בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אחד-אפס ל'הרצועה'  
 
 צילום: יח``צ   
 
לילך וולך

לילך וולך צפתה אמש לראשונה ב'הרצועה'. זה התחיל בזלזול משווע ונגמר בנוק-אווט מוחץ לטובת התוכנית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילוי נאות – באופן אישי, מעולם לא יצא לי להחשף לערוץ ביפ, ולא חשתי בחסרונו במיוחד. פחות מזה, הזדמן לי לצפות בתוכנית 'הרצועה', כך שכל היאמר להלן, הוא על סמך צפייה אחת ויחידה בתוכנית אשר שודרה אתמול, והיתה תוכנית מהסוג של "המיטב", כמו שנהוג לעשות אחת לכמה זמן, כדי למלא חורים. ראוי לציין עוד, שהצפייה נעשתה בפורום נבחר אך מצומצם, של קבוצת אנשים שאף היא לא נחשפה בעבר לתופעה.

'הרצועה', ככל שהצלחתי לדלות מן המיקבץ ההזוי, מזכירה כל מיני תופעות אחרות, משונות ואזוטריות כמותה. הדמיון הראשון היה לשידורים הנסיוניים של ערוץ שתיים, הרבה לפני שהפך להיות מדורת השבט המיינסטרימית שהוא היום, וכלל אקספרימנטים משעשעים שזכורים בזכות ימיהם הקצרים והטובים כמו, 'מהקליפייה באהבה', שהכירה לנו את שרון קנטור בקוקיות ואינטונציה מונוטונית, אשר טופפה לה בתלבושות חד-פעמיות, ואת קובי אוז בגלגולו הפחות אוריינטליסטי, והיותר מעניין.

עוד רפרנס שעלה מן העבר והתיישב גם הוא עם החוויה הסוריאליסטית, היא 'העולם הערב', על דמויותיה הבלתי נשכחות - אולי למגינת ליבם של ארז טל, אברי גלעד (רובי, ילד המים), עינב גלילי (נערת הרצף) ויאיר ניצני (השגריר העירקי).

בתחילת הצפייה ב'הרצועה', ארבעה אנשים המומים הביטו זה בזה בייאוש, בתחושה המביכה שהתפרצנו לערב סיום של כיתה י"ב שיצא מפרופורציות והדאחקות בו כל כך פרטיות, שההורים מליטים את פניהם בידם ומתפללים שהילד יתגייס כבר ויפסיק לעשות להם בושות.

"זה לא עומד להשתפר", טענו המסובים, אבל נאלצו לאכול את הכובע כשסוף סוף הגיע מנשה נוי, בתפקיד דני האתיופי צייד הנאצים, בחליפת ספארי וקסדה קלוניאליסטית, בעודו משתמש ברובה ציד כחנית לעת מצוא, ולוקח על עצמו להרוג כל מי שמזכיר באופן כללי נאצים. איכשהו, התיאור אינו עושה צדק עם השעשוע הטהור שהופק מהמיש-מש האפקטיבי הזה.

כשהגיע הכלב הענק וגס הרוח (סוג של העתקה / פראפרזה על טריומף, הכלב המעליב מתוכניתו של קונאן אוברייאן), המבוכה ההתחלתית כבר התפוגגה סופית ונשמעו צחוקים של ממש. סוג של אחד-אפס ל'הרצועה', ויהיו מי שיגידו שאל מול הקהל הקשה, אפילו מדובר בנוק אאוט.

יש להניח ש'הרצועה', המגובה בעוזי וייל ככותב ראשי ובאמיר אוקרייניץ כבמאי, כפי שהתברר בשלב כותרות הסיום, היא סוג של טעם נרכש. אך בסופו של דבר, אפשר גם להתמכר. כפי שסיכם זאת ידידי ג' – "היינו כמו הצרפתים בפעם הראשונה שהם נתקלו באימפרסיוניזם ולא ידעו איך להתייחס לזה."

התוכנית משודרת בימי שני עד חמישי בשעה 21:30 בביפ ערוץ הצחוק בהוט

בקטנה
*עוד פעם אחת אני שומעת את השיר המעצבן של "שיר נולד" ואני חותכת ורידים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by