בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הופעה: ג'וניור מאנס 
 
 ג`וניור מאנס (צילום: ג`ודי קירטלי, האתר הרשמי)   
 
ברק וייס

במופע שנערך אמש, הוכיח ג'וניור מאנס כי הוא בשיא אונו, כשיחד עם שלושת תלמידיו הישראלים מה'ניו-סקול' יצר קסם על הבמה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש תופעה מוכרת בארץ ובעולם בקרב חלק מחובבי ומבקרי הג'אז: ככל שהג'אז מנוגן בצורה יותר אוונגארדית, דיסוננטית שוברת גבולות ומוסכמות, ההערכה אל המוסיקה גוברת וכן ההתייחסות אליה כאל אומנות. אותם חובבי ומבקרי ג'אז מתייחסים לנגינה נעימה ומלודית בביטול, ולעיתים אף פוטרים אותה כהתמסחרות.

אמש, במועדון הצוללת הצהובה בירושלים, הראה ג'וניור מאנס בן ה-77, כי ההפסד שייך כולו לאותם מבקרי וחובבי הג'אז.

אחת מההנאות הגדולות של הופעות ג'אז הוא להיות בזמן בו מתרחש קסם של חיבור בין הנגנים שעל הבמה לבין הקהל. כשהקסם הזה קורה, דברים טובים מתרחשים. זה בדיוק מה שקרה בצוללת אמש. ג'וניור מאנס ניגן אמש נפלא. הוא התגלה במלוא אונו האומנותי והפיסי (לא פשוט לנגן שעתיים ללא הפסקה במועדון חם ונטול חמצן). לי היה נדמה כי הוא מנגן כעת אפילו טוב יותר משניגן לפני עשורים רבים עם כל אגדות הג'אז.

ג'וניור מאנס החל לנגן בצורה מקצועית בסוף שנות ה-40 בשיקגו. עד מהרה הפך לפסנתרן הבית במועדון הפופולרי בעיר The Beehive Lounge וככזה ליווה את כל הגדולים שבאו לנגן בעיר הרוחות, כולל את צ'ארלי פארקר. הוא ניגן והקליט עם לסטר יאנג, ג'ין אמונס ואחרים, וכל זאת עוד לפני שהתגייס לצבא.

אחרי שהשתחרר מהשירות הצבאי, הפך מאנס לנגן הקבוע בלהקות של כמה מהנגנים האגדיים בג'אז בשנות ה-50: נגן סקסופון האלט קנונבול אדרלי, החצוצרן דיזי גילספי וצמד נגני הסקסופון טנור – ג'וני גריפין ואדי "לוקג'ו" דייויס. החל מתחילת שנות ה-60 ג'וניור מאנס החל להנהיג הרכבים משל עצמו. בדיסקוגרפיה שלו מצויים עשרות אלבומים שהקליט כמנהיג משנות ה-60 ועד היום.

בשנים האחרונות ג'וניור מאנס מלמד בביה"ס היוקרתי "ניו סקול" בניו יורק. בסיבוב ההופעות שלו בישראל מלווה ג'וניור מאנס בשלושה מתלמידיו מהניו סקול: יונתן וולצ'וק (טרומבון), אסף חכימי (באס) ודן ארן (תופים).

ההופעה נפתחה בסטנדרט Falling in Love with Love שבוצע בטמפו מהיר למדי ושבה מיידית את לב הקהל באנרגיה החיובית שזרמה מהבמה ושטפה את האולם כולו. לכל מקום אליו הסתכלתי ראיתי אנשים מחייכים, נעים לפי הקצב הממכר. החיוך הזה לא מש מהפנים במשך כל ההופעה. והאנרגיה החיובית הזו חזרה אל הנגנים על הבמה, ואלה נתנו את כל מה שהיה להם לתת, וזה המון, בשעתיים הבאות.

הרביעייה על הבמה המשיכה בלי הפסקה וביצעה בצורה נהדרת את סטנדרט הג'אז Whisper Not של בני גולסון. הטרומבוניסט יונתן וולצ'וק הוא נגן מצויין. אחרי שהתאוששנו מהאימה שהוטלה עלינו, יושבי השורות הראשונות, בכל פעם שוולצו'ק פשט את זרועו והגיע עם ה- Slide של הטרומבון עד מעל לראשינו, הבנו כי לפנינו הבטחה גדולה. וולצ'וק הוא יודע לבנות סולואים ונגינתו יפה וזורמת, מלאת רעיונות וציטוטים, המעידים על היכרות מעמיקה בתולדות הג'אז. אגב, נראה גם כי לטרומבון של וולצ'וק יש היכרות מעמיקה בתולדות הג'אז. הוא נראה זקן מוולצ'וק בכמה עשרות שנים.

ג'וניור מאנס הזריק לתוך הקטע מנה גדושה של בלוז. כך הוא עשה גם בכל הקטעים האחרים.

נגינתו של ג'וניור מאנס מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: הבלוז, הבופ ותחושת הסווינג. כל קטע מורכב משלושה מרכיבים אלו, במינונים משתנים.

ג'וניור מאנס משלב בין נגינה עם הרמוניות מודרניות ובין הרגש והמסר של הבלוז. הוא בונה מתח הרמוני ומרפה אותו כמו גדול הפסנתרנים. מאנס שם דגש על נגינה אנרגטית ופחות על מורכבות מבנית. יד שמאל שלו מנגנת פעמים רבות אקורדים פאנקיים ואנרגטיים המזכירים סטרייד או בוגי ווגי, בעוד יד ימין שלו מנגנת שרשרת של וריאציות על הנושא.

וכך חלפו להן השעתיים בהנאה מרובה. רוב ההופעה הורכבה מסטנדרטים ומסטנדרטי ג'אז, עם שני קטעים מקוריים של מאנס לתיבול. אציין עוד שלושה קטעים שזהרו מעל היתר:

ביצוע תוסס ומלא חדוות חיים של Jubilation - קטע מקורי של מאנס, שהיה ג'אז גוספל-בלוזי במיטבו.

ביצוע מהיר אנרגטי וסופר-גרובי ל- Blues in the Closet של הבאסיסט אוסקר פטיפורד. הסולו של מאנס היה פאר הביבופ. במהלכו הוא אף הצדיע לצ'ארלי פארקר בצטטו מ"כרמן" של ביזה, בדיוק כמו שבירד אהב לעשות. וולצ'וק לא פיגר אחריו וביצע סולו שהורכב כמעט כולו מציטוטים ואסוציאציות. חכימי נתן סולו באס מצוין אף הוא.

ביצוע בלוזי איטי ונפלא ל- Blue Monk של תלוניוס מונק. מאנס הפך את הבלוז האורבני והאקצנטרי משהו הזה של מונק לבלוז בסיסי וכפרי, המופשט מכל האלגנטיות העירונית, כזה המגיע ישירות מהמיסיסיפי ופוגע לנו עמוק עמוק בלב ובבטן. ציטוטים שלו משירי דרום ארה"ב כמו Down by the Riverside רק הדגישו זאת. מאנס יודע לבחור בכל אותם "תווים כחולים" בדיוק במועד, כדי להביא לנו בלוז הכי אמיתי והכי טוב שיש.

כשההופעה הסתיימה ראיתי אנשים שמחים. המוסיקה של ג'וניור מאנס ולהקתו פשוט עושה את זה לאנשים.
 
 
Junior Mance Quartet - ג'וניור מאנס - פסנתר ; יונתן וולצ'וק - טרומבון ; דן ארן - תופים ; אסף חכימי - באס

מאנס יישאר בישראל בסוף השבוע לשתי הופעות נוספות:

יום שישי 13.01.2006 חמדת ימים, קפה הבר בשעה 22:00
מוצ"ש 14.01.2006 חיפה, בית אבא חושי בשעה 21:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by