בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
המאה ה-20 ב-680 דקות  
 
 ההיסטוריה דרך סיפורה של משפחה אחת (תמונה: יח``צ)   
 
טי וייט נויין

'היימט 3', הפרק השלישי בטרילוגיה ההיסטורית, אמנם נופל מקודמיו, אך משלים אותם לכדי אפוס רחב-יריעה נהדר. מומלץ לצפייה בדי. וי. די

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בחזרה להיימט (תמונה: יח"צ)
 בחזרה להיימט (תמונה: יח"צ)   
כשיצא הסרט 'היימט' (בתרגום לעברית 'מולדת') ב-1984 הוא זכה לשבחים רבים. היצירה האפית הגרמנית שאורכה כ-15 שעות, הוכתרה על ידי העיתון 'האקונומיסט' בתור "הסרט החשוב ביותר שנעשה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה". הפקת הסדרה המקורית, שארכה שש שנים ושהעלילה שלה התפרשה על פני שני שלישים של המאה העשרים, הביאה את ההיסטוריה של גרמניה ושל העולם דרך קורותיה של משפחה אחת, משפחת סימון מהכפר הקטן שאבאך שבאזור הונדסריך. הסיפור מתחיל עם נישואיה של הגיבורה הראשית, מריה סימון, והסתיים עם פטירתה, כשבין לבין התרחשו המשבר הכלכלי הגדול, עליית הנאצים והמלחמה הנוראית.

ב'היימט 2' המשיך אדגר רייץ', במאי הסרט, להביא את ההיסטוריה של האנושות במאה ה-20 לצופי הקולנוע. בפרק השני חווים הצופים יחד עם הרמן סימון, בנה הצעיר של מריה, את שנות ה-60 בעיקר. הרמן, שברח משאבאך במטרה שלא לחזור לשם לעולם, נוטל חלק פעיל בהיסטוריה, כשהוא וחבריו חוקרים את המהפכה המינית, את האמנות ואת דעותיהם הפוליטיות, וברקע מלחמת ויטנאם מתחוללת במזרח והנשיא קנדי נרצח.

שני הפרקים הראשונים של 'היימט' הפכו זה מכבר לאבני דרך בהיסטוריה של הטלוויזיה והקולנוע ועתה מצטרף אליהם הפרק השלישי בטרילוגיה האודיסיאית הגרמנית המופלאה. גם את 'היימט 3' אי אפשר לראות בבת אחת. אורכו הכולל של 'היימט 3' הוא 680 דקות, שזה משהו שקרוב ל-12 שעות. הסרט מחולק אם כן ל-6 פרקים, והצופים יצטרכו ללכת לקולנוע מספר פעמים ולהוציא 35 ש"ח על כל פרק או 125 ש"ח על כל 'היימט 3' (יש הנחות נוספות למנויים).

הסיפור מתחיל עם פגישה מחודשת בין הרמן לאהובתו משכבר הימים, קלריסה, לאחר שלא התראו במשך 17 שנים. המפגש המחודש ביניהם מתרחש על רקע נפילת חומת ברלין והאיחוד המחודש בין שתי הגרמניות. הסרט ממשיך עם תום המלחמה הקרה ונגמר במילניום החדש, בשנת 2000, כשבין לבין, אנו עדים למהפכת התקשורת (אינטרנט וטלפון סלולרי) המשאירה את חותמה על עולמינו.

אני מודה ומתוודה - עדיין לא ראיתי את כל הסדרה במלואה. קשיים שונים מנעו זאת ממני. ב'היימט' הראשון היה זה דיסק שהלך לאיבוד (אגב, אנשי האוזן השלישית מבקשים ממי שהעלים את הדיסק להחזיר אותו), מצוקת זמן מנעה ממני את ההנאה השלמה של הצפייה בחלק השני, שאורכו כ-25 שעות! (למי בימינו יש 25 שעות פנויות לצפות בסרט? לא כולנו פנסיונרים, וחלקנו עובדים, לומדים וגם מנהלים חיי חברה במידה זו או אחרת), ובחלק השלישי של הטרילוגיה, ובכן, לקראת המחצית החלטתי שאני רוצה למשוך את סיפור האהבה שלי עם הסרט כמה שיותר זמן, אז דילגתי על חלקים על מנת לראות את הסוף, לדווח לכם ואז לחזור לסרט לכל מה שפספסתי בקצב שלי.

