בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הרוזן  
 
 עמנואל רוזן (צילום: רון קדמי)   
 
לילך וולך

עמנואל רוזן, בשונה מעמיתיו, מצליח לבצע תחקירים מרשימים ועם זאת, להיות מאופק, מחויך, ומעל לכל, חסר פניות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
באופן אוקסימורוני משהו, הנושא שמטופל באופן הכי ידוע מראש וקבוע, הן החדשות. לא התוכן שבהן, כמובן, אבל הגישה. כבר כשהיינו ילדים ויכולנו לזהות מהחדר שלנו שהטונים בסלון מתקשחים והופכים להיות חותכים וחד משמעיים, ידענו שהגיע הצרה שנקראת 'מבט', ושעכשיו אי אפשר יהיה לפנות לאבא במשך חצי שעה לפחות.

נכון הדבר שבאיזשהו שלב, יחד עם התווספות הערוץ השני, עברו החדשות מהפכה רגשית, והמודעות לכך שהמגישים אינם מחוייבים להיות רובוטריקים, חילחלה גם היא. לפעמים אפילו, רחמנא ליצלן, היתה משתרבבת לה מידה של ביקורת, או מודעות חברתית אל תוך המהדורה, ואז היינו כולנו מתפעלים מאוד. אחת הסיבות אגב, שמלחמת המפרץ נמשכה כל כך הרבה זמן, היתה רק בגלל שהתמכרנו לטון המלטף והאמפתי שהיו לחדשות (שלא לדבר בכלל על נחמן שי - איש צבא עם חוש הומור!).

אבל בסך הכל, אקטואליה, היא אחד הדברים הכי רציניים שיש לנו, הכי ממלכתיים, ואנחנו בשום אופן לא מוכנים להתייחס לכך בקלות ראש, אלא אם כן מגדירים לנו שמדובר בסאטירה, כמו 'ארץ נהדרת', או 'משחק מכור', ואז אנחנו מוכנים לפתוח את החגורה ולהתרווח, בלי הפחד שפגענו בכבוד הדגל, או כיו"ב.

כאשר מצליח מי מהמתעסקים באקטואליה, לשלב בין שני העולמות - להיות רציני וחדשותי, לבצע תחקירים מרשימים ועם זאת, לא להיות מנופח וחסר הומור לגבי זה - אני מורידה את הכובע. עמנואל רוזן ב'זה הזמן', מצליח גם מצליח.

עמנואל רוזן הוא סוג של אוקסימורון בפני עצמו. האיש שנראה הכי מנומנם ומשועמם בטלוויזיה, הוא דוקא בעל קול חיוני ומלא עזוז, נכון לקפוץ על הווריד בצוואר נוכח כל עיוות או תרמית. מעבר לזה, נעים להביט בתוכנית שלו. הוא לא מאיים, לא תוקפני, ורוב הסיכויים שלא תצטרכו לכסות את העיניים של הילדים שלכם אם הם עדיין יושבים אתכם בסלון. אחת הבעיות הנפוצות ביותר בקרב מי שיוצר תוכניות ביקורת, אקטואליה או תחקירים, הוא שהוא נוטה להפחיד את צופיו יותר מאשר את האשמים בדבר – שיקום מי שלא חרד חרדה עמוקה מרפי גינת ב'כלבוטק'.

עוד נושא לשמוח עליו ועל הגינותו, היא שהמודעות העצמית והביקורת הבריאה, אינה נעצרת במקורביו של רוזן. במסגרת הביקורת שהוא מותח על האופן בו התקשורת מדווחת, הוא מכליל גם את ביתו, ערוץ 10 ועל כך יש לכבד אותו, בעיקר במדינתנו הקטנטונת, בה הקשרים הדוקים מאוד, הדוקים מדי, בין מסחר, תקשורת ופוליטיקה - מרענן לגלות שלא תמיד השכל נעצר בפתח הארנק.

התוכנית משודרת מדי יום שלישי בשעה 21:00 בערוץ ישראל 10

בקטנה
*מטופש אך מחמם את הלב - הפרסומת לשקדי מרק שהפכו לדגיגים, כמה שזה לא נצרך, זה עדיין משמח…
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by