בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תיגעו לו ברדיו 
 
 לוגו התחנה (מתוך האתר הרשמי)   
 
אמיר עמרמי

אמיר עמרמי ניסח מכתב רגשני ועצבני למתקצבי רשות השידור האטומים, אחרי שביקר בהפגנה למניעת סגירת תחנת הרדיו 88 FM

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לכל מאן דבעי,

א.ג.נ,

בשבועות האחרונים דובר לא מעט על סגירה אפשרית של תחנת הרדיו 88 FM, בעיקר עקב בעיות תקציב וסדרי עדיפויות. אינני נכנס לכם לכיס ואין אני יושב עמכם בחדרי החדרים, כאשר מוטלת עליכם המשימה הקשה של תקצוב נכון של רשות השידור.

בוודאי נתקלתם בתקופה האחרונה ולא פעם אחת, בתגובות תוססות מצד מאזיניה הקבועים והנלהבים של התחנה, שסגירתה עבורם היא בגדר נזק תרבותי חמור לתרבות הישראלית בכלל, ולמוסיקה בפרט. גם הח"מ, איפוא, שותף מלא לתחושות האלה, ומבקש להסב את תשומת לבכם לעניין.

ראשית, יצא לי לבקר אמש (מוצ"ש) ברחבת הסינמטק בתל אביב, ולצפות בהמוני האנשים שהגיעו לרחבה והפגינו למניעת סגירתה של התחנה. כמובן שאני מצטער בשם כולם שנושא ההפגנה אינו סקסי למדי ואיננו לוקח מקום מרכזי, כמו לדוגמא, הפגנות ועצרות תמיכה אחרות במדינה, שלהן חלק אינטגרלי בתרבות האבל במדינה, ולכן זוכות לחשיפה כה רחבה, לתקשורת נאותה ולהתייחסות.

מכל מקום, האנשים הרבים שהגיעו אמש לכיכר, סליחה, לרחבת הסינמטק, ביקשו דבר פשוט למדי, שסיסמתו הייתה "אל תגעו לי ברדיו". כפי שציינתי בתחילת מכתבי, לרגע לא ישבתי אתכם בישיבות התקציב השונות, ואין ספק שאני לוקה בחסר, בכל מה שקשור בתקצוב, חשבונאות, סדרי עדיפויות וכו'. עם זאת, אני לא יכול שלא להעלות כמה נקודות שיושבות לי על הצוואר, וחונקות אותי כמו קולר.

האם יצא לכם, רבותיי, לזפזפ בין ערוצי הטלוויזיה השונים ולעשות מדי פעם ביקורי בית? לפני שאתם מבקשים לסגור את תחנת הרדיו המעולה הזאת, אם אתם בדרך לייעול נכון של תקציב הרשות, האם נתתם את דעתכם בעניין הורדה אפשרית של ערוץ 33? לא שאני בעד להוריד אותו - הרי אני חייב לערוץ הזה לילות שינה רבים, שבלעדיו לא הייתי מסוגל לעצום בהם עין.

אבקש מכם, נכבדיי, להסתכל על העניין בעין רחבה יותר. תחילה, אבקש לאמוד בפניכם את התמורה התרבותית החשובה של תחנת 88 FM. מדובר באחת התחנות הבודדות שנותנות במה אמיתית לאמנים רבים, טובים ופחות טובים, שחדוות היצירה משולה בעיניהם לאוויר לנשימה, והם קמים השכם וערב ומבקשים להפיץ את בשורתם המוסיקלית. אין צורך להזכיר בפניכם, רבותיי, על הקושי הקיים בתחנות הרדיו השונות, שהן מעט פופולריות מהתחנה הנ"ל, ולהן פלייליסט קשה במקצת, ושירים רבים אינם מצליחים להיכנס אליו.

לא שיש משהו רע בפלייליסט קשוח. להפך, אני מאמין שתחנה כמו 88 איננה מתאימה לכל אחד. קהל היעד שלה הוא לאו דווקא אלה שמאזינים לרדיו בשעות העבודה, כשצריך שתהיה אווירה של מוסיקה שתמלא את חלל החדר. קהל היעד הזה מקבל בדיוק את מה שהוא צריך, ובצדק, יען כי גם הוא צרכן מוסיקה חשוב מאוד, וגם לו צרכים מוסיקליים שצריכים לבוא לידי סיפוק.

קהל היעד של 88 FM הוא שונה במקצת, ולו בזכות הבדל בסיסי ביותר. לא מדובר במאזינים בלבד, מדובר במסכיתים. מדובר באנשים שפותחים את הרדיו, ומקשיבים לתוכניות השונות בתשומת לב יתרה, כמו אמא שמחתלת את הילד שלה. כמו שהורים מגיעים לאסיפות הורים, ומנסים להבין מהמורה את הסטטוס של ילדיהם בבית הספר. זה אותו הדבר עם קהל היעד של התחנה. מדובר באנשים, וסליחה על הבנאליות, שלא רק שומעים רדיו, אלא גם מקשיבים לו.
אתם יכולים לתפוס אותי בכל יום ראשון מאזין לתוכנית המעולה של התחנה, המארחת את מיטב אמני ישראל שבאים להשמיע את השירים שהם אוהבים, בהגשתה הנהדרת של טל השילוני. תיקון קל, ואני מבקש לחזור בי, לא מדובר ב'"מיטב אמני ישראל", שזהו סלוגן פופולרי בתחנות רדיו יותר פופולריות, אלא פשוט באמני ישראל השונים, אם זה זמרים מתחילים, שטרם הגיעו למיטב שלהם, ובין אם אלה אמנים שקריירה מוסיקלית עניפה נמצאת מאחוריהם.

