בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שחר של יום חדש  
 
 אריק שחר (צילום: יח``צ)   
 
רינת אזולאי

אריק שחר, שהיה חבר בגלגול הקודם של החברים של נטשה, ויתר על המוסיקה לטובת לימודי דת וחזר אל חיקה מאוחר יותר. שיחה על השילוב בין עשייה מוסיקלית ודת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק שחר היה קרוב מאוד להיות הדבר הבא במוסיקה הישראלית. השם אולי לא מצלצל מוכר לרובנו, אבל השמות שאתם ניגן בשלהי שנות ה-80, 'החברים של נטשה' ו'אבטיפוס', מוכרים בהחלט. אבל אז, רגע לפני שאלה פרצו לתודעה והפכו לסיפור הצלחה, הוא נטש הכל, עזב לארה"ב, וחזר עם כיפה על הראש ואג'נדה חדשה. היום הוא נשוי, אב לשבעה ילדים ומחלק את זמנו בין לימודים בישיבה והתפרנסות ממוסיקה. שחר הוא בעל אולפן הקלטות בפ"ת המפיק אלבומים למוסיקאים חרדים, הוא מנגן בשמחות ואף הוציא שני אלבומים של מוסיקת ג'אז פיוז'ן, הנמכרים דרך האינטרנט. הראשון נקרא Closer Than Ever והשני City Rhythm.

מגן דויד גדול ומוזהב

שחר נולד ב-1964 בקריות, וגדל בקיבוצים להבות חביבה וגן שמואל, משם יש לו חברים שאיתם הוא נפגשים ומנגן. בקריות, אליהן חזר אחרי כיתה י', הכיר את ארקדי דוכין ומיכה שטרית (לדבריו, הוא בעצם הכיר ביניהם). הם הקימו ביחד הרכב שנקרא 'זרם מקומי' והופיעו במקומות שונים. לימים הפך ההרכב ל'חברים של נטשה', וחבריו עברו לעיר הגדולה תל אביב. אבל עוד לפני צאת תקליטם הראשון, נטש שחר, בגלל שלא אהב את התערבות המפיקים במוסיקה ולא רצה להתפשר על מסחריות.

לאחר מכן, חבר שחר ללהקת 'אבטיפוס' והוציא איתה תקליט דמו, אבל עזב גם אותם, רגע לפני הפריצה הגדולה, מאותם טעמים. באותם ימים ניגן שחר גם ג'אז בהרכב 'דני שלוסברג ולהקתו', והתחיל לאבד עניין ברוק ישראלי ולהתעניין במוסיקה אמריקאית. כך שהנתיב הטבעי הוביל לארה"ב, ללימודי מוסיקה בלוס אנג'לס.

בתחילה, שחר טס למיאמי, התחבר לקומונה של יוצאי קיבוץ גן שמואל שהכיר, והחל לעבוד ולחסוך ללימודים. בבקרים הוא עבד בחנות למכשירי חשמל, ובלילות הופיע עם הרכבי ג'אז שונים. "אמריקה האירה לי פנים", הוא מספר. "הרגשתי באופוריה, אבל איזו תולעת ניקרה בי. משהו היה חסר לי, אבל לא הבנתי מה".

הערה מקרית שהעירה לו קונה היספאנית בחנות שבה עבד, היוותה עבורו את תחילתה של ההבנה. "יום אחד מישהי נכנסה לחנות והתחילה לדבר איתי בספרדית", מספר שחר. "לא הבנתי מילה ועניתי לה באנגלית שאני לא דובר ספרדית. היא התעקשה, בטוחה שאני פורטוריקני. אמרתי לה שאני יהודי. היא לא האמינה ואמרה שאני לא נראה יהודי. האמת, אני לא מאשים אותה. הייתי אז שחור משיזוף, עם רסטות של שיער ארוך ועגילים. באמת לא נראיתי יהודי. זה פגע בי עד עמקי נשמתי. למרות שלא הלכתי אף פעם עם תכשיטים, רצתי אז לקנות מגן דוד גדול מזהב והלכתי איתו בגאווה".

אות משמיים
היה זה הטריגר, שדחף את שחר להתחיל ולחקור את זהותו היהודית. "התחלתי לחשוב על זה, ופתאום אני קולט דברים – ההולנדים יושבים במדינה שלהם ואף אחד לא קורא תיגר על הקיום שלהם. והעם שלנו כזה חביב ויש גזירות, מלחמות, שואה, אינקוויזיציה... מה רוצים מאיתנו? זה משהו לא טבעי. דבר שני ששמתי לב אליו, הוא שאף על פי כן אנחנו חיים וקיימים ומשפיעים. אנחנו פחות מ-1% בגלובוס ואיזה השפעה יש לנו".

