בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ראיון: רוני סופרסטאר 
 
 מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר. רוני (צילום: האתר הרשמי)   
 
אמיר עמרמי

בדרך לחלק השני של האלבום 'לא עוצרת', רוני סופרסטאר אומרת שיש מה ללמוד ממנה, ושהיא לא מצטערת שהיא שרה עם פלייבק. ראיון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
(צילום: האתר הרשמי)
 (צילום: האתר הרשמי)   
בגיל 19 רוני כבר נמצאת עמוק בתוך המערכת הצבאית, ובעודה פוסעת מדי בוקר לעבר משרדי חיל החימוש בהם היא משרתת ומרגישה כמו כל חייל שבטחון המדינה מוטל על כתפיו, היא יודעת שבתום יום העבודה הצבאי, כנראה ויהיה עליה לבקר במספר לא מבוטל של מקומות ברחבי הארץ, למען קידום המוסיקה שלה, עד שתגיע הביתה בשעה מאוחרת, שזו תהיה הזדמנות מצויינת לתפוס כמה שעות שינה לקראת הרונדו המטורף שיחזור על עצמו, עת שתשוב החמה אל הרקיע.

רוני הוציאה את אלבום הבכורה שלה 'עולם שלם בחוץ' (הליקון), עת פרצה לתודעה הציבורית עם הלהיט 'סופרסטאר', שכבר הפך להיות חלק בלתי נפרד מהשם שלה. בשנה האחרונה היא הספיקה לעשות דברים, בסדר גודל של עשרה אנשים: היא הוציאה את האלבום, הנחתה בערוץ ניקולודיאון, עשתה קמפיין לחברת 'אולסטאר' ועוד, וכמובן לכבוש את לבבות הצעירים והצעירות במדינה, עם מוסיקת הפופ שלה.

בימים אלה שיחררה רוני את הסינגל הראשון, מהחלק השני של האלבום השני שלה 'לא עוצרת' (הליקון). החלק הראשון של 'לא עוצרת' יצא בשנה הנוכחית, וכלל את השירים 'אדוני' ו'מותק II', והשיר הראשון ששוחרר נקרא 'בוא כבר', שנכתב ע"י ניר ממון, ועל הלחן אמונים צמד מוסיקאים סקנדיבים בשם Boom Box.

ליבנו ביקש לדעת את שלומה של רוני, ובדיוק שנכנסה לבית החדש של אחותה הגדולה, יעל, היא קיבלה מאיתנו שיחת טלפון מרעננת, שביקשה לקבל ממנה מספר פרטים נוספים על חייה המקוצעיים והאישיים, שמתקדמים כל כך מהר, שמודם של אינטרנט מהיר יכול להיפגע ממנה.

קודם כל, איך בצבא?
"סבבה ומאוד קשה. יש לי הרבה מה לעשות במשך היום, וגם אחרי הצבא יש לי הרבה דברים להספיק. אני קמה מאוד מוקדם והולכת לישון מאוד מאוחר".

את עושה שירות מלא?
"שירות מלא לחלוטין. אני נמצאת ביחסי הציבור וההסברה של חיל החימוש".

ומתייחסים אלייך כאל אחד האדם?
"יש לי מפקד שנותן לי משימות בכל בוקר, ואני צריכה לעשות אותן. זה הרבה דברים לעשות".

יוצא לך לעשות מטבחים ושמירות?
"יצא לי לעשות בטירונות. עשיתי שמירות ביומולדת שלי, זה לא מספיק?".

את רואה חשיבות גדולה בזה שאת עושה שירות צבאי מלא?
"אני חושבת אני נותנת דוגמא לילדים הצעירים שלפני גיוס, שפוחדים שהכל ייתקע להם. לאו דווקא זמרים, אלא גם אנשים שרוצים להיות שחקני כדורסל או שחקני טניס. צריכים לדעת שאם רוצים אז הכל אפשרי, אם מוכנים לוותר על שינה ועל שעות מול טלוויזיה, ומשקיעים בדברים הגדולים. אם זה להיות חייל או חיילת, זה לא צריך לשנות.

