בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בודדת: בן-עיוני  
 
 כמה טוב שבאת הביתה. עמיר בניון (צילום: יריב אלדד)   
 
אמיר עמרמי

עמיר בניון ממוסס, הלחן של האחים לוי לא הולם את המילים של מאיר גולדברג והשיר האחרון לבית צ'ינו פרודקשן מעייף. ביקורת סינגלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

עמיר בניון – הכל עד כאן (4:44)

האחים לוי (צילום: יח"צ)
 האחים לוי (צילום: יח"צ)   
מילים ולחן: עמיר בניון
הפקה מוסיקלית: נדב ביטון ושמוליק דניאל

"אני רואה / אני מרגיש / אני רוצה / אני אדיש / אני חכם / אני יכול / אני גיבור כל כך גדול / הכל אני / אני הכל / אני חזק בתוך בועה / אני סתם מנופח בלי שום ערך / וידעתי בסופו של דבר / היא תתפוצץ לי בדרך / התביישתי / כמו מצורע הרגשתי בערך / ואולי זה הכל עד לכאן / והלוואי שזה הכל עד לכאן".

האמת היא שחוץ מלומר תודה אין לי מה להוסיף. אני באמת מתקשה לדמיין את המוסיקה הישראלית בלי עמיר בניון. אם זה בהגשה המרגשת, המילים האמיתיות, והנשמה הזכה שלו שנשפכת כמו שמן זית טהור מכל משפט שהוא כותב, ואם זה בלחנים המלטפים והמיוחדים, והיכולת לרגש כל פעם מחדש. כמו בכל פעם שמישהו קרוב אומר לך שהוא אוהב אותך - אם זה אמיתי, שיגיד כל הזמן.

"...סתם כי מישהו רצה כל כך להרגיש כמו איזה מלך / וסמך רק עליך שאת תגלי לו את הדרך / ואמרת לו שהוא מיוחד / הוא אוהב שאת משקרת / הזיות, הזיות עד לכאן".

האמת שזה לא יעזור. צריכים לשמוע את כל השיר ולנשום כל מילה מהטקסט, כשכל מאזין מוזמן למצוא את האמת שלו בתוך השיר. למעשה, כתבתי יותר מדי. כל מה שרציתי לכתוב זה תודה.

אז תודה.
 

האחים לוי – צמות (2:50)

געגוע תקוע. צ'ינו פרודקשן (צילום: יח"צ)
 געגוע תקוע. צ'ינו פרודקשן (צילום: יח"צ)   
מילים: מאיר גולדברג
לחן: ערן לוי
עיבוד והפקה מוסיקלית: ערן ויץ ורונן הלל

האחים ניר וערן לוי משחררים סינגל נוסף מאלבום הבכורה שמתעתד לצאת לאוויר העולם, אם ירצה השם, ב-16 לדצמבר (צוללת הפקות ובייס רקורדס). הטרנד הזה של שחקנים שפוצחים בקריירת מוסיקה לא התחיל עם ניר (נירו) לוי, ואני מניח שגם איתו הוא לא ייגמר. ראשית, אני חייב לציין שהרחבת האופקים ואופי שאפתן מקדמים את החברה, ואל לנו לעצור את הבריות מלעשות את שלהן. לבקר, איפוא, מותר גם מותר.

בנוסף לבניון, יקירנו מהפיסקה הקודמת, ישנם מספר כותבים בארץ שאני כל כך מעריך, שהייתי שמח גם לקרוא בהזדמנות את רשימת הקניות שלהם למינימרקט. "אם היו לך צמות / הייתי מושך לך / תלתלים תלתלים נופלים על המצח / שובבים וקלים נופלים על כתף / בראשי המילים שהשארתי לנצח / בחייך אני רק רגע רגע חולף". אפשר להנות מהשירים של מאיר גולדברג, ממש כמו להסתכל על השקיעה.

מנגד, הלחן של ערן לוי והביצוע של שני האחים יחד, מגישים לנו משהו מעט שונה, בהחלט לא מיינסטרימי, אם כי לא מבריק במיוחד - במיוחד ההגשה של ניר (נירו) לוי (שאלה - איך מבטאים את הסוגריים?), שהיא מעט אנמית. אני משוכנע שהוא יכול להוציא הרבה יותר מעצמו.

מכל מקום, הכל יתברר בעוד קצת יותר משבועיים, ואם לא נשתכנע, רק נוכל לקוות לעוד קצת מאיר גולדברג.
 

צ'ינו פרודקשן – געגוע קבוע (3:50)

 
מילים: קובי צ'ינו נעים ועדי שרון
לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: שאולי גזלה

אם נוכל לחלק בחלוקה גסה את המוסיקאים בארץ לשני חלקים, אז היא תהיה לאלה שהם מוכשרים וחדוות היצירה עומדת לנגד עיניהם, ועולם העסקים רחוק מהם כמרחק האפשרות שעמיר פרץ יקרא מחר מהדורה של הארי פוטר שלא עברה תרגום. החלק השני הוא של אלה שתפסו את הפרנציפ, והם יותר אנשי עסקים מאשר אמנים פרופר. כמובן שבחלוקה הגסה הזאת אין כדי לפגוע בשום אמן באשר הוא.

הלייבל של צ'ינו פרודקשן בדרך לאלבום שני בשם 'מהדורה שנייה'. בסינגל הראשון 'געגוע קבוע' מתארחים עדי שרון ואוריאל שאלתיאל. הפזמון חמוד, השירה של שאלתיאל באמת יפה, למרות שהלחן נשמע כמו משהו שצביקה פיק משרבט כשהוא בדרך לעוד מיץ שזיפים, אבל מעבר לזה אוזניי לא נחלו עונג מרומם כזה או אחר.

השיר עצמו מורכב מלופ משעמם מדי שכבר שמענו אותו מליון פעם, כולל הגיטרות והקולות שברקע, והראפ של עדי שרון מאוד מונטוני וסובל מעייפות מתמשכת. אם הייתה כוונה להעביר תחושה של געגוע, אז היא בהחלט לא עברה.

אל תהיו יותר מדי בהלם, כמו שלכל אחד יש היום כמעט שני פאלפונים, ככה כל אדם שני מדביק את השם 'ראפר' לשם הפרטי שלו, ויוצא החוצה. הכמות מובטחת. האיכות? זה כבר משהו אחר לגמרי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by