בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמן על האש: אמן גרילה  
 
 
איתן בוגנים

כנגד עבודה של ג'ק פאבר תלוי צו מניעה שהוציא מוזיאון תל אביב. שיחה עם אמן שמבקש לטלטל את המערכת, לא מתוך זעם, כי אם מאהבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך העבודה Watchman
 מתוך העבודה Watchman   
בימים בהם המושגים "חתרנות" ו"שוליים" נשמעים כזילות של אלטרנטיבה פוטנציאלית, כאופנים שהקיום היחיד שלהם מתממש כנגד הזרם המרכזי ומוגדר באמצעותו, בזמנים בהם ההומוגניות של מערך הכוחות מתנהג ומנוסח כמהלך טבעי שפועל כנגד השרירותיות והדיפוזיה המתבקשת, האם יכולה להתקיים אלטרנטיבה אמיתית?

אפשר להתנחם בזה שהרעש שמשמיע העץ לבדו ביער, מעורר לפחות ספקות ובלבול. גם הרעש שמשמיע ג'ק פאבר אמנם זקוק למערכת הגברה וסוכני מידע, אבל הוא מספיק כנה ועיקש עד שלא צריך להפעיל את החושים כלל.

עבודה שנדחפה לשוליים בעל כורחה היא Watchmen - עבודת הוידאו של ג'ק פאבר וגדי ספרוקט, שצולמה בסתר, באמצעות מצלמות האבטחה של מוזיאון תל-אביב לאמנות. העבודה הייתה אמורה להיות מוקרנת בפברואר השנה, אך הקרנתה ופרסומה נאסרו בצו מניעה שיזם המוזיאון שעות ספורות לפני ההקרנה. המוזיאון בימים אלו תובע את האמנים.
 
 
אז מה, אתה מבוקש חי או מת בימים אלו?
"תלוי באיזה אופן, יותר בתור פרסונה נון גרטה. התביעה נגדנו היא תביעה אזרחית ולא פלילית. מעולם לא עשינו משהו שהוא לא חוקי. עברנו על הקודים הפנימיים של מוסד ציבורי הנקרא מוזיאון תל אביב."

למיטב הבנתי היה לכם חלק לא קטן בפרסום הפרשיה?
"היה לנו חלק קטן מאד בזה. זה מה שקורה כשאתה נכנס לסצינת האמנות עם המון כוונות טובות ומעט מאד ספקות בריאים לגבי האינטרסים של האנשים שפועלים בתוכו. אבל מי פירסם את זה באמת? מוזיאון תל-אביב, שגם צנזר אותה, וזה למעשה יצר את הרעש המשמעותי סביב העבודה. בזמנו כשזה קרה, הייתי מאד זועם לגבי האופן שבו האסטרטגיה הראשונית שלנו שובשה. סך הכל מה שרצינו היה שאנשים יראו את העבודה. אני מעדיף שבן אדם אחד יראה את העבודה מכל הכתבות שנעשו עליה. "

ומה עמד מאחורי העבודה?
"ניסינו להימנע בכל מחיר מהמיתוג והמסחור של עולם האמנות, גם שלנו כאמנים וגם של העבודה עצמה. לעבודה אין תג מחיר, ולא היה שום רצון או יכולת למכור אותה, זה לא הרעיון. הרעיון מאחורי כל העבודות שאני עושה הוא לא למכור אותם לאוספים, אלא להציג אותם בפני קהל, בלי אינטרסים כלכליים שעומדים מאחורי זה."
 
 
ומה עם פרנסה?
"מוצאים במקומות אחרים - לא בשוק האמנות המקומי, זה בטוח."

איך הרעיונות הלא כלכלים מתממשים בעבודות?
"ברמה הכי בסיסית שלהן, העבודות תמיד עוסקות, מאחר שאני יוצר ויזואלי, באופן ההתבוננות. אני בא לחקור בעצם את מהות ההתבוננות - מה גורם לאנשים להתבונן ביצירה מסוימת? מה ההתניות של האנשים בימינו? וזה משליך על איך שאנחנו מסתכלים על המציאות, שלשתיהן קשר עמוק."