"פה התחיל המסע שלי. כמו אברהם אבינו שבדק קודם כל את כל העבודות הזרות שבעולם וראה שהכל לא נכון, אז שאל מי ברא את הכל והקב"ה נגלה אליו, כך ביקשתי אות מהקב"ה שהוא קיים. יום אחד אני חושב לי את המחשבות האלה בחנות, ופתאום נכנס חייזר. דוס אמיתי, פאות, כובע, הכל. במקום שבו הייתי, זה היה חייזר. הוא קולט את המגן דוד ושואל אותי אם אני יהודי. עניתי 'בטח, תסתכל'. אומר לי 'תגיד, הנחת תפילין?'. ואני לא יודע איך זה נראה. ואז הוא הציע להניח לי. אני כורך את הרצועה על היד, וכושי שהיה בחנות חשב שאני הולך להזריק סמים ואומר לי 'השתגעת, יש פה מלא שוטרים'. אמרתי לו שזה עניין דתי ואז הוא התחיל לברך אותי 'בלס יו'. אני חושב שאני היחיד שקיבל 'מי שבירך' מכושי."

בעקבות מקרה זה, ביקש שחר מחבר שהגיע מהארץ, להביא לו את התפילין שנחו בארון שלו מאז הבר מצוה. "בפעם הראשונה שהנחתי תפילין קראתי את כל הסידור, מההתחלה, כולל הכל. זה לקח לי איזה שלוש שעות. אחר כך התקשרתי לחבר שבא מבית מסורתי, כדי לבשר לו שהנחתי תפילין. והוא אמר לי 'השתגעת, הנחת תפילין בשבת, אתה לא יודע שזה מוקצה?'. מבחינה רוחנית הייתי כמו תינוק. לא ידעתי כלום. קניתי תנ"ך והתחלתי לקרוא אותו. התרשמתי מזה שהספר העתיק הזה כתוב בשפה שאני מדבר בה, והרגשתי שייכות."

וכך, בהדרגה, החל שחר להתקרב אל עולם היהדות. הוא מספר על התחנות שעבר בדרך, על ההבנה שאסור פתאום לאכול פיצה פפרוני, על בחור שחור שבו נתקל בשובו ממסיבת רווקים הוללת, שהוכיח אותו על כך שהם היהודים, עם התנ"ך, לא מתביישים להתנהג כך.

אולם המבחן האמיתי חיכה לו בניו יורק, לשם נסע בעקבות זמר קובני, הקטור מילו, שאיתו עבד. מילו הכיר לשחר את כל המי ומי וסידר לו עבודות. חלומו המקצועי עמד להתגשם, אבל במקום להתרגש ולשמוח, הרגיש שחר שבתוך עולם הבוהמה הניו יורקי, הוא עומד לאבד את מעט הרוחניות שרכש. כך נקרע בין העולמות, עד שיום אחד החליט לעשות מעשה.

"הגיע אלי גזיר עיתון עם מודעה על ישיבה לישראלים. ישבתי חודש שלם עם המודעה הזאת. יום אחד קמתי ואמרתי שאני חייב לתת צ'אנס לבורא עולם. אמרתי שאם היהדות זה משהו רגשי, אני אקבל את זה בתור פולקלור, אבל אם זו האמת לאמיתה - אני הולך עם זה עד הסוף. נסעתי למונסי ושם גיליתי ש'דוסים' זה לא כמו שחשבתי - אנלאפביתים. היו שם רופאים, עורכי דין ואנשי מדע וישבתי איתם ימים ולילות בשאלות על דרווין, על המפץ הגדול וכו'. נשארתי שם שנתיים, עזבתי את המוסיקה והשקעתי את עצמי בגמרא".

בעזרת השם
עזבת לגמרי את עולם המוסיקה. למה? לא חשבת לשלב בין זה ובין הלימודים?
"הרגשתי שאני חייב לקחת פסק זמן. יהדות זה דבר עמוק ורחב מאוד. אם לא תשקיע את עצמך בזה, לא תגיע להישגים. רציתי ידיעות עמוקות ולא כלליות. ובאמת הגעתי, תקופה של 4 שנים הייתי בעצמי מגיד שיעור בישיבה "דרך עץ החיים" בת"א. ידעתי שאני אחזור למוסיקה. אני לא חושב שאפשר לעזוב מוסיקה."

מה גרם לך לבסוף לחזור לעשייה המוסיקלית?
"אלף, פרנסה. הרב שלי אמר לי 'יש לך כלי, תתפרנס מזה'. דבר שני הרגשתי שזה חסר לי, העשייה, היצירה, להיכנס לאולפן, הפקה. לעשות את הדיסק הראשון שלי היה הנאה גדולה. התאזנתי. אני לומד בבוקר, ואחה"צ אני עוסק במוסיקה, מנגן באירועים ועושה הפקות".

