בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בודדת: לא נקודת הפיק שלה  
 
 שרונה פיק (צילום: יח``צ)   
 
אמיר עמרמי

שרונה פיק לא סוחפת, סיון שביט דווקא כן, ציפי משהיד בגובה העיניים וגליה ירון מבטיחה. אמיר עמרמי על הסינגלים החדשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שרונה פיק – למה לא (4:17)

סיון שביט (צילום: רונן ללנה)
 סיון שביט (צילום: רונן ללנה)   
מילים:מירית שם-אור
לחן: שרונה פיק
עיבוד והפקה מוסיקלית: צביקה פיק

כמה חודשים אחרי 'טומי', משחררת שרונה פיק סינגל שני, והפעם בשיתוף פעולה מלא עם ההורים המוסיקליים שלה. תמיד הערכתי את שרונה פיק בתור אחת שגם כותבת ומלחינה לעצמה, וגם כותבת לאחרים, עם זאת, מעולם לא הצלחתי להעריך אותה כזמרת. הקול שלה, מה לעשות, לא בדיוק כריזמטי או סוחף. למעשה, האמת התפוצצה לי בפרצוף אחרי הקדם אירוויזיון בשנה שעברה, יחד עם 'הלו הלו' שביצעה שרונה עם אחותה, דניאלה. כבר אז לא הבנתי האם מדובר במתיחה או שמישהו באמת חשב לתת להן מיקרופון ליד. 'למה לא' הוא שיר רוק שמנוגן היטב, אך הבסיס שלו סתמי ואינו מעניין. גם אי אפשר לצפות ליותר מדי משיר שמתחיל עם משפט תמוה כמו "עננים בצבע מסטיק / והים ירוק / כל הלילה שוב חלמתי / על מקום רחוק", או על פזמון שלשונו "עננים דולקים באופק / בצבעי חלום / מישהו קורא לי מותק / למה / למה לא".

צביקה פיק אמנם חתום על העיבוד ועל ההפקה המוסיקלית, אבל אין בו שום דבר מיוחד חוץ מהדיסטורשן שמרביץ סינגולדה, והחסד שעושה אשר פדי עם מערכת התופים. אבל זאת לא חכמה - הם עושים חסד עם כל שיר שהם מנגנים בו. כמו שאמרתי בהתחלה, תאמינו או לא, אני מאוד מעריך את שרונה פיק, ואם רוני מוציאה אלבום בשם 'לא עוצרת', אז האלבום שלה צריך להיקרא 'לא מוותרת'. הייתי מאוד שמח לראות אותה מתמודדת עם טקסטים עמוקים יותר, ולראות לאן זה ייקח אותה. אולי היא תשיר אחרת? אולי היא תגיש אחרת? תסתכלו טוב על התמונה שלה למעלה. תסתכלו לה לתוך העיניים. אלה עיניים של בחורה שצריכה לשיר משפט כמו "עננים בצבע מסטיק"?
 

סיון שביט – כרטיס טיסה (4:12)

ציפי משהיד (צילום: יח"צ)
 ציפי משהיד (צילום: יח"צ)   
מילים: סיון שביט
לחן: סיון שביט ואמיר צורף
עיבוד: סיון שביט, אמיר צורף, עובד אפרת וצח דרורי.
הפקה מוסיקלית: אמיר צורף

עשר שנים תמימות עברו מאז הוציאה סיון שביט את אלבום הבכורה שלה 'הכחול האפור הזה' (הד ארצי) והנה היא משחררת את הסינגל 'כרטיס טיסה' מתוך האלבום השני שבדרך. יש משהו מאוד מיוחד בקול של שביט, ובהגשה המלנכולית המלטפת שלה, שתופסת את המאזין מהמשפט הראשון: "עשרים אלף רגל מעל אוקינוס שחור / בלי צל חיוך של ירח / ווקמן על האוזניים / אין מקום לרגליים / הייתי רוצה למות לשעה / או סתם לישון".

שביט משתפת פעולה באלבום החדש שלה עם יוצרים כמו אמיר צורף, אביתר בנאי, יוסי בבליקי, עמיר לב ואסף אמדורסקי. כבר מהשיר הראשון אפשר לשער שאנחנו עומדים לקבל אלבום מיוחד ומושקע של זמרת עמוקה וכנה. בדיוק היום, בחרה השמש להתחבא מאחורי עננים והשמיים הסתגרו. סיון התמזגה לי עם אווירת החדר כמו חלק בלתי נפרד ממזג האוויר. יש בקול של סיון משהו שסוחף אותך לתוך הסיפור, אפילו אם אתה סובל, למשל, מחרדת טיסות. ההימור שלי הוא שסיון ואמיר צורף יניבו אלבום טוב ביחד.
 

