בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הזינוק: שרון קרלן 
 
 הדרך אל האושר. שרון קרלן (צילום: ניב אושין שנק)   
 
אמיר עמרמי

את שרון אתם ודאי מכירים מהשיר עם שוטי הנבואה 'אין אני'. היום היא בדרך לאלבום בכורה שעליו עבדה עם מיטב המוסיקאים והפיקה בעצמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
את הפנים של שרון קרלן בוודאי יצא לכם לראות בפתיחת משחקי המכבייה בשנת 2001, או במופע הפותח של פסטיבל ישראל 'דאוס אקס מכינה' של תיאטרון קליפה, בפסקול הסרט 'צעד קטן' של שחר סגל, שבו היא ביצעה את 'יומן מסע' בעיבוד של אביב גפן ודניאל סלומון, או בתפקיד מרכזי במחזמר 'לב של כלב' של תיאטרון 'הבימה', או מופיעה עם שוטי הנבואה בביצוע לשיר 'אין אני'. מכל מקום, אם לא הצלחתם לתפוס אותה עד עכשיו, אתם מוזמנים להכיר.

בין העיסוקים התרבותיים של שרון קרלן, משחררת שרון בימים אלה קליפ וסינגל ראשון בשם 'טסה גבוה', מתוך אלבום בכורה שבדרך שייקרא 'כדור שמחה', אותו היא מפיקה בעצמה.
 

נא להכיר

צילום: ניב אושין שנק
 צילום: ניב אושין שנק   
"זה מוזר אתה אומר לי / שתמיד תהיה / אם אתה עושה כאילו / מה זה משנה / אולי אני קצת משוגעת / כשאני איתך / רוקד לי שד בתוך הבטן / והוא דומה לך"
(מתוך 'טסה גבוה' מילים: שרון קרלן, תרגום לעברית: קרן פלס)

שרון קרלן נולדה בישראל, ובגיל 13 נדדה משפחתה למיאמי ולג'מייקה, שם ניהל אביה חברה ישראלית. בגיל 19 החליטה שהיא משאירה את המשפחה בחו"ל וחזרה ארצה במיוחד כדי לשרת בצבא.

"התחלתי לנגן מגיל קטן על פסנתר ומגיל מאוד צעיר הייתי ממציאה שירים", מספרת שרון, "הייתי שרה בג'יבריש, במין שפה שאף אחד לא יכול להבין. גם בעבודה שלי בתיאטרון 'קליפה', למדתי שאפשר להעביר תוכן מבלי ממש לומר אותו. לפחות דרך המוסיקה".

למדת מוסיקה בצורה מסודרת?
"ניגנתי משמיעה מגיל מאוד צעיר. אחותי למדה אורגן והייתי מקשיבה לשיעורים שלה, ואחרי זה הייתי מנגנת את מה שהיא למדה. למדתי את הרוב משמיעה - לא אהבתי במיוחד תווים. אחרי זה גם ניגנתי על כוסות".

בין נגינה על על כוסות ונגינה משמיעה, הכירה שרון במיאמי את הרכב הנגנים של לא פחות מאשר חוליו איגלסיאס. "חוליו הוא מן הסתם ממחוזות מיאמי", מוסיפה שרון, "למרות שזה נראה מקום גדול, זה מקום קטן מבחינת הסצנה המוסיקלית. מן סצנה מצומצמת. הכרתי את הנגנים שלו באירוע שהיה במיאמי, העברתי להם קלטת עם שירים שלי והשארתי בפנים את מספר הטלפון שלי".

סקיצות בג'יבריש, או שירים של ממש?
"שירים שלי. הג'יבריש היה חלק ממני כשהייתי צעירה יותר, והאמת שזה גם חזר אליי מאוחר יותר. אבל הקלטתי כמה שירים שלי והכל היה בצחוק, לא לקחתי את זה רחוק מדיי, והם חזרו אליי. הם מאוד אהבו את השירים והתחלנו לעבוד ביחד. בעצם את ההקלטות הראשונות שלי בסטודיו, עשיתי איתם".
 

כל הכבוד לצה"ל

עטיפת הסינגל. ציור: שרון קרלן
 עטיפת הסינגל. ציור: שרון קרלן   
"טסה גבוה אל הים / כל הלילה חולמת / הלוואי והיית גם / בא איתי לשם"

שרון חזרה בגיל 19 לישראל, כאמור, ישירות לשירות הצבאי. הכוונה שלה הייתה מאוד טובה, אבל היא מצידה מתארת חוויה שלילית, אליה כלל לא ציפתה. "זאת הייתה תקופה מאוד נוראית. מאוד סבלתי שם".

איפה שירתת?
"הייתי חוקרת ת"ש, אבל זה לא קשור לעניין. המסגרת שם לא עשתה לי טוב, והיה לי מאוד קשה. חזרתי למנטאליות שונה לגמרי ולא הייתי מוכנה לזה. תחשוב, חזרתי מארה"ב, ששם חייתי במין בועה, ישר לתוך הצבא וזה היה יותר מדי. תראה, אני פשוט פנטזיונרית. פינטזתי לי משהו אחר לגמרי".

לא חשבת ללכת ללהקה צבאית?
"אפילו לא ניגשתי לבחינות. באתי לביקורים בארץ וככה עשיתי את את כל החיול. לא חשבתי ללכת ללהקה צבאית".

לא רצית לחזור לחו"ל אחרי הצבא, לאור החוויה השלילית שעברה עלייך?
"לא, כי היו פה גם דברים טובים. אני מאוד מחוברת לארץ, לחברים שלי, ולמשפחתיות שיש היום אפילו ברחוב".