איך, למען השם, תיקחו לקהל הרחב הזה את תוכניות הלילה המשגעות של גבי יינון, שבשעות היום משדר לאומה חדשות מכל כיוון, חלקן בדרך כלל רעות, שאני מסכים שהרבה יותר קל להתחבר אליהן. התמורה של גבי יינון לדוגמה, היא, בעיניי, אחת החשובות בתחנה. זה תענוג צרוף לשמוע אותו בכל ערב מגיש את תוכניות הג'אז המבריקות שלו, ולשמוע את הידע שלו בנושא.

ג'אז ובלוז הם ז'אנרים שללא ספק טרם קיבלו את המקום הנכון שלהם בתרבות הישראלית. מי שרוצה לצרוך קצת ג'אז, צריך ללכת לג'אם סשנים מאוחר בלילה, או לנסוע פעם בשנה לאילת. עכשיו, את אפשרות הצריכה הכי פשוטה, שהיא לפתוח את הרדיו, אתם עומדים לקחת ממנו. אלה, רבותיי, הם מספר לא מבוטל של צרכני מוסיקה ואין לדלג על רצונם.

תרשו לי, מכובדיי, להפנות את תשומת ליבכם לעניין המרכזי שהפריע לי אמש, ברחבת הסינמטק, שהוא לא בגדר תעודת עניות לתרבות ולחברה הישראלית, אלא בגדר תעודת מסכנות. בואו נסכים שבגדול אנחנו מדינה אחת, עם לב אחד וכיס אחד. המדינה, איפוא, מתקיימת מכיסי הקהל הרחב, בין אלה שמאזינים ובין אלה שמקשיבים. מדוע, איפוא, לא מאפשרים לערוץ הראשון להיכנס לשוק הפרסומות? לא ברמה של כמה חסויות פה ושם, או תשדירי שירות של מפעל הפיס. אני מדבר על כל הקופה – על שקופיות מעברים, שינוי לוגו בזמן הפרסומות והכל – דבר שללא ספק יחיה מעט את קופת רשות השידור, ובמקום להיטפל לתחנת רדיו כל כך אהובה, אולי יהיה קצת כסף גם לתוכניות מקור יותר מושקעות, וגם, חלילה, לקידום התרבות בארץ.

וזה לא רק בערוץ הראשון, רבותיי, זה בעוד כמה מקומות. אני יודע שזה לא מעניינכם, אבל מכיוון שכולנו עם אחד, אני לא יכול שלא לשאול, מדוע לא מכניסים פרסומות גם בגלי צה"ל? בגלל שזוהי רשת צבאית? נו, תעשו לי טובה, כאילו שהצבא יסבול נעוד כמה שקלים שייכנסו לחשבון הבנק שלו.

לסיכום, רבותיי, איני באמת חושב שהבעיה טמונה דווקא בסגירת תחנת הרדיו 88 FM. אני מאמין שהבעיה עמוקה יותר, והיא פשוט האטימות הבירוקרטית שתמיד שררה במדינה, והשיטה הרפופה בה היא מנוהלת, על כל רבדיה. רוצים להתחיל? החל מזה שהכבישים בארץ קטנים מדי, דרך זה שרוב הבניינים בארץ נמוכים ובעלי ארבע קומות (ואחרי זה מתלוננים שלאנשים אין איפה לגור), ועד העובדה שאנחנו מרווחים בארץ בשקלים אבל מוציאים בדולרים. ותאמינו לי, יקיריי, שזה לא נגמר פה, ולא אני זה שהמצאתי את זה.

האנשים ברחבת הסינמטק לא דיברו על הנושאים הללו. הם לא ביקשו עולם אידיאלי ולא כלום. בסך הכל שלא ייגעו להם ברדיו. כל מתמחה בפסיכולוגיה יעיד בפניכם שכמובן שמדובר במשהו הרבה יותר עמוק מזה. ספק אם אי פעם תבינו, ספק אם אי פעם זה ייפתר. אנחנו מנסים להיות אמריקה, אבל זה מתבטא רק בלבוש ובנעליים. אורח החיים כאן רחוק ממושבת האם שלנו, כמו שהמכתב הזה רחוק מהצלחה.

רוצים לסגור את התחנה? בבקשה, תסגרו. אם אתם באמת רוצים להרוס מרכזי תרבות חיוביים במדינה, מי אני שיעצור אתכם? בבקשה, לכו על זה. בואו נשקיע את כל כספנו בבניית מצבות, גלעדים, קיום ימי זיכרון, פרוייקטים לזכר, ופרוייקטים למען, וערבי התרמה, וערבי הנצחה, ופתיחת עמותת שיקום, ועמותות למען, ועמותות בשביל, אבל חלילה, אם יש לנו תחנות טובות, ולא רק 88, אגב, שמנסות להשקיע קצת בנו, ובקידום תרבותי גרידא, בואו נסגור אותם.

לסיום, אני מבקש לחזור לתחילת דבריי ולכבד אתכם ואת עיסוקכם, ושוב לציין כי מעולם לא נכנסתי איתכם לחדרי חדרים, ולישיבות התקציב השונות. ייתכן, איפוא, שאם לא הייתי נרדם מול ערוץ 33 כל לילה, כנראה והייתי רואה את זה מגיע עוד הרבה לפני זה. אני אשם לא פחות.

שלכם,
מסכית קבוע.
 

קישורים נוספים:

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by