בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא, יש מצב לבוף? 
 
 מארי לואיז פרקר (צילום: יח``צ)    
 
לילך וולך

הקלילות של 'הדשא של השכן' על אמא סוחרת סמים, לא אמינה במיוחד, אך היא מצליחה לעמת אותנו עם המוסר הכפול שהורים נוטים לאמץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רצף אירועים בעלי מקדם דמיון גבוה, הביא אותי לתחושה המציקה שתפקידים שאנו נוטלים על עצמנו משנים לבלי הכר את חוט השידרה האנושי שלנו, בעיקר כי אנו בטוחים שהאדם שאנחנו, לא מספיק כדי למלא את התפקיד הרציני שהקוסמוס ייעד לו. הדוגמא הנפוצה ביותר, אולי, היא זו של החבר הטוב שאתם מכירים שנים, אך לפתע התפלצן לבלי הכר בהתברגותו למקום עבודתו הבורגני והמשעמם. מהחבר הכי טוב שהייתם מבינים בלי מילים, הוא הפך להיות הדוד הלחוץ שאתם שונאים בליל הסדר.

אבל דוגמת העבודה, היא רק דוגמה אחת לאופן המזעזע בו אנשים ממציאים את הגדרתם מחדש כאשר הם הופכים להורים. מהורים מצופים כל מיני דברים אחראיים. זה נתון, וזה הגיוני. לא הייתם רוצים להפיל את הילד על הראש, חלילה. אך יחד עם האחריות, הפוסט-דוקטורט על נזקי הטרטזין, והמעבר החד לקניית ירקות אורגניים, מגיעה גם החרדה האיומה - האם אני האמא הכי גרועה בעולם? יכול להיות שיצאתי עכשיו לסרט והשארתי את התינוק עם מחוצ'קנת בת חמש עשרה?

לאחר החרדה מגיע הגוף הטפילי הבא – המוסרנות. אתם מכירים את האמהות המוסרניות והצדקניות, אלו שמעירות לאמהות אחרות "הבן שלך אוכל חול. זה על בטוח תולעים בבטן". וגם "פויה, כל השמלה של צוף התלכלכה, בואי צופי, נשטוף לך ידיים, אמא כנראה עסוקה עכשיו." תפקידן של האימהות האלו להוכיח לסביבתן שהן לא אימהות גרועות, ולעומת זאת אמא של צוף... נו, בואי רק נגיד שאני לא אשלח את הבן שלי לשחק אצלם.

'עקרות בית נואשות', ניסו בדרכן להתמודד עם סוגיית האמא שלעולם לא תהיה מספיק טובה. גם הסדרה החדשה שחונכת את מסכינו, 'הדשא של השכן', היא סדרה על אם. כנראה שיצחק קדמן היה טוען שהיא אם לא מספיק טובה. ננסי בוטווין (מארי לואיז פרקר הנפלאה), היא אשת פרברים, וכמו לכל אשת פרברים אמריקאית (כפי שלימד אותנו קורס המבוא של 'עקרות בית נואשות'), גם לה יש איזו דפקה קטנה. במקרה הזה, ננסי, האלמנה הטריה, פנתה לסחר בסמים כדי לפרנס את משפחתה.

מובן מאליו, שהמיקום המשונה הזה, כמחנכת ואם יחידה שמנסה להקנות ערכים הגיוניים לילדיה, להתמודד עם ביקורת הפרברים הבלתי נגמרת, ולהיות אמא טובה מספיק, בעודה מבקרת ביקור שבועי בשיכוני העוני השחורים כדי להצטייד בסמים, מהווה דיסונאנס בעייתי במיוחד לננסי עצמה, וגם לנו כצופים.

יחד עם בעיית האמינות המסויימת שיש בבימוי העליץ יתר על המידה, ובקלילות האוורירית של התסריט, מצליחה הסדרה לעמת אותנו עם המוסר הכפול הנפוץ כל כך שאנו מאמצים כהורים, עם התפיסה שלנו של הנורמטיבי – לרגל אחרי הבת המתבגרת, לשתות וויסקי בצהריים ולהשלים עם בגידות הבעל - ולבדוק נגד מה אנו נכונים לקפוץ כמו בולדוג מורעב . למרות חריקות פה ושם, מדובר בסדרה משעשעת שהתברכה בשחקנית אינטליגנטית, סדרה שמעוררת מחשבה באשר לקיום שלנו כחברה וכמהווים מודל חינוכי שיש לשאוף אליו.

בקטנה
*"7 up" חוזרת, כל הפרקים מהתחלה ואז הפרקים החדשים. הכינו את הממחטות ומכשירי ההקלטה. תודה לאל על חסדים קטנים.

YES+, בכל יום ראשון בשעה 22:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by