מציאות ואמנות?
"אנחנו מגיעים לדברים שנזרעו ונטמעו בנו. האופן שבו אנחנו אמורים להגיב הוא די מפוכח ומגודר. עצם העובדה שיצירה מופיעה בהקשר מסוים, בחלל מסוים, אוטומטית הופך אותה לאמנות. מה כל הקטע של האמנות בסופו של דבר? אי הוודאות. אי הוודאות אם אמן מסוים הצליח, אי ודאות אם יצירה מסוימת תהפוך לקלאסיקה. אז נוצרה מערכת כלכלית שיוצרת נתק בין האמנות לחיים כדי לצמצם את אי הוודאות, בעזרתה יותר קל לשלוט ולנהל."
 
 
 
מה באשר לכוחות אחרים מפוליטיים - כשרון, כריזמה?
"נניח שאדם רוצה לעסוק באמנות, הוא קודם כל צריך להיות בוגר אקדמיה מוכרת, שזה כשלעצמו הוצאה כלכלית משמעותית מאד, והוא חייב שיהיו לו קשרים חברתיים עם גורמים בעלי כוח והשפעה בשדה האמנות. אין ספק שכשרון משחק פה תפקיד משמעותי, אבל כשרון בלי אלה, לא זוכה להכרה ולא מובחן למעשה."

אז מהו התפקיד של אמנות?
"פחות או יותר ממה שאנחנו יודעים עכשיו, אמנות היא מקום בחברה בו אתה יכול להעלות רעיונות חדשים ולא מקובלים, לשאול שאלות שבשום מקום אחר אתה לא יכול. אתה יכול לבקר, להציע נקודות מבט חדשות, להתייחס לדברים באופנים שהם לא בהכרח מקובלים או פופולריים. לעסוק בהעברת כוח שהיא תנאי בסיסי לקיומה של אמנות."

מה באשר לכוחות אחרים מפוליטיים - כשרון, כריזמה?
"נניח ואדם רוצה לעסוק באמנות, הוא קודם כל צריך להיות בוגר אקדמיה מוכרת שזה כשלעצמו הוצאה כלכלית משמעותית מאד, הוא חייב שיהיו לו קשרים חברתיים עם גורמים בעלי כוח והשפעה בשדה האמנות. אין ספק שכשרון משחק פה תפקיד משמעותי, אבל כשרון בלי אלה לא זוכה להכרה ולא מובחן למעשה."

אז מהו התפקיד של אמנות?
"פחות או יותר ממה שאנחנו יודעים עכשיו, אמנות היא מקום בחברה בו אתה יכול להעלות רעיונות חדשים ולא מקובלים, לשאול שאלות שבשום מקום אחר אתה לא יכול. אתה יכול לבקר, להציע נקודות מבט חדשות, להתייחס לדברים באופנים שהם לא בהכרח מקובלים או פופולריים. לעסוק בהעברת כוח שהיא תנאי בסיסי לקיומה של אמנות."

העברת כוח?
"כשאתה עושה אמנות אז יש העברת כוח מהמקום הפרטי שלך לציבור מסוים, ממקום מופשט לממשי, מהאובייקט לעבר רעיונות אחרים שאתה מנסה להעביר דרכו. היכולת להאיר משהו באור חדש, היא מבחינתי העברת כוח."

וזה קורה?
"זה קורה, לעיתים רחוקות ומעטות."

לדוגמא?
"באנקסי למשל, אמן הגרילה הבריטי, ששתל במוזיאון הבריטי להיסטוריה, מאובן מזויף בצורת דמות פרה-היסטורית שדוחפת עגלה של סופר. לקח להם ארבעה ימים לעלות על זה, ובזמן הזה, אלפי מבקרים התייחסו למאובן בתור מוצג היסטורי. זה מערער על השליטה שיש לגורמים מסוימים בעיצוב האופן שבו אנחנו תופשים את ההיסטוריה. זה דוגמא למקום שבו אתה מערער בעצם את קיומה של המערכת."
 