אני לא מקנאה באלו מכם שילכו לקולנוע לראות את הסרט. התמזל מזלי, וזכיתי לקבל את הסדרה אליי לסלון בדי.וי.די., שכן אני סבורה שסרט כזה צריכים לראות רק בבית. עדיף לבד, בזמן שלך. להתענג על כל לחשוש היסטורי ועל המשחק המשובח, ולהקדיש לצילומים המרהיבים שנעים משחור-לבן לצבעוני בוירטואוזיות מנומקת, את כל תשומת הלב הראויה להם. הטרילוגיה של 'היימט' היא בעצם 'מלחמה ושלום' או 'מאה שנים של בדידות' של הקולנוע והטלוויזיה. זה לא סרט, זה רומן חורפי עב כרס ונהדר.

ואולם, למרות כל הרצון הטוב וחיבתי ליצירה, אני נאלצת להכריז כי 'היימט 3' נופל מקודמיו. ההיסטוריה שאותה מבקש אדגר רייץ' לתעד בסדרה, קיימת שם רק במרומז וכמעט בחטף, וצופים צעירים יותר שנולדו מאוחר יותר או סתם צופים חסרי ידע היסטורי, לא הבינו ממה אני מתרגשת כל כך. הגוש הקומוניסטי נפל? איך? מתי? איפה ראית את זה, לעזאזל?

למי שלא זוכר שלאחר התפרקות ברה"מ חילקו מפות חדשות של העולם בעיתונים היומיים, שגיים-בוי קדם לאקס-בוקס, וש-386 היה גם שם של מחשב, 'היימט 3' יהיה עבורו רק אופרת סבון בגרמנית. הרמן סימון מוצא את עצמו שוב ב'היימט' – במולדת שלו - בשאבאך, הלא הוא הכפר אליו נשבע שלא לחזור לעולם, ומתחיל לבנות שם מחדש בית לו ולקלריסה. אופרת הסבון של 'היימט 3' מביאה את הסיפורים של האנשים הקטנים שמסביבם, את אהבותיהם, בגידותיהם, עלייתם ונפילתם, או כמו שמצהיר על עצמו הסרט בכותרת המשנה שלו, 'היימט 3' הוא 'כרוניקה של סיומים והתחלות'. אלא שבניגוד לאופרות סבון מהזן המוכר לנו, ב'היימט 3' הכל מתרחש בעדינות וברצינות גרמנית תהומית, בין קונצרטים למלנכוליה רכה, ומי שבעברו היה צופה אדוק של 'אנטונלה', של 'רמת אביב ג' ' או של 'טלנובלה בע"מ' לא ימצא כאן את עצמו.

מעבר לנגיעות הלא מספקות בהיסטוריה, ל'היימט 3' בעיה נוספת. בעצם, זוהי בעיה של כל הטרילוגיה כולה. הסרט, המוצג מזווית הראייה הגרמנית של הבמאי, עשוי לעצבן רבים שישאלו היכן האחריות האישית הגרמנית? הגרמנים מוארים באור חיובי מאוד, שזה כשלעצמו מובן - איש לא רוצה לביים סרט שאומר רק דברים רעים על עצמו, אבל ב'היימט 3', למשל, מוצגים סצינות בעייתיות מאוד מהבחינה ההיסטורית, אשר מציגים את הגרמנים כקורבנות של הרוסים, את האמריקאים הקפיטליסטים בתור הרעים האמיתיים של המאה ה-20, ובסוף הסרט, כשקלריסה שרה 'Maybe This Time', יהיה מי שיקשור לזה משמעויות נוספות ויקבל צמרמורת קלה.

בהפצה טוענים ש'היימט 3' עומד כסרט בזכות עצמו, שאפשר לראות אותו כסרט עצמאי מבלי לראות את הפרקים הקודמים לו, אבל אני סבורה, שהסרט הזה חשוב ומוצלח רק כחלק מהטרילוגיה, ושכסרט עצמאי הוא אמנם טוב, אבל בהחלט לא יצירת המופת שהיה רוצה להיות. 'היימט 3' נופל משאר קודמיו, אבל משלים אותם לכדי יצירה היסטורית רחבת יריעה ומרהיבה, אפוס קולנועי שכיף לצפות בו דווקא מתחת לשמיכה ולא מול המסך הגדול.

'היימט 3', אדגר רייץ', 680 דקות.

האתר הרשמי
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by