בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
אודליה ברקין

המדור 'שווה צפייה' מתמצת עבורכם מקבץ ביקורות עולמיות על הסרטים החדשים שעולים מדי יום חמישי על מסכי הקולנוע. והשבוע דרמה איטלקית, מותחן צרפתי, קומדיה בריטית, דרמה ישראלית, והחדש לבית דיסני

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אטלנטיס: האימפריה האבודה

תראי אותי, אני ממש רועד. אטלנטיס
 תראי אותי, אני ממש רועד. אטלנטיס   
Atlantis: The Lost Empire

מילו תאץ` (בקולו של השחקן מייקל ג`י פוקס), הוא בלשן צעיר, שמתמחה בתרבויות עתיקות. חלומו הגדול הוא להשיג מימון מספיק על מנת למצוא עדויות ליבשת האבודה אטלנטיס, אבל כל מה שחברי המוזיאון הספקניים מוכנים לעשות בשבילו הוא לתת לו לשמור על דוד ההסקה המרכזי של הבניין. מבולבל ומיואש, הוא מקבל יום אחד מתנה מחבר של סבו המנוח, שהיה ארכיאולוג מפורסם - מפה לאטלנטיס. החבר המיליונר מוכן לממן למיילו ולצוות מומחים מסע אל היבשת האבודה, וכשהם מגיעים לאטלנטיס אחרי מסע מרתק, מתחילה ההרפתקה האמיתית.

במאים: גארי טראוסדייל וקירק וייז (96 דקות, ארה"ב 2001)
 
פילם קריטיק: מלא קרבות אקדחים ומפלצות ששות אלי קרב. תערובת מרהיבה ומלאת דמיון של פעולה, הרפתקאות ונופים עוצרי נשימה המעוצבים בעזרת אנימצית מחשב מתקדמת. רכבת הרים מרגשת לילדים, שמצליחה לעניין גם את המבוגרים.

פילם.קום: מהיר תנועה ובעל רצף עלילתי מותח אבל נעדר כל חום אנושי. היוצרים כל כך רצו ליצור עלילה הולמת למתקן שעשועים חדש ב"דיסני וורלד", שהם השאירו בחוץ מרכיבים חשובים כמו דמויות, דרמה ונשמה.

איף מגזין: מינון הרוגים ופצועים יוצא דופן בשביל סרט מבית דיסני, מה גם שאין אף שיר, ריקוד, או חיה חמודה במיוחד. צוות דמויות-המשנה סטריאוטיפי ומייצג כל עדה אפשרית באומה האמריקנית: היספנית, אפרו-אמריקני, אמריקני מקורי, אירי, איטלקי ולקינוח, צרפתי מוזר.
 

יומנה של ברידג'ט ג'ונס

בלה בלה בלה, אבל לפחות יש קולין פירת`
 בלה בלה בלה, אבל לפחות יש קולין פירת`   
Bridget Jones`s Diary

ברידג`ט ג`ונס היא אנגלייה בת 32 שמבינה שעליה לקחת שליטה על החיים שלה (רנה זלווגר). היא מתחילה לנהל יומן ונשבעת להוריד במשקל, להפסיק לשתות, ולמצוא בחור "טוב". היא מתחילה מערכת יחסים עם הבוס שלה (יו גרנט), חלקלק שרמנטי ולא רציני, ובמקביל נפגשת עם ידידה הציני והקודר, דארסי (קולין פירת`), שמותח ביקורת על כל מאמציה. שתי מערכות היחסים הללו מתפתחות תוך שברידג`ט נאבקת לעמוד במה שהבטיחה לעצמה. קומדיה.

במאית: שרון מגוואיר (99 דקות, אנגליה 2001)
 
 
פילם קריטיק: פירת` לא מצליח לגלם דמות חמימה מספיק ולא ברור למה ברידג`ט בכלל מפתחת אליו אי אילו רגשות. כל הכבוד לזלווגר על האומץ שלה לגלם רווקה שמנה ומוזנחת (היא אכן העלתה 10 קילו לתפקיד) ולהשפיל את עצמה על מסך הכסף בחן כה רב.

פילם.קום: הסרט מקבץ בתוכו מספר אנקדוטות משעשעות בחייה הדי שגרתיים של רווקה אנגליה מלאת חן, אך לא מרתקת באופן יוצא דופן. לא ברור מה כל כך מעניין בה בדמות שלה או בסרט. חביב.

הארו אונליין: מהנה, מצחיק שנון ומשעשע. הבמאית מחלקת את אור הזרקורים שווה בשווה בין דמויותיהם של פירת`, גרנט וזלווגר- מה שנותן לכל אחד בקהל מישהו להזדהות אתו, והופך את הדמויות למלאות ומעניינות. זלווגר מאפילה על שני השחקנים המצוינים כברידג`ט.
 