הרגשת שהחזרה בתשובה שינתה אצלך משהו מבחינה מוסיקלית? מה עם להקות שאהבת, האם הם לא עושים מוסיקה "טמאה" היום בשבילך?
"לא יודע. יכול להיות שמבחינת התפיסה. אני לא מחובר בכלל למוסיקה חסידית. רוב המוסיקה ששומעים בעולם החרדי היום היא יצור כלאיים שאני בכלל לא אוהב. היא מסחרית, קיטשית, מלוקקת. אם כבר יש משהו שאני אוהב, אלה דברים אותנטיים. המוסיקה שאני אוהב לעשות זה ג'אז. רוב המוסיקה שאני שומע היא אינסטרומנטלית, סטילי דן, ספיירו ג'יירה, צ'יק קוריאה. יש דברים שאולי לא הייתי שומע היום מבחינת התמלילים, כמו לד זפלין".

אתה מרגיש שהדת וההלכה מגבילות את היצירתיות שלך?
"יש לי הגבלות שאני מקבל בשמחה. למשל לא אופיע בפני קהל מעורב. יש לי רב שאני מתייעץ איתו. אדם צריך להיות קודם כל בסדר כלפי בורא עולם, יש פה קווים ברורים.

וגם לא היית הולך לשמוע הופעה שהיא בפני קהל מעורב?
"לא. אני מרגיש שזה לא בשבילי ברמה הרוחנית שלי. אין לי בעיה לראות אמן בווידיאו, אבל ללכת להופעה זה יותר מדי בשבילי. כל העניין של עירוב גברים ונשים יוצר קלות ראש. מוסיקה זה דבר שגורם להתפרקות, זה יכול להוביל לכל מיני דברים שנוגדים את ההלכה. יש הרבה הנאות שכשחזרתי בתשובה נאלצתי להיפרד מהן, החלטתי שאני הולך לכיוון מסויים אז צריך לוותר".

אבל יש אמנים שחזרו בתשובה וממשיכים להופיע בפני קהל מעורב?
"כל אחד ברמה הרוחנית שלו. באנו לעולם לעבוד את הבורא, לא באנו ללכת להופעות. רב יכול לפסוק משהו שונה לשני אנשים במקרה דומה כי לכל אחד יש את הצרכים והכוחות שלו. אני יכול לעמוד בזה וזה לא מפריע לי. אני לא מרגיש שזה מצער אותי".

את כל מה שהרב שלך אומר אתה עושה?
"ודאי. אני סומך על הרב שלי בעיניים עצומות. אדם שיש לו נגיעה אישית, לא תמיד מחליט את ההחלטה הנכונה. ההלכה זה דבר עמוק מני ים. אתה לא יכול להחליט לעצמך, אדם צריך להיות בקי ולשקלל את כל התמונה כדי להחליט החלטה. כמו שאדם לוקח יועץ השקעות ולא יהיה ברוקר של עצמו. הרבה פעמים כשחשבתי שהרב שלי יאסור עלי משהו, הוא הפתיע אותי והתיר לי".

האם היית חושב לשתף פעולה עם מוסיקאים חילונים?
"אני עובד הרבה עם חבר'ה שלי מהעבר. יש לי קשר עם כל החברים מהלהקות שהייתי בהן ועם חבר'ה מהקיבוץ. אנחנו נפגשים, אוכלים, מנגנים, לפעמים מטיילים ביחד. אין שום בעיה".

איך המכירות של הדיסקים שלך?
"המוסיקה שלי לא מסחרית. באינטרנט זה יותר בשביל יחסי ציבור. פה ושם נמכרים דיסקים אבל תכלס, השוק הזה מת. אני עושה את זה לשם האמנות ולא הכלכלה. קיבלתי הרבה כתבות מפרגנות בכל מיני מקומות. הפרנסה היא מההופעות ומההפקות".

ומה התכניות לעתיד?
"מבחינה רוחנית - להתקדם ולהשתפר, בין אדם למקום ובין אדם לחברו. לא לדבר לשון הרע, לא לכעוס – זה הישגים עצומים. מבחינה מוסיקלית - עוד דיסקים, עוד מוסיקה. יש לי הרכב חדש שמשלב מוסיקה חסידית וסטנדרטים של ג'אז ואנחנו עושים חזרות ומתכוונים להופיע באירועים. יש לי אמונה חזקה שהמוסיקה שלי תפרוץ בסוף. בורא עולם מנהל את העניינים ואני את ההשתדלות שלי עושה.

הכתבה פורסמה לראשונה בשישבת, מגזין הפנאי והאקטואליה לסוף השבוע של חברת נטוויז'ן. להזמנה לחץ כאן
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by