בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש: על הקצה  
 
 
איתן בוגנים

ירון דויד מטפטף דם לעיניו ומשתמש בחיות מתות במיצגיו. שיחה עם אמן שחותר לחופש מוחלט באמנות ומתרגש מעציצים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש כאלה שרוצים לכבוש את העולם, יש כאלה שאוכלים את העוגיה, משאירים אותה שלמה ומבקשים בעיני עגל לאחת נוספת, יש כאלה שמתעוררים כל בוקר עם כפית זהב בפתחי הגוף השונים שלהם, ויש כאלה, כמו ירון דוד, שהולכים כנגד כל הכישלונות, ההטפות והדבר ה"ראוי", בחיפושם העיקש אחר דיבור, שינוי וכמה שיותר חברים. ירון דוד, אחד מהכותבים הטובים במחוזותינו, אוטודידאקט, סופר צללים, אוצר בבמת מיצג, אמן מיצג ווידאו, חבר אמיתי.
 
 
עד כמה העבודות המיצג שלך מערבות פוליטיקה?
"הפוליטיקה היא נקודת מוצא לפנטזיה מורבידית שלא באה להצביע על איזה מסר מאוד ברור אלא כדי להנכיח טירוף, שהוא גם קולקטיבי וגם בסך הכל פרי מוחי הקודח. לא מעניינת אותי פוליטיקה כאיזה עמדה אידיאולוגית, אלא כדפוסים מאוד בסיסיים ויצריים שקיימים בשדה שאנו חיים בתוכו. המסר היחידי הוא לחשוף כמה שיותר דפוסים. למרות שבצורה ברורה אפשר לשייך אותם לשמאל, לדיבור על החרא של הכיבוש והטירוף שאנחנו נמצאים בתוכו. המיצג בא מבחינתי לחשוף את השבירות והזיוף בעמדות מוסרניות."

נראה שיש יותר מיצגים מטרידים ומזעזעים ולא נניח משעשעים?
"הרבה מיצגים דווקא כן נוטים לשעשוע, יותר מדי. יש המון סובלימציות שמדיומים אחרים, בהיותם אובייקט, יכולים להכיל דברים בצורה קלה יותר, גם אם הם מזעזעים ומוזרים. בעצם הנוכחות של אדם חי במיצג מול קהל יש מרחק אסתטי. המעמד הוא הרבה יותר רדיקלי, והשנאה, התיעוב, המבוכה, ההקסמות, הם בדרך כלל הרבה יותר מוקצנים, וזו הסיבה שגם קשה לי עם מיצג. כשדברים הם גרועים במיצג, אני ביודעין חושב ומרגיש שזה בגלל העדר המרווח הזה. יש לנו סלחנות מסוימת לאובייקט, אבל ברגע שזה קורה מול הפנים שלך, המנגנונים ההשלכתיים של הצופה הם הרבה יותר מחודדים וקיצוניים."
 
 
למה מיצג אם כך?
"מיצג מבחינתי מפגיש הרבה אמנויות. היכולת שלי להתעסק בווידאו, אובייקטים וטקסטים, ולהעצים את כולם דרך חוויה של גוף - כמו חולדה שנמשכת לחשמול בניסויים מעבדתיים, שוב ושוב - בעוצמת גירוי מאוד גבוהה. מה גם שזה מדיום של מפגש - אתה פוגש קהל, אנשים, אתה עובד הרבה בתהליכים עם בני אדם. משהו במתח הזה בין דברים שנוצרים בבידוד, כמו כל אמן שמתעסק בחומרים, בסופו של דבר, מקבל עוצמה של חוויה תלת ממדית ואולי גם נוצרת פחות מחויבות לאובייקט מוגדר."

יש אלמנטים ספונטנים במיצג שלך?
"אני בדרך כלל לא בן אדם ספונטני. אני עובד בתהליכים מאוד מחושבים ודי יודע מה אני עושה. בפסטיבל מיצג בפולין בו השתתפתי לא מזמן, הרגשתי שעם החוויה האורגיסטית של פסטיבל ואולי גם משום שהתרבות פחות צינית ויותר מורגלת לפרפורמנס - האוונגרד שם הוא לא פוזה אלא ברירה קיומית עשרות שנים - שאני יכול לאפשר לעצמי לאלתר. נראה לי שאולי בגלל אווירת החומרת יתר והציניות של המצב פה, יש לי מוגבלויות עדיין. מה גם שהדחף להופיע הוא לא דבר מרכזי - הדחף הוא לא לגלם משהו - הנוכחות היא בסך הכל צומת של עוצמות חזקות של עיסוק בחומריות, בטקסטואליות, והגוף, כבסיס לכל יצירה, מחבר."
 
 
 
יש עבודות מיצג, ולא מעט, שמתעללות ולוקחות את הגוף לקצה.
"עברנו כברת דרך ארוכה מהפאתוס, שמבחינתי הוא קצת נאיבי, לחשוב שזה עניין גדול להתעלל בגוף. אני אישית מכיר ומבין את החשיבות ההיסטורית של הדברים האלה, ונגעתי כמו הרבה אמני מיצג באלמנטים של דם - שאיבה עצמית שגרמה לשטף דם, טפטוף דם לעין שהייתה חוויה מוזרה של התעוורות לכמה דקות כי הדם כמעט נקרש ונותר לי שדה ראייה שכולו מין כתום שקוף כזה ואז זה נשטף בבת אחת, חוויה ממש מבהילה. יש לי משיכה למקומות האלה, גם עסקתי לא מעט עם חיות מתות – תרנגולת, דגים או תולעים, אז באופן טבעי כשאתה מתעסק בגוף, אתה מתעסק ביצרים שלו, בפתחים, בתשוקות, בחרדות."
 
 
מיצג ופולחן?
"בדיון הבסיסי הזה מראשית המיצג שנקשר למתיחת הגוף אל הגבולות שלו, יש מקום בו אני נעצר. זה שקר וקצת הונאה שכאילו 'אנחנו עוברים תהליכים נורא עמוקים של בדיקת גבולות מול קהל', בסצינה שבה אתה בסך הכל רוצה הכרה, דיבור של חמש דקות על איך היה, שיכתבו עליך משהו והלכת הביתה. תרפיה במובן הזה לא מעניינת, היא נורא יומרנית או נאיבית או פשוט מזויפת ולא מודעת מספיק לעומקים של דיבור על פולחן. אין לי בעיה אם זה בתחום החיים, שאנשים יעשו את הטקסים שלהם איך שהם רוצים. באמנות זה לכל היותר יכול להיות סוג של ייצוג צורני או דיבור על."

מה המקום הכי פסיכי שהגעת אליו?
"אותי לא מעניינת הפסיכיות כלחוות חוויה פסיכית בזמן הפעולה. פסיכיות, כמו שעשוע ופנטזיה ועוד הרבה אלמנטים, נכנסת בדרך כלל בתהליך. שם יש מצבים של אובססיה שכוללים קפאין, ניקוטין וחוסר שינה במשך שבועיים, אבל גם כשאני מתעסק בחומרים של טירוף ואיד מדמם, אז זה לא מעניין להביא את זה גס, וכמו בכל תהליך אמנותי יש עניין של ייצוג, תבניות, מניפולציות, חשיבה על קהל ועידון, דברים שבעיני מעבירים בצורה הרבה יותר חריפה ורדיקלית."
 
 
מיניות?
"כשאני מגיע לעיסוק בהומוסקסואליות, מבחינתי זה עיסוק במיניות, כי אני ממש לא יודע להבחין ולא מעניין אותי העיסוק בזהויות. בסך הכל כשאדם חווה את המורכבות של עולם התשוקות והחסימות שלו, אז זה כבר לא הומוסקסואלי, למרות שאני הומו. כל הדיבור הספציפי על זהות הומואית, כל הניסיון לייצר איזה עניין או ייחוד סביב זה, הוא משעמם. יכול להיות שכשהייתי נער בן 19 זה העסיק אותי."

מה מרגש אותך?
"טווח הריגושים שלי הוא מאוד רחב ואולי זה קשור לביוגרפיה, לפאזות נורא שונות בחיי. גדלתי בקריות, הייתה לי תקופה הזויה בגליל, ואני מכיר באותה מידה גם את הביבים של תל אביב לצערי ולשמחתי. בהתאם לזה טווח הריגושים רחב - מדציבלים מאוד גבוהים בתור בן אדם אורבני שדפק את הראש לא פעם ולא פעמיים, וגם התרגשות מרגעים מאוד פשוטים כמו להשקות את העציצים שלי."

אתה אמן, אוצר, כותב ובטח עוד כמה דברים, אין פה קצת חוסר מחויבות לתשוקה אחת?
"מבחינתי, האמנות היא מקום אליו אתה חותר למקסימום חופש, וחופש - מה לעשות, הוא לא מחויבות. אני עושה שני דברים שנורא לא טובים לקריירה – אני עובד נורא לאט ואני לא מרגיש מחויב למשהו. היתרון של מיצג הוא שהוא חולף, אתה לא תהיה בספר חוץ מאיזה דימוי, את הוידאו שלך לא יקנו ולא יראו יותר מדי, וזה בסדר, זה מה שאני אוהב בזה. זו מעבדה שמאפשרת חוסר מחויבות במובן הטוב של המילה."
 
אהבה?
"חוץ מזה שאני כשלון גמור במושג הארור שנקרא זוגיות, אין לי יותר מדי מה להגיד בעניין. זה מקום שהשריטות הכי נחשפות שם."

מה היית רוצה לראות בעתיד הורוד?
"להיפגש כל הזמן עם דברים שלא חשבת שהם ראויים אתמול, לא להתבצר במקום אחד, אלא לגעת באמנות על אש קטנה מהמון כיוונים. אם אתה עוסק בקריירה של אמן אז זה כנראה לא עובד בחוקים של היום, אם אתה עוסק בלהיות אמן אז יש לך מחויבות הרבה יותר אפורה, ארוכה וכנראה שכמוני, כבר לא תהיה כוכב צעיר."
 
ירון דוד משתתף ב"ערפול 5" הביאנלה למיצג, 23.11-26
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by