-שרט השחורה, שכתבו עליה יותר ממה שהגיוני. זה עובד עלינו. ובעצם, למה לא?

מצד שני, ישנם סדקים זעירים שפוגמים בהילולת האסטרוגן שאפשר לטפח סביב המתאגרף/ משורר שהוא לפיד. למה לנו להאמין לשירת החלכאים והנדכאים שמזומרת מפיו של לפיד, כאשר הוא מאייש גם את משבצת הדוד החביב מבנק הפועלים? מה עשה הבנק הטוב כדי לעגל את קו העוני לאחרונה? פעם נהגו לומר בסלחנות שכל אחד צריך להביא את הלחם והחמאה הביתה, אז אם לא משלמים מספיק בעיתון, צריך להשלים הכנסה בלחיצת יד מכאיבה עם איזה תאגיד שמשלם יפה בשביל פרסומת בטלוויזיה. היום כבר לא נראה שללפיד חסר הלחם. גם לא החמאה.

חסרים לנו היום בתקשורת אנשים נקיים. ללא כל קשר לסוג האג'נדות הפוליטיות, מטריד שלפיד נושא על גבו בסחיבת פצוע את אביו. אף אחד לא בוחר אבא, אבל אתה כן בוחר האם להביא אותו איתך אל הסלון שלי. ראיון עם ראש הממשלה אינה סיטואציה נקייה מאינטרסים בלאו הכי. אתמול בערב לא נשאל אריק שרון שאלות חשובות או מטלטלות. למה? קשר השנאה-אהבה של לפיד סיניור ושרון לא צריך לעניין אותי כצופה. יאיר לפיד אמור לשמש לי כפה, והפה שלי לא היה מתעניין אפילו קלושות האם אריק שרון מוכן לסיבוב שני אחריה מותה של לילי. זה גם לא מעניין לי חלקי גוף אחרים.

העונה השביעית של יאיר לפיד נפתחת בקול פיהוק, וזה חבל. חוץ מלצטט את ג'ון לנון או בוב דילן, ליאיר לפיד יש אינטליגנציה וארסנל לא מבוטל של רגישות אנושית – למה לא לפתח מקום טלוויזיוני חדש, כזה שלא חונך עוד עדי אשכנזי, לא מקדש את חוסר חשיבותם התרבותית של יעל בר-זוהר וזוארץ? מקום שמפסיק להריץ בזרם מעגלי ובלתי פוסק את הכוכבים הנולדים, הפוליטיקאים החלקלקים ובעלי המחלות הממאירות?

כמות האנשים המעניינים בארץ אינה פוסקת, היא רק מתחלפת. למה בכל זאת אנו ממשיכים להריץ בפילטר הטלוויזיוני את אותו נהר דלוח וממצה עצמו? בכל תכניות האירוח מופיעים אותם אנשים, עם אותן תובנות משמימות. ובכל זאת, כל המנחים להוטים לראיין אותם. אם תצפו בכל תכניות האירוח השבוע, תזכו לראות אותן נפשות פועלות ומקושרות עם חולצה שונה (במקרה הטוב), בכל תוכנית.

לפיד, שלא כמו דודו טופז או יהורם גאון, לא מוכרח למחזר עצמו למוות כדי להצדיק את הקיום התקשורתי והטלוויזיוני שלו. יש לו את הדעות והיכולות. רק נשאר לו לנשק לפרידה את ההתקשרויות עם התאגידים, להשאיר את אמא ואבא בבית, לזרוק לכל הרוחות את תמיר והלהקה, ולצאת לדרך חדשה, מעניינת יותר, חכמה יותר. מגיע לנו, וכל עוד לא יוכח אחרת – מגיע גם ללפיד.

בקטנה
* רטרו מטורף בשעות הקטנות – תיקי דיין במכנסי דפוקותי, ענת עצמון במבטא פרחי, והכי הכי – הלונה פארק הישן של תל אביב, כל זאת ועוד ב"כביש ללא מוצא" משנת 82'. ערוץ הקולנוע הישראלי של יס - הכי הזוי שיש.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by