 
הנטייה שלך הייתה מאז ומתמיד חתרנית.
"חתרנות הפכה למילה אופנתית עד מאוסה, כמו בהרבה מקומות בהן השפה, במקום לגשר ולקרב, הפכה למשהו שמרחיק. יש לי נטייה לשוליים בהחלט. לא הייתי מדבר על אנטי ממסדי כמו שהייתי מדבר על הצורך להתחקות אחר מניעים מסוימים. אני בא מהמקום של לחקור צורות חדשות. נראה שהאמנות לא מתעניינת בשאלות האלה, לא בצורה שיכולה לאיים עליה לפחות. הייתי רוצה להאמין שיש מקום לביקורת ומחאה לגיטימיים. אבל ממה שאני רואה מסביבי אין לגיטימציה להשמיע ביקורת. אוטומטית ממקמים אותך במקום של פראנויה או מרירות ותסכול, ובעצם מצמצמים את כל הביקורת לכדי זה. "

אהבה?
"פעולה אמנותית נובעת ממקום של אכפתיות, כדי שיהיה לך מספיק אכפת אתה צריך יותר אהבה מזעם. אהבה, בסופו של דבר, זה היכולת של דברים מרוחקים להתחבר, היכולת לזהות צרכים, רצונות, תשוקות, והקונפליקט הוא ביכולת לממש אותם. יצירות האמנות איתן ביצענו אינטראקציות בעבודה Watchman, שמוצבות בגלריה לאמנות עכשווית במוזיאון תל אביב, נבחרו בגלל שאנחנו באמת אוהבים אותן - הן מרגשות וחשובות לנו. ואז באים ואומרים לנו שלא, שזה למעשה ונדאליזם ופגיעה בזכויות היוצרים של האמנים, ושאר דברים מופרכים ללא בסיס ושחר. משתיקים את העובדה הבסיסית ביותר שהעבודה נוצרה מתוך אהבה לאמנות."
 
 
בכל זאת, ההתעסקות עם הממסד היא לא קצת ילדותית?
"מה שמעניין אותי הוא לא הממסד, אלא אנשים. העובדה שאני רואה דברים בצורה קצת אחרת ורוצה לחלוק את זה עם עוד אנשים, זה אולי ילדותי. הרעיון הוא לא להצביע ולהגיד "הממסד רע", אלא להציע אלטרנטיבות. מה שתמיד עניין אותי ברמה הכי בסיסית זה חריגויות ברמת המציאות. להסתכל על קיר ולראות מה יש מעבר למילה קיר. וכשאני בא ומגלה בשלב מסוים שיש מנגנונים מאד חזקים שמשפיעים, שכל עניינם הוא העלמת החריגויות האלה והשטחת המושגים המציאותיים לצרכנים, אני חייב להתייחס לעימות הזה."

עימות בלתי נמנע?
"איך יכול להיות שמוסד ציבורי כמו מוזיאון תל אביב מצנזר יצירת אמנות שהוא מעולם לא ראה ושלא אמורה להיות מוצגת בין כתליו? חשוב לציין, שפנינו אל המוזיאון, לפני צו המניעה, בבקשה לצפות בעבודה, והוא סירב. לא יתכן שהמוזיאון היחיד בעיר, שממומן מהארנונה שאנחנו נותנים כל חודש, ינוהל על פי רצונותיו של אדם אחד. "

מה היית רוצה לראות בעתיד הורוד?
"הייתי שמח אם הייתה לי היכולת להמשיך ולעשות סרטים, אולי אפילו גם להתקיים מזה, בתקווה שאצליח להעביר קצת מהמסרים והרעיונות שלי, על איך אפשר שדברים יהיו קצת יותר אנושיים, שיציגו דרכים חדשות לתפיסת המציאות."

על עבודה עם עיוורים, מתוך אתר מארב
אתר Sub-Text
על העבודה watchman, מתוך אתר מארב
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by