בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אילוף הסוררת  
 
 מיכל ומרית (צילום: יח``צ)    
 
לילך וולך

לילך וולך רותחת על ההפקה של 'אמא מחליפה', שנקטה בשלל אמצעים נלוזים כדי לטפטף את המסר שאישה שמגשימה את עצמה, היא אמא רעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגעים מורטי עצבים עברו עלי בצפייה בפרק אתמול של 'אמא מחליפה', ולא בגלל המתח לראות איך תסתיים התוכנית. היה מאוד ברור איך היא עומדת להסתיים וזה כבר לכשעצמו מאוד מתסכל.

כבר מפימפום הפרסומות של התוכנית השבוע, שהיוו מופת לעריכה מניפולטיבית, היה ברור שהפעם יש לפנינו שתי אימהות - האמא הטובה והאמא הרעה. היה ברור עם מי אנחנו אמורים להזדהות ולשינויה של מי אנחנו מייחלים.

למי שפיספס את הפרק – האמא הטובה היתה מרית, רפתנית בקיבוץ שעובדת בשעות הלילה כדי שתוכל להקדיש את כל זמנה לילדיה. האמא הרעה היתה מיכל, שעובדת מישרה מלאה ומדברת על מושגים תמוהים כמו "שאיפה להתפתחות".

גם בפרק עצמו, לא הפסיקו להסביר לנו באמצעים מילוליים ואחרים, מי כאן הטובים ומי הרעים – סיקור משפחתה של מרית הקיבוצניקית, זכה לקלאסיקות "חדווה ושלומיק" ו"ים השיבולים", דהיינו – כאן שוכנים בבטח הערכים הארצישראלים: קצת פרות, אמא 24 שעות, וכל הארוחות המשפחתיות שרק תרצו. המשפחה הפגומה, לעומת זאת, שמנוהלת ע"י קרייריסטית מרושעת ואינטרסנטית זכתה למוסיקת רקוויאם עגומה – כאן מתו ערכי המשפחה, כל המוצא מתבקש להנשימם מפה לפה.

ומה? מובן מאליו שנציגתו האישית של יצחק קדמן נחלצה לעבודה, כאותה אם רחומה שכל ילדי העולם הם ילדיה, ועשתה ממש רפורמה מתקדמת – היא עזבה את עבודתה הכפויה כאותה אם רעה שהחליפה, והלכה לקחת את הבן האבוד מקורס הכדורגל.

האם מישהו באמת חשב שמיכל הדס היתה נוטשת את בנה ושוקעת בעליצות בלפ-טופה? מובן מאליו שלא, שהרי לא מדובר באם שמגדלת את ילדיה כאילו היו גוזלי קוקיה. היא אינה אלכוהוליסטית, מתעללת או כל דבר נורא אחר. חטאה הגדול מכל, הוא שהיום בשנת 2005, היא מקדישה את זמנה, מעבר להיותה אם, גם לקריירה שלה, ולחייה שלה. מוזר, אה?

המגמתיות של התוכנית, ואלפי האמצעים שניתנו לנו כדי לפענח מי כאן הסוררת, דילגו בשמחה על כמה דורות בהם התקדמנו לאן שהוא ושיטחו הכל לכדי אותה חביתה ציונית, אנכרוניסטית וחשוכה. האם לא נראה למישהו בעייתי שבנה של מרית, בחור מגודל בן 17 שאינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים, שואל באמונה גמורה: קריירה? למה שאמא תצטרך קריירה? זה בסדר גמור, אגב, כי הוא שייך, למי שפיספס ל"טובים". הטובים, אגב, למדו בסוף התוכנית שטוב להם לחיות ככה וזה נהדר בעיני, באמת. לקבל אישור גורף על הדרך בה אתה חי זה תמיד דבר נעים. לעומת זאת – כאשר מרית, נציגת ארגון האימהות הנכונות, שאלה בדידקטיות ובלי שמץ מודעות עצמית את מיכל, האישה הסופר-אינטליגנטית, "מה למדנו בגן היום?", היה ברור שיש רק תשובה אחת נכונה.

וזה מעציב ומעליב כלפי מאות אלפי נשים שעושות כמיטב יכולתן כדי ללהטט בין כל מה שמצופה מהן, ובין הצרכים שלהן עצמן, שמסרבות להפוך לפלקט אימהות מטעם טיפת חלב. מרתיח שגם כיום, חיות נשים אלו עם רגשות אשם נוראיים ועם ספקות בעצמן, בגלל מניפסטים חברתיים מחרידים כדוגמת התוכנית הזו.

קצת מביך לדשדש במאה ה-21, בדיון הקלישאתי הזה – אין כאן כוונה להגדיר מחדש מה הוא תפקידן של נשים שבחרו באימהות, לא מעניין אותי לקבוע מי כאן האמא הטובה, ומהי בכלל אמא טובה. אבל נראה שחייבים לומר זאת גם כיום – לאימהות יש את הבחירה המלאה בדרכן, ללא תכתיבים שמרניים מכל סוג, ותוך שמירה על זהותן כאינדיבידואל ולא כאובייקט משום סוג.

בקטנה
* בזמן שאנחנו שמרנו על רף הרייטינג של ערוץ 2 המיינסטרימי, שודרה בערוץ 23 תוכנית פרופיל על חנה מרון, השחקנית הנפלאה והויטאלית, שתיזכר, שלא בצדק, בעיקר בזכות תפקידה ב'קרובים קרובים'. גם מזיפזופ מהיר בזמן הפרסומות, היה ברור שמדובר בפנינה. ישונו הרגלי הצריכה הטלוויזיונית שלנו, לאלתר!
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by