"אני לא מרגישה שעצרתי לרגע מאז שנכנסתי לצבא. צריך לדעת שלפעמים לא יוצאים עם חברים, ושהולכים לישון כדי לצבור כוח".

את מרגישה שהשירות פוגע לך בקריירה, או להיפך? איך את באמת מצליחה למצוא אנרגיה לכל דבר?
"כשאתה נמצא בהקלטות ואתה מקליט בשביל האלבום שלך, או שאתה נמצא מול קהל והקהל מעריך אותך, אתה לא מרגיש איך שזה עובר. גם במשך היום אני עובדת כל היום וצריכה לעשות דברים ואני לא מרגישה את זה".
 

שני הצדדים של המטבע

(צילום: האתר הרשמי)
 (צילום: האתר הרשמי)   
יש ערך אמנותי לעובדה שהאלבום השני מחולק לשני חלקים, או שמדובר במשהו שיווקי בלבד?
"לי היה חשק להוציא את זה ככה, כי עברתי כל כך הרבה ולא התבגרתי בבת אחת. היו לי כמה שלבים, ואני חושבת שאפשר לראות את זה בחלק הראשון של 'לא עוצרת', בייחוד בשיר 'אדוני' שהוא שינוי פאזה לגמרי, וגם עכשיו עם החלק השני של האלבום, שיש שינוי בקצב וזה גם אחר".

"פשוט אני כל הזמן מתקדמת, והיה לי חשוב לחלק את זה כדי שיידעו שזה היה תהליך, ושהבגרות שלי לא הייתה בבום".

אז למה לא להוציא אלבום שני, ופשוט אחריו להוציא שלישי?
"ב'פופ ארט' (החברה שמנהלת ומייצגת אותה – א.ע) ראו איזה שירים בחרתי, והם פשוט שונים מהקצה אל הקצה. זה האלבום השני שלי, והוא מסכם תקופה בחיים שלי. השלישי יהיה אחרת לגמרי".

אתם עובדים הרבה עם מוסיקאים בחו"ל. חסרים מוסיקאים מוכשרים בארץ שיכולים לעשות כאן אחלה של פופ?
"זה מגניב שלוקחים שיר מחו"ל ומלבישים עליו מלים בעברית, ואז הוא נהיה קצת אחרת. 'סופרסטאר' בעברית ו'סופרסטאר' של ג'אמיליה זה אותו 'סופרסטאר', אבל שומעים את את ההבדל".

אני מבין שגם התחלת לתת את כוחך בכתיבה.
"באלבום הראשון צפיתי ולמדתי, כי הגעתי בתולה לגמרי. לאט לאט ראיתי שגם בי משחקות המלים. לדוגמא בשיר 'בוא כבר', יצא לי לדבר עם ניר ממון שכתב את המלים, ואמרתי לו דברים כמו 'תקשיב, השורה הזאת צריכה להיות יותר מפתה' והיה לי קשה להביע את עצמי במלים.

"זה קשה לכתוב שיר שיהיה בנוי מבית, מפזמון, מעוד בית ושהכל תמיד יתחבר. אני יודעת שחשוב לי שכל הבתים יתחברו לי, ושיהיה לי סיפור להעביר בשירים שלי, ולא שהבית הראשון ידבר על מזג האוויר, ושהשני יידבר על מצב החסה. צריך שתהיה זרימה. היה לי חשוב לשיר מלים יותר גבוהות, ולא יותר מדי סלנג".

גבוהות, בסדר, אבל בלי לזלזל כמובן, עדיין מדובר במוסיקת פופ.
"עדיין, אני לא מתפשרת על המלים. אני אוהבת לשיר בשפה שאני מדברת, לא ספרותית מדי, אבל גם לא נחותה".
 