ציפי משהיד – זה לא על אהבה (3:49)

גליה ירון (צילום: אייל נבו)
 גליה ירון (צילום: אייל נבו)   
מילים ולחן: רועי אלוני ומיטל קרונפלד
עיבוד והפקה מוסיקלית: רועי אלוני

ציפי משהיד מסתמנת כזמרת שאנו עוד נתעסק בה בתקופה הקרובה, בעקבות אלבום בכורה שבדרך, וההתמודדות המתוכננת שלה בקדם אירווזיון, ב-15 למרץ השנה. בינתיים היא משחררת סינגל שני שיש בו כמעט הכל. יש בו לחן נחמד, הפקה טובה ומושקעת (סינגולדה, אורי קליינמן, התזמורת הקאמרית של אשקלון ועוד), עיבוד מקסים לכלי מיתר, וציפי עצמה שמגישה גוון ישראלי מאוד, לא מתיימר מדי ומאוד בגובה העיניים.

הסינגל הזה כולל בתוכו כמעט את כל המרכיבים מהם אפשר לבנות שיר מוצלח, אבל חסר לו משהו בסיסי ביותר – אין בו שום שיר. "זה לא על אהבה / זה לא על אף אחד אחר / זו רק אני בוא נדבר / איך תבין שאין לי אף תוכנית / וזה מלחיץ וגם מפחיד / אז מה רציתי להגיד / תן לי קצת זמן / זמן לחפש תשובה / תן לי זמן / עד שאדע".

המקרה של ציפי משהיד הוא קלאסי (כמו זה של שרונה פיק) - אנשים היום כבר לא כותבים שירים. הם מנסים לרגש דרך עטיפות חיצוניות ומתחבאים מאחורי באזז תקשורתי, יחסי ציבור מפוצצים ועוד משתנים שכל קשר ביניהם לבין אמנות גרידא הוא מקרי בהחלט. על מה השיר? מה הנושא? מי היא ציפי בשיר? למי היא שרה? על מה היא שרה? "זה לא על אהבה / זה לא על אור של כוכבים / ולא ניראה לי שתא התמים / אבל איך אני אוכל להתעלם / לברוח מעצמי וככה להרגיש". זה באמת לא על אהבה, אבל זה גם לא על שום דבר אחר.

ציפי משהיד שרה יפה, ואת זאת כבר למדנו. מעבר לזה לא למדנו כלום. עם שירים כאלה מובטחת לה הצלחה לא מבוטלת בתחרויות כמו הקדם אירווזיון. אבל זה לא מרגש וזה לא מעניין. בקדם זה יעבוד טוב. אצלי בנשמה זה פועל קצת אחרת. מצטער.
 
 

גליה ירון – מעל התהום (4:33)

 
מילים ולחן: גליה ירון
עיבוד: יאיא כהן אהרונוב ודודוש קלמס
הפקה מוסיקלית: יאיא כהן אהרונוב

די לשמוע את השורה הראשונה מהסינגל השני של גליה ירון כדי להאמין לה. "אולי אני שטה רחוק / בתוך העיניים עמוק / כי מה אם אתה מסוגל / כמוני לחוסר המשקל / ללכת בלי סוף / בלי מטרה, בלי חוף / מה אם אתה מסוגל". בדרך לאלבום בכורה היא נשמעת כדבר מבטיח ומרענן. הכתיבה שלה מקסימה, אם כי טרם נחשפנו לכל האמת שלה, מה שאני מקווה שיקרה, כשייצא האלבום.

שיתוף הפעולה המוסיקלי המבורך בין אהרונוב לקלמס, מגיש לנו קו מוסיקלי שלוקח את הלחן והמילים של ירון, ושם אותן במקום נכון. בכלל, שני המוסיקאים האחרונים, כולל להקת האב שלהם (הדג נחש, כמובן), הם בין המוסיקאים שתענוג להיחשף כל פעם מחדש ליצירה שלהם. הם יצירתיים, מקוריים, ולא נוטים להתלהבות יתרה שעלולה לפגום בכישרון האמיתי שלהם.

חרף העובדה שהיא שרה באלבומים אחרים, ירון מתגלה כזמרת יוצרת בזכות עצמה, שמשכילה לקבץ סביבה את האנשים הנכונים שיחמיאו לכישרון שלה. נחמד לסיים באווירה חיובית. לא?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by