נהרות הארגמן

המון צרפתים, ובלי קולין פירת`. נהרות הארגמן
 המון צרפתים, ובלי קולין פירת`. נהרות הארגמן   
Les Rivieres Pourpres

גופת ספרנית מושחתת כמעט עד היסוד, נמצאת ליד אוניברסיטה כפרית קטנה בצרפת. 300 קילומטר משם , מושחת קברו של ילד שנכרה עשרים שנה קודם לכן. רצח הספרנית כה נורא, עד שפייר ניימן (ז`אן רנו), שוטר מנוסה ורב-פעלים, נקרא לפקח על החקירה. את חקירת הקבר המחולל מנהל מקס קרקריאן (וינסן קאסל), שוטר צעיר ולהוט. שתי החקירות מגיעות למבוי סתום ומספר הרציחות רק הולך ועולה. מי הרוצח? מה הקשר בין שני המקרים? מותחן צרפתי.

במאי: מתיה קסוביץ` (105 דקות, צרפת 2001)
 
הוליווד רפורטר: הוכחה לכך שגם הצרפתים יודעים לעשות מותחנים שוברי קופות, עם עלילה חלולה ואפקטים ויזואליים מרהיבים בדיוק כמו בהוליווד, רק בשליש מהתקציב. הסרט בנוי כסדרה של מחוות (שפירושן בצרפתית, כנראה, גניבות ספרותיות) למותחנים אחרים כמו "שבעה חטאים" ו"שתיקת הכבשים".

פילם ג`ורנל אינטרנשיונל: הבמאי מצליח איכשהו לדחוף קצת ניחוח של אקזיסטנציאליזם צרפתי בין כל קרבות היריות הנוצצים סטייל אמריקה, אבל לא מספיק. התפניות העלילתיות בסוף השעה האחרונה מופרכות לחלוטין.

איף מגזין: ההתחלה המסמררת והמותחת נראית מבטיחה, וממנה הסרט מתפתח לתעלומת רצח מסתורית ומרתקת, אבל הפתרון שלה כל כך מאכזב עד שהוא מצליח למחוק את כל ההנאה מהסרט ומהתחכום הראשוני שלו. הבמאי מצליח ליצור אווירה מותחת וקודרת.
 

חדרו של הבן

אף אחד לא אוהב שכול. חדרו של הבן
 אף אחד לא אוהב שכול. חדרו של הבן   
La Sstanza del Figlio

לדוקטור ג`ובאני (נני מורטי), פסיכולוג מסור בלב ונפש שתמיד מעמיד את עצמו לרשות מטופליו, יש אישה אוהבת (לאורה מורנטה), בן ובת מקסימים, וכולם גרים בבית נוח ומלא חום בפרברים. עולמה המוגן וההרמוני של המשפחה מתנפץ כאשר הבן, אנדריי (ג`וזפה סאנפליצ`ה) מת בתאונת צלילה. כעת על כל אחד מבני המשפחה לחוות את האובדן בדרכו שלו ועדיין לנסות להישאר מלוכדים.

במאי: נני מורטי (99 דקות, איטליה 2001)
 
הוליווד רפורטר: בחינה מרוחקת רגשית של תהליך האבל. הסצינות נראות מעושות ומלאכותיות וזה מונע מהסרט מלרגש באמת. התגובות לסרט מעורבות. בעוד חלק יזדהו וימצאו בו נחמה, אחרים יטענו שהוא מחושב מדי. נעימת הפסנתר שמלווה את הסרט מצליחה לעורר אי נוחות עצומה.

פילם פסטיבלס: לא לחינם קטף הסרט הזה את פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ושלושה פרסי אוסקר איטלקי. כל דמות מובחנת מהשנייה, עמוקה, מלאה ומשתנה אל מול עיני הצופים. מורטי מצליח לצייר משפחה מושלמת ומלוכדת שנשברת לרסיסים.

פילם טריט: סרט שאי אפשר לא לחבב בשל הכנות והאנושיות שבה הוא מציג את הדרך בה מנסה משפחה להתמודד עם מה שכולם נמנעים מלחשוב עליו. הסרט נבנה לקראת מסקנה סופית שהיא בו זמנית גם מלנכולית אך גם גורמת להתרוממות רוח.
 

אודות המוניטין

ארבעה סיפורים אודות המוניטין
 ארבעה סיפורים אודות המוניטין   
אודות המוניטין מגולל את סיפורם של במאי מזדקן (אסי דיין), זוכה אוסקר בעברו, בעל נטיות אלכוהוליסטיות; של בתם המסורה של זוג הורים שמצטערים על כך שהיא לא מתה במקום בנם החייל; של רופא מכור לסמים שנאלץ לחכות עד שידיו יפסיקו לרעוד על מנת להתחיל בניתוח; ושל פסנתרן מחונן, בן קיבוץ, המתגלה כפושע מסוכן. ארבעה סיפורים המשתלבים זה בזה באורח מקורי. דרמה.

במאי: יורם כסלו (92 דקות, ישראל 2000)
 
מעריב: שום חידוש לא נראה כאן. כסלו מנפק סחורה מבולבלת, שקצוותיה הפרומים אינם מתחברים לשום אמירה קוהרנטית. יכולתו של אסי דיין כשחקן מיומן מתבזבזת על חומר לקוי ביותר.

העיר: ראיון עם יוצר הסרט, שנערך לקראת הענקת פרס וולגין לקולנוע.
 

בשבועות הקודמים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by