בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא כל הנוצץ זהב  
 
 ריס וית`רספון וחואקין פינקס (צילום: רויטרס)   
 
נילי אורן

אילו טרנדים נצפו, מי פידח ומי בידח? נילי אורן ראתה את טקס פרסי גלובוס הזהב ואלה הם רשמיה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשעה 20:06 שעון קליפורניה (03:06 שעון ישראל) החל טקס 'גלובוס הזהב' באולם האירועים של מלון הילטון בבוורלי הילס. השולחנות העגולים, סידורי הפרחים, והנברשות הגרנדיוזיות שבתוך האולם נראו טיפוסיים לחתונה שגרתית. אך הבמה, לעומתם, הזכירה לי יותר מכל את שידורי 'עוד להיט' של שלהי האייטיז.

לרגע ריחמתי על הסלבז שעטו את מיטב מחלצותיהם, הגיעו לאולם חתונות, והחלק הטוב היחיד באירועים מסוג אלה (המוכר גם בכינויו האוכל) פשוט לא הגיע. לעומת זאת, החלק הפחות מגניב (כלומר כל מה שהולך על הבמה) היה ארוך, מעייף, ועבור המועמדים גם בטח מורט עצבים. אבל אחרי שהקשבתי לכוכבים המסכנים מתלוננים בפני כתבי ערוץ E! עד כמה הם רעבים, נזכרתי שזה המקצוע שהם בחרו לעצמם. שיסבלו בשקט.

אחרי הכל, גם אני קמתי באישון לילה כדי לצפות בהם. אם כי אין לי תלונות - האמת, די נהניתי לנחש באיזה מצב תודעתי היו שרויים הכוכבים כשבחרו את הגרדרובה שלהם. ג'ינה דייוויס למשל הפציעה, כהרגלה, בשמלת אלנבי-שיק אדומה, עם המון פאייטים באזור הציצי; לעומתה גווינית', הידועה יותר כ"גבינת" פאלטרו, הצדיקה את הכינוי ובחרה בשמלת הריון שנראתה בעיקר כמו קציפת גבינה שתפוח בלונדיני לראשה; ובאגף הגברים נרשמה חליפת טוקסידו מקטיפה שחורה לקלינט איסטווד, שאולי מתכונן לתפקיד הסרסור בסרטו הבא. מי יודע.

בכלל, היו כמה טרנדים ברורים השנה בתחום אופנת הסטארים: רבים מהגברים לבשו, משום מה, חליפות עם דשים מבריקים. לעומתם, בקרב הבנות ניכר שההריון מאוד אופנתי העונה - חוץ מעוגת הגבינה פאלטרו, הפציעו עוד אי אלו סלביות בשמלות הריון מצועצעות. בקרב הלא הריוניות נצפתה בטקס השנה עדנה לסטרפלסים, לטולים והתנפחויות בדים למיניהן, ולגזרות שנראו כמו טוגות רומאיות. לצערה של HBO, זה היה האזכור היחיד בטקס לסדרה הכה מושקעת שלה.

חוץ מזה, הטקס עבר על מי מנוחות, בלי אירועים מיוחדים בנוסח קניה ווסט בערב ההתרמה לנפגעי ההוריקן של רשת NBC, או הציץ שהציץ לג'נט ג'קסון בסופר-בול. חבל. רק דרו בארימור נטולת החזייה הצליחה "להקפיץ" קצת את העניינים ולספק רגע משובב לרפואה.

אבל בהמשך הטקס, דווקא היו כמה רגעים נחמדים. למשל כשהאלמונית