פה זה הכל שכונה, ללא ספק.
"כן, שם אין דבר כזה. מבחינה מוסיקלית גם יצא לי להיות בניו יורק. ההורים שלי בדיוק חזרו לארץ ושוב הייתי לבד. בסוף נשברתי ורציתי את המשפחה שלי לידי. חזרתי לארץ לפסטיבל ישראל, ולפתיחת משחקי המכבייה, ומשם התחלתי להתגלגל".
 
 

"אושר זאת מילה גדולה מדי"

 
"זה מוזר איך לא הרגשנו / כשפתאום נסדק / נעלמנו עם השמש / ועכשיו אבק / גם אם לא נהיה כמו פעם / אל תשכח אותי / תראה איך שאני נופלת / ואתה איתי"

מתי התחלת לעבוד על האלבום?
"לפני שנתיים. זה בא אחרי שכתבתי את השירים והתחלתי לחפש מפיק מוסיקלי. החלטתי שאני צריכה להפיק את האלבום בעצמי. השירים בו מאוד עדינים ושבריריים".

על מה את כותבת?
"אני חושבת שהאלבום עוסק בחיפוש אחר אמת פנימית. לאו דווקא שירי אהבה, אלא יותר חיפוש. תקליט פנימי שכזה. אני מרגישה המון פעמים שאני חיה את החיים, ואני מסתכלת אחורה ורואה שאני חיה על אוטומט, כמו סוג של רובוט, ואני מנסה כל הזמן לעצור ולהסתכל פנימה".

בעשייה המוסיקלית שלך מעורבים מוסיקאים מהשורה כמו ירון גודפריד, דני מקוב, שחם אוחנה, אבי סינגולדה, עדי רנרט, סיימון ויינשטוק, קרן פלס ואחרים. איך נוצר החיבור איתם?
"אלה אנשים שהכרתי תוך כדי כתיבה ועבודה, והם הצטרפו אליי לפרויקט הזה מתוך חיבור למוסיקה שלי ואלי, ולאו בגלל מניע כלכלי. בלי החיבור והעזרה שלהם, לא הייתי עושה את זה. אנשים כמו ירון בכר, דני מקוב, סיימון, וגם כל מי שהזכרת".

בואי ניגע בסינגל לרגע. הטקסט שלך, והתרגום של קרן פלס. מדוע?
"היה לי מאוד קשה לתרגם את השיר הזה לעברית. השיר הזה אצלי כבר המון זמן, ולהעביר אותו לשפה אחרת, היה פשוט בלתי אפשרי עבורי".

קרן גם הביאה משהו מעצמה לשיר בתרגום שלה, או שזה תרגום אחד לאחד?
"היא גם הביאה משהו מעצמה, אבל היא שמרה על התחושה של השיר. אני מאוד אוהבת לכתוב עם אנשים. בחו"ל זה מאוד שכיח, ואני מאוד נהנית מזה, ואני מתכוונת לעשות את זה גם בעתיד".

כל השירים באלבום מתורגמים?
"ממש לא. זה השיר היחיד שתורגם. את רוב השירים אני כתבתי, והכל, כמובן, בעזרה של אחרים".

האלבום נקרא 'כדור שמחה'. ספרי לי על זה קצת.
"זה השם של שיר הנושא של האלבום, וזה בדיוק מדבר על אותו מרכוז פנימי ואמת פנימית שאנחנו נולדים איתה. בתור ילדים, אנחנו מאוד שמחים ואין לנו את תחושת הזמן ואנחנו חיים את הרגע. יש משהו שהולך לאיבוד עם הזמן".

את גם ציירת את עטיפת הסינגל. זה סוג של תחביב, או משהו שהוא חלק ממך בדיוק כמו כל דבר אחר?
"תמיד ציירתי. אני חושבת שתמיד התעסקתי עם כל מה שקשור לאמנות, אם זה ריקוד, ציור, משחק או שירה. אני אוהבת להתבטא".

סליחה על הניתוח בשקל, אבל הרקע בציור מאוד תואם את הטקסט שמובע בשיר, ואילו הילדה בציור, אותה אחת שטסה גבוה, לבושה בשמלה עכורה ועלובה. זאת את בציור?
"תראה, השיר עוסק בסוג של תמיהה. לא חשבתי שזאת אני וציירתי ממקום מאוד אינטואטיבי. זאת סוג של אני, וזה מהול בחיים. החיים לא יכולים להיות טהורים כל הזמן".

היית אומרת על עצמך שאת מאושרת?
"זאת שאלה קשה. מה זה אושר בעינייך? אני חושבת שבחיים יש רגעי אושר, ורגעי נחת בתוך מכלול מאוד גדול".

ישנה גם הטענה הידועה שאושר הוא דרך חיים, במובן הזה שזה לא משהו שאתה שואף אליו, אלא מי שאתה כל הזמן.
"אם אתה תמיד מאושר, אז אתה לא יכול להיות באמת מחובר לעצמך. אין טוב בלי רע. אני מאמינה שמגיעים לאושר מלמטה ולא מלמעלה. כמו שאמרתי, אני לא בחרתי לחיות על אוטומט. אני כל הזמן שואלת את עצמי שאלות ומקשיבה לעצמי, ויש לי את האמת הפנימית שלא שווה להזניח, כדי להגיע לסוג של נחת. אושר זאת מילה גדולה מדי".

שרון קרלן 'טסה גבוה' (3:55) – מילים – שרון קרלן ; תרגום לעברית – קרן פלס ; לחן – שרון קרלן ויניב בר ; עיבודים – ירון גודפריד, אייל שחר, גל חרמוני ועדי רנרט ; הפקה מוסיקלית – שרון קרלן ; ייעוץ אמנותי – סיימון ויינשטוק
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by