בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הטלוויזיה לאן?  
 
 ארז טל. לידת בתו מנעה ממנו להגיע (צילום: יח``צ)    
 
נילי אורן

איך ואיפה נראה טלוויזיה בעתיד? האם תוסר הרגולציה מהפרסום? קברניטי גופי התקשורת המשודרת חוזים את העתיד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביום שישי האחרון, בשלהי פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה השנתי שנערך בראש פינה, התכנסו קברניטי הזכייניות, הפרסומאים, ומנהלי האתרים המובילים ברשת, וניסו לנחש מה צופן בחובו העתיד עבור המדיום הטלוויזיוני. עיקר החדשות לפניכם.

הפרסום בטלוויזיה – יותר פלטפורמות, פחות רגולציה

אנחנו, כלומר קהל צופי הטלוויזיה, רואים מן הסתם את נושא הפרסומות באור שונה לחלוטין מזה בו הוא נקלט ברשתיות המפרסמים/ זכייניות הטלוויזיה/ חברות הפרסום. עבורם הוא לחם חוק ופרנסה, ואילו לדידנו מדובר בהטרדה פולשנית במקרה הרע, או במקרה הטוב בפסק זמן שמיועד להסתגרות קלה בשירותים. לכן סביר להניח שהעובדה שהפרסום צפוי להגיע בעתיד גם לסלולרי, וללכת אתכם לכל מקום בו תהיו, לאו דווקא תמלא אתכם אושר. עם זאת, מנכ"ל סלקום עמוס שפירא דווקא שמח מאוד להצהיר כי חברות הסלולר בוודאי יתחרו בעתיד על עוגת הפרסום, ברגע שתמצא לכך הדרך הטכנולוגית היעילה ביותר.

האם הצעד הזה ישתלם בכלל למפרסמים? בזה מנכ"ל סלקום דווקא לא בטוח, כי לטענתו "כשרמת הפיצול עולה, המחירים אמנם יורדים, אבל הסך הכל למפרסמים עולה, כי עדיין צריך להגיע למאסה קריטית".

אז איפה כן שווה למפרסמים להשקיע? התשובה החד משמעית היא - בערוץ 2, או כך לפחות טוענים כל משתתפי הפאנל שעסק בעתיד הפרסום. הסיבה המרכזית לכך היא שמאז שהערוץ התחדש ואיבד זכיינית, עלה הרייטינג שלו, ועומד כעת על מספר פנומנלי של 20%. ענין שהופך אותו לפלא כלכלי שאין שני לו בעולם, לדברי אילן שילוח מנכ"ל משרד הפרסום מקאן-אריקסון, שגם הצר על כך שהמפרסמים לא יודעים לקרוא נכון את השוק ולכן לא נותנים לערוץ את הכבוד, ובעיקר את תקציבי הפרסום, להם הוא ראוי. מודי פרידמן מנכ"ל ערוץ 10 אף הוסיף והדגיש כי "השוק הוא בדיחה... 'ידיעות אחרונות' בזמניו הטובים ידע לקחת מחיר לרייטינג שלו, אבל ערוצי הטלוויזיה לא, וזה עצוב כי זה יגמור אותם."

עם זאת, הצעתו של מנכ"ל רשת יוחנן צנגן, להעלות את מחירי הפרסום בערוץ 2, נתקלה בתגובות לא אוהדות במיוחד. מנכ"ל סלקום אף הבהיר שבמצב כזה, כשהשוק רווי ותחרותי כמו שהוא כיום, סלקום תעדיף להשקיע יותר תקציבים בשירות הלקוחות שלה ופחות בפרסום בטלוויזיה.

למרות זאת, כל משתתפי הפאנל הסכימו עם העובדה שמחירי הפרסום בערוץ 2 נמוכים יותר מהתקופה בה עלה הערוץ, ושבקצב הזה הוא אולי ימשיך להביא אחוזי רייטינג מרהיבים, אבל גם יפשוט רגל במהרה. האשמה האמיתית בכך לדעת הפאנליסטים היא, כרגיל, הממשלה, או ליתר דיוק הרשות השניה.

מנכ"ל YES עופר בלוך אמר: "המחיר שעולה לנו הרשות השניה, הוא שערורייה שרק לאחרונה התחלתי להבין את גודלה", ואילו אילן שילוח כינה את מבנה הרשות "מעוות", והשתמש נרחבות בביטוי "בולשביקי" כדי לתאר את פעילותה, ואמר: "לא סתם הקימו את הרשות השניה בדמות ברה"מ הקומוניסטית, ולא בדמות ארה"ב, כי הממשלה רוצה לשלוט בתקשורת, להטיל צנזורה על הפרסום, ולקבוע לזכייניות כמה תעלה להן דרמה". לדעתו יש לבטל את הרשות השניה, ולפתוח את השוק לתחרות חופשית.

גם יתר משתתפי הפאנל הסכימו כי יש להוציא את ערוצים 2 ו-10 מפיקוחה של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, וגרסו כי כדאי שיעברו לפיקוח מועצת הכבלים והלוויין. בנוסף, לדעתם את הדרישות להפקת דרמות מקוריות וסדרות דוקומנטריות (מה שמכונה בעגה המקצועית "ז'אנר עליון"), שנדרשות כיום משני הערוצים המסחריים הללו, יש להחיל אך ורק על ערוץ 1 הממלכתי, שלא צריך להתקיים מרייטינג ופרסום. מודי פרידמן, מנכל ערוץ 10 הסביר: "ז'אנר עליון לא מכניס כסף, בגלל זה הטלוויזיה מפסידה". יעל זכריה, סמנכ"לית התוכן של נטוויז'ן הביעה תקווה כי "האינטרנט יאלץ להסיר את הרגולציה, שכן עליו אי אפשר ליישם אותה".

בהקשר זה אמר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין יורם מוקדי: " מה שמתפתח כיום באינטרנט מתפתח יפה מאוד, לכן מפחיד לחשוב שתהיה שם רגולציה...השאלות החשובות באמת הן: האם רוצים בכלל לעשות רגולציה על האינטרנט? איך? והאם צריך את זה בכלל? אבל אני מאמין שהרגולציה תגיע לשם רק כי מהר מאוד יטענו שמתפתח פה שוק נטול רגולציה, ויהיו מי שישאלו - למה הם לא ואני כן? הכיוון כיום באירופה הוא של רגולציה קלה, ואילו כיוון אחר יכול להיות ביטול הרגולציה על ערוצים 2 ו- 10... אבל מי שרוצה להבין כיצד הדבר יתגבש, יצטרך לחכות. כי הרבה גופים יצטרכו לתת על כך את הדעת, כדוגמת משרד המשפטים, משרד התקשורת, ועוד."

איך ואיפה נראה טלוויזיה בעתיד?

גלי עינב, אשת טלוויזיה ישראלית שעובדת כמנהלת מחקר ברשת NBC האמריקנית, הדגימה כיצד נראה כיום בארה"ב הבית החכם שנשלט כולו על ידי שלט אחד, ובעיקר כיצד תראה בו הטלוויזיה, שנמצאת כיום בשלבי פיתוח מתקדמים.

לדבריה, מדובר בסוג של משדר קטן, אותו נחבר לשקע בביתנו, ואליו נוריד את התכניות שנרצה, לפי בחירתנו האישית בהחלט. לאחר מכן נוכל לקחת את המכשיר הזה עימנו לכל מקום, והוא ישדר למסך שנבחר כל תוכן שנרצה, בכל זמן ומקום שנרצה.

מכאן נגזרה השאלה מה יהיה תפקיד הטלוויזיה בשנים הבאות. רוב משתתפי הפאנל הסכימו עם קביעת חיים שריר מנחה הפאנל כי בעתיד ישנו אנשי התקשורת את מקצועם ויהפכו להיות אנשי תוכן בלבד". בנוסף, בשנים האחרונות, כידוע, חלה התפתחות ממשית בשידור תכני וידאו באתרי אינטרנט, כפי שניתן למצוא כיום בערך בכל אתר תוכן ישראלי שמכבד את עצמו. כך שלמעשה הצופה יוכל לבחור האם ברצונו לצפות בתוכן שנוצר באינטרנט, או על ידי תחנות הטלוויזיה.

סמנכ"ל YES יונה ויזנטל אמר כי תפקיד הטלוויזיה לא מוגבל רק לתוכן, ושלמעשה כוחו המרכזי היה וישאר בניית מותגים. לדבריו: "החכמה שלנו תהיה איך לנהל נכון את המותגים כדי לייצר הכנסות נוספות, במקום איומים... אנחנו צריכים ליצור מותגים שישרתו אותנו, ולא כאלה שיעזרו למתחרים שלנו". אלון שטרוזמן, מנהל התוכן של HOT חלק עליו כמובן ואמר כי מותגים נבנים בכל מקום, כפי שמוכיחה דוגמת BrainPop שנקנו על ידי התחנה האמריקנית 'דיסקברי', ואילו כוחה של הטלוויזיה הוא בחשיבה יצירתית והתאמה לטכנולוגיה של המחר, כמו שקיים למשל ב-VOD.

מכאן עלתה כמובן השאלה כיצד יימדד הרייטינג ב-VOD, והאם המכשיר אינו מהווה למעשה סכנה לערוצים המסחריים, שכן הוא מאפשר לדלג על פרסומות. על כך ענה מנכ"ל קשת אבי ניר כי "מדובר בחלון נוסף, ואנחנו נצטרך להיות חכמים יותר... המחוייבות שלנו היא ליצור מאסה קריטית של ענין בתכניות שלנו, כדי שיצפו בהן גם בזמן שידורן וגם אחר כך ב-VOD". גלי עינב הוסיפה ואמרה: "בארה"ב הרייטינג של ה-DVR וה-VOD עלה, ועכשיו מתמודדים עם איך למדוד אותם...וכיום המאסה כבר לא חשובה, אלא הפילוח".

אבל לא כולם מאוד אופטימיים לגבי העתיד. יונה ויזנטל למשל אמר: "עולם הטכנולוגיה התחדש, אבל אנחנו לא מחפשים איך הוא יעזור לנו לשרוד, אלא מעמיקים את ההפסדים, ובמקום ליצור מצב בו הטכנולוגיה תעזור לפלטפורמות להרוויח, אנחנו משקיעים סכומי עתק בפיתוח טכנולוגיות, אבל לא משכילים להשתמש בזה כדי להרוויח כסף. אם התעשייה לא תפנים שמטרתה לעשות כסף, נמשיך לשפוך כספים על תכנים שהקהל יתרגל לקבל בחינם, בדיוק כמו שקרה באינטרנט. אני מקנא בחברות הסלולריות שהשכילו לדרוש כסף על התכנים שלהן מההתחלה, והיום מרוויחות מזה... כשתשתיות ל-VOD עולות 100 מיליון דולר אבל מחירו לצרכן הוא רק כמה שקלים בודדים, למעשה בעלי המניות שלנו הם אלה שמשלמים את המחיר האמיתי".

עם זאת, גלי עינב שדווקא בטוחה שבעתיד הצופים רק ירוויחו, אמרה לסיכום הדיון: "פעם אמרו שלא יקנו תכנים באינטרנט, והנה קונים. כך גם לגבי הצפייה בווידאו בסלולר כלומר אין דבר כזה שאין דבר כזה, ובכל אופן, הצופה ירוויח".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by