בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אופרה אחרת 
 
 אופרה ווינפרי (צילום: רויטרס)    
 
לילך וולך

בניגוד לאודטה שלנו, למשל, אופרה ווינפרי מצליחה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט ולנהל טוקשואו אינטילגנטי, רגיש ולא מתלקק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
וידוי נאות: עם כל הבוז התהומי שלי לתוכניות אירוח, ולנשים גדולות שמסבירות לנו באסרטיביות איך צריך לחיות, למרות שאני מתעבת איחודים טלוויזיונים בין אימהות אבודות לבנות מאומצות ושונאת "מהפכים" כאלו ואחרים שמסתכמים בפן ואיליינר - למרות כל אלו, בשעה 17:00 אחרי הצהריים, אני צופה ב"אופרה" וממררת בבכי מלא קתרזיס, כאילו אני זו שמצאתי את אמא שלי לאחר שנים של חיפוש.

כדי בכלל להתחיל להסביר את התופעה שהיא אופרה, צריך לעשות קצת סדר בדברים. סיכויי ההצלחה, הפירסום וצבירת ההון הגדולים ביותר הולכים באופן אוטומטי לקבוצה דקה ונבחרת, וגם הם צריכים לדעת שלא להתבלבל בדרך לשם. על אותה קבוצה נמנים בדרך כלל גברים לבנים מערביים ומשכילים. כל השאר הוא סוג של סטיית תקן. אופרה ווינפרי היא היוצא מן הכלל אשר מוכיח את הכלל.

אופרה בהיותה אישה, שחורה, אשר נולדה לזוג הורים קטינים ולא נשואים, גדלה בעוני משווע והזנחה, וסבלה מגזענות ותקיפות מיניות, נמצאה בתחתית הטבלה מבחינת סיכוייה להצליח, ובכל זאת, היום היא נחשבת לאחת הנשים העשירות והמשפיעות ביותר בארה"ב. אבל זו לא הסיבה שאתם צופים בה בטלוויזיה.

אופרה ווינפרי מצליחה לנהל טוק שואו בעל אוריינטציה נשית, ומצליח מאז 1984 ועד היום, לדלג בקלילות מעל משוכות רבות העומדות בדרכן של הטוק שואוס. עיקר הקסם של ווינפרי הוא באישיות שלה. היא לא איזו מרתה סטיוארט, כלבתא וואספית מעצבנת שתציע בשיא הרצינות לצופותיה מהמעמד הבינוני להפוך חדר שלם בביתן לחדר אריזת מתנות לחג המולד. לא ולא, אופרה שלנו לא שכחה מעולם מאיפה היא באה. יחד עם זאת, היא לא צברה את המוניטין שלה מהתקרבנות מתמדת, ופריטה יבבנית על מיתרי חייה הקשים עד להצלחתה.

שלא כמו אודטה שלנו, אופרה מתעניינת באמת ובתמים באורחיה, היא לא מציקה בשאלות מעצבנות כמו "רגע, זו כף שטוחה של קמח או כף בהריון?", היא לא קוטעת בגסות באמצע ראיונות ולא מתנשאת. יחד עם כל זאת, היא לא מתלקקת ונותנת לגיטימציה לכל בולשיט לעוס שמופרח בחלל אולפנה – יש כאן סדר, ואופרה היא השריף. היא חדה וישירה, ולא משתפת פעולה עם עדים עוינים שבאו לטלוויזיה כדי לשחק את משחק הפאסיב-אגרסיב. יש לה חושים מפותחים ואינטליגנציה אנושית והיא לא מהססת להפעיל אותם.

בעיקר מרשים לראות כיצד היא מחוללת מהפכות תודעתיות. נכון הדבר שהקהל האמריקאי ברובו, זקוק לחוברת הדרכה גם כדי להכניס כפית לפה בלי להוציא לעצמו עין, אבל אופרה לא מנצלת זאת לרעה, מתוך מודעות חברתית גבוהה וחיובית. כך הקימה אופרה "מועדון קריאה" טלוויזיוני. נשמע טפשי, נכון, אבל עשרות אלפי נשים שאפילו לא סיימו תיכון, התמודדו בזכותה עם 'אנה קרנינה'. וזה לא דבר טריוויאלי כלל וכלל.

אפשר לטעון באופן עקרוני, ומוצדק בחלקו, שתוכניות אירוח בנויות על קונספט נצלני, שבו נותנים במה לרגע לאספסוף, סוחטים את סיפורם האישי ואז משליכים אותם החוצה להתמודד עם ההשלכות. באופן כללי, זו טענה שאין להתעלם ממנה או להפחית מערכה. ועם כל זאת, עדיין נראה שמאחר וגלגלי המכונה ימשיכו לנוע – עדיפה האופרה הזו מכל אופרות הסבון האחרות.

בקטנה
*האם מישהו יכול להסביר את הפיכתה של גלית גיאת מהבחורה הנחמדת לדודה המביכה והשתויה שהיא מגלמת ב'לא נפסיק לשיר'?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by