בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קולנוע ביתי: פון טרייר אין דה האוס  
 
 ניקול קידמן (מתוך הסרט `דוגוויל`)   
 
מיכל זמרני

מדור המלצות הווידאו והדי.וי.די מצדיע לבמאי הדני לארס פון-טרייר, וסוקר שניים מסרטיו: 'הממלכה' המהפנט ו'דוגוויל' המצמרר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך הסרט 'הממלכה'
 מתוך הסרט 'הממלכה'    
ההיכרות שלי עם לארס פון-טרייר הגיעה בשלב מאוחר יחסית של יצירתו, עם הסרט 'דוגוויל' משנת 2003. לא היה לי שמץ של מושג למה לצפות, וכך קרה שישבתי במשך שלוש שעות בסינמטק, מתכווצת בכסאי יותר ויותר ככל שהסרט נמשך, סובלת פיזית מסצינה לסצינה, עד הסוף המהמם. כשיצאתי, החלטתי להשלים פערים ולעקוב אחר עבודתו של לארס פון-טרייר. לכבוד יציאת סרטו החדש 'מנדרליי', הפרק השני בטרילוגיה 'ארצות הברית ואמריקה' (USA and A) והמשך לפרק הראשון בטרילוגייה, 'דוגוויל', מוקדש טור הדי.וי.די הראשון ליצירתו של הבמאי הדני המצליח ביותר בעולם.

לארס פון-טרייר, אם כן, נולד בקופנהגן, דנמרק, בשנת 1956, ואת סרטו הקצר הראשון יצר כבר ב-1970. החל משנת 1977 יצר שורה של סרטים קצרים, עד צאת סרטו הראשון באורך מלא, 'אלמנט הפשע', ב-1984, שנה לאחר שסיים את בית הספר לקולנוע, שהתחיל את הרומן הארוך שלו עם פסטיבל קאן, וזיכה אותו באותה שנה בפרס ה- Technical Grand Prize. ב-1987 הוציא את סרט האימה 'מגיפה', וב-1991 את הסרט 'רכבות לילה' (Europe), העוסק בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שהיה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וזכה באותו פסטיבל, בפרס בחירת הקהל ופרס חבר השופטים. ב-1994 יצר את מיני סדרת בית החולים המטורללת 'הממלכה', שהניבה ב-1997 סדרת המשך, וב-1996 יצא הסרט 'לשבור את הגלים', שזיכה אותו במועמדות נוספת לדקל הזהב ובפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, ואת השחקנית הראשית אמילי ווטסון למועמדות לאוסקר. אחריו יצר את 'רוקדת בחשיכה' בכיכובה של הזמרת ביורק, שזיכה אותו לראשונה בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן. הסרט 'דוגוויל' נוצר, כאמור, ב-2003, במסגרת הטרילוגיה 'ארצות הברית ואמריקה' (USA and A), וזיכה אותו במועמדות נוספת לדקל הזהב, כמו גם סרט ההמשך בטרילוגיה, 'מנדרליי'. פון-טרייר שייך לקבוצת הבמאים 'דוגמה 95', השומרת על עקרונות של עבודה טבעית במידת האפשר, כולל צילום בלוקיישן, שימוש באור טבעי וצילום במצלמת כתף.
 

הממלכה

מתוך הסרט 'דוגוויל'
 מתוך הסרט 'דוגוויל'   
דנמרק 1994, דובר דנית ושוודית.

פנו לעצמכם ארבע וחצי שעות, נשמו עמוק וצללו אל תוך 'הממלכה', בית החולים המטורף ביותר בנמצא. בית החולים, הממוקם על שטח שפעם היה ביצה טובענית ששימשה מלביני בדים, הוא היום מקדש של טכנולוגיה, אבל רוחות מן העבר שבות ורודפות את עובדיו וחוליו. גב' דרוסה הספיריטואליסטית, שבנה עובד כסניטר בבית החולים, מרגישה ברוח הרודפת את בית החולים, ומאשפזת את עצמה שוב ושוב בתואנות שווא, על מנת שתוכל להסתובב במסדרונות עם המטוטלת שלה, לחפש את הרוח, ולהוציא מהכלים את ד"ר הלמר, הרופא הראשי של המחלקה הנוירו-כירורגית, אדם מקסים, טוב-לב והומני (NOT). הרופא הראשי יליד שוודיה מסוכסך כמעט עם כל הצוות, והמתנגד הראשי לו הוא ד"ר הוק, שמתגורר במרתף בית החולים ומקומבן יפה עם כל העובדים, ולכן יודע על כל מה שמתרחש, פותר בעיות של בזבוז ומחסור ומשיג את כל מה שיחפוץ בו, ממיקרוסקופ חסר ועד קוקאין טהור. עוד פועלת בבית החולים 'הלשכה', מעין בית-אחווה של הרופאים הבכירים, המשמחים זה את זה בטקסים משונים, הילולות שתייה וניתוחי חירום זה לזה, במידת הצורך. על אי השפיות הזה מנצח ד"ר מוסגארד, האדמינסטרטור של בית החולים, שבנו מוגה, סטודנט לרפואה במקום, מנסה להוכיח לאחות קמילה את אהבתו על ידי ראש כרות שהוא מביא לה.

בהתאם לעקרונות 'דוגמה 95', שאליהם מחוייב פון-טרייר, צולמה המיני-סדרה, המוגדרת כאופרת סבון או דרמת בית חולים, במצלמת וידאו וללא תאורה חיצונית. לסדרה אין התחלה, אמצע או סוף מחייבים, גם לא קו עלילה קוהרנטי אחד, והצופה פשוט נזרק פנימה, נסחף בין שלל עלילות המשנה הלא קשורות לכאורה, ומוצא את עצמו מרותק למסך, רועד מציפייה, ושואל את עצמו שאלות כמו: האם תצליח גברת דורסה להביא למנוחת עולמים את רוחה של הילדה מרי? האם יצליח ד"ר הלמר לבצע טקס וודו במוסגארד? מה לעזאזל מוצאת בו ד"ר ריגמור מלכתחילה? ואיך זה שהשניים היחידים שמבינים את המצב לאשורו, הם שוטפי הכלים רפי השכל מקומת המרתף? הסדרה, אגב, לא מתחייבת לספק תשובות. אבל מה שבטוח - היא מספקת ארבע שעות של פאן מזוקק וטהור.
 

דוגוויל

 
2003, דובר אנגלית.

קופרודוקציה רחבת היקף, המתרחשת על במה רחבת ידיים, שהתפאורה מסומנת עליה בקווים על הרצפה. ערב אחד מהדהדות יריות בשמי העיירה המנומנמת, שלא לומר משעממת, דוגוויל, ומשום מקום, מגיעה אליה גרייס (ניקול קידמן), נמלטת יפה ומפוחדת, שאינה יכולה לחזור בדרך שבה באה. טום אדיסון (פול בטאני), סופר, פילוסוף ודובר העיירה מטעם עצמו, בדיוק מנסה להרביץ בעיירה שיעור, לפיו אנשיה אינם יודעים לקבל, ולכן מקבל בשמחה את פניה של גרייס, ומציע לעיירה עסקה: הם יסייעו להסתיר את גרייס, בתמורה למעט עבודה מצידה. תושבי העיירה טובי הלב מאמצים את גרייס בשמחה אל חיקם, אך ככל שהמרדף אחריה הופך ליותר ויותר רחב-היקף, הופכות הדרישות מגרייס לגבוהות יותר ויותר, והמחיר שעליה לשלם עבור הסתרתה הופך לבלתי נסבל.

ביצירה לא פחות ממצמררת, חושף פון-טרייר את פניה של החברה, כסוג של 'בעל זבוב' למתקדמים. בתהליך איטי, צעד אחר צעד אחר צעד, הופכת גרייס לקורבן בידי מציליה, והמסייעים הופכים לנוגשים מהסוג הגרוע ביותר. התהליך נראה כל כך לוגי, כל כך מובן מאליו ולא ניתן לעצירה, שהצופה עומד משתאה מול המסך, מסוגל לשחזר את הצעדים שהביאו אותו לשם, אבל לא מסוגל לתפוס בשום אופן איך כל זה מתחבר לתמונה אחת הגיונית. גם הסוף הפתאומי, האלים, לא גורע בדבר מעוצמת הזעזוע המתוק והטלטלה שמעורר הסרט הזה. לא קל לעיכול, אבל בהחלט בהחלט מומלץ.

הסרטים סופקו לסקירה באדיבות ספריית האוזן השלישית
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by