סופר מודל

 
את מאמינה שבאמת הפכת לסוג של מודל שאפשר ללמוד ממנו?
"אפשר ללמוד ממני הרבה דברים בתור רוני, בתור אחת שהספיקה לעשות בגרות מלאה, להוציא אלבום ולעשות קמפיינים".

את לא חושבת שיש בני נוער ברמה כלכלית יותר נמוכה שזה פחות ידבר אליהם?
"זה שלא באתי מעיירת פיתוח, למשל, לא הופך את העבודה שלי לפחות קשה. אני רוצה שמישהו יקליט כל יום, וילמד היסטוריה, ופסיכולוגיה וסוציולוגיה מוגבר, וחמש יחידות במגמת ריקוד, שזה עוד שמונה שעות למערכת, יעשה בגרות במחול, שזה לבנות מופע שלם, ואז יגיד לי שמה שעשיתי זה קלי קלות. בין ההקלטות שלי לאלבום עשיתי בגרות בהיסטוריה, ומכינה במתמטיקה".

תרשי לי לשאול אותך שאלה אישית: יש אנשים שמחשיבים אותך כסוג של מותג. לא כמישהי שעומדת בזכות עצמה, אלא כאחת שיש המון אנשים מאחוריה. איך את עם זה?
"סבבה. יכול להיות שיש הרבה בנות שיודעות לשיר, לרקוד, להנחות, לדגמן, לעבוד קשה, להתמיד בחזרות, להתמיד בפיתוח קול ולעמוד עם שתי רגליים על הקרקע. יש הרבה בנות כאלה, אבל מצאו אותי".

זאת בדיוק הנקודה – שמצאו אותך, וזה לא את שרצית וחיפשת אותם.
"זאת הטעות. אם לא הייתי רוצה את זה, הייתי אומרת ל'פופ ארט': 'תראו, נורא קשה לי לקום מוקדם כל בוקר ולעבוד על האלבום וללכת לצבא'. אבל לא, אני דוהרת וממשיכה הלאה. אם לא הייתי רוצה את זה מגיל צעיר, זה לא היה קורה. אם אני לא אתמיד ואחבק את זה בשתי ידיים, אז אין לזה אפקט".

את באמת נשמעת כמו בחורה רצינית עם רגליים על הקרקע. בתור בחורה רצינית, את לא רואה פגם אמנותי בעובדה שאת שרה עם פלייבקים?
"ביום שתעלה לבמה ותרקוד כמוני, ותצליח לשיר בלי שישמעו אותך מתנשף, אני אוריד בפניך את הכובע".

אבל אני לא את, ואני מאמין שיש אנשים שגם רוצים לשמוע אותך שרה לייב.
"זה חוקים פיזיקליים, ולא המצאתי שום דבר. אני לא יכולה לתת ככה איכות לקהל שלי כשאני רוקדת. אני רוקדת ושרה לייב, ויש את הפלייבק שמכסה את כל הנשימות ונותן לי את הביטחון על הבמה.

"כל עוד הרגליים סוחבות אותי והקהל מעריך אותי, אני אמשיך לרקוד ולשיר. אני רקדנית מגיל 4, יש לי יציבות כי הייתי בלרינה, ואני כמעט כל יום הולכת לכוריאוגרף עומר שטאייר, והתחלתי להיכנס לעולם השואו, הג'אז והפאנק אצל לימור שלו, ויש לי רקורד מאוד גבוה בריקוד. למה לי לוותר על זה. אני לא צריכה לבחור בין זמרת ורקדנית, אני גם וגם. המוסיקה שלי היא פופית, היא כיפית והיא רקידה. אם תשמע את האלבום שלי, אני מבטיחה לך שלא תוכל להישאר אדיש. תאר לך מה קורה לי, כשאני צריכה לשמוע את השירים שלי ולא לזוז".

לבית של רוני
 
 

קישורים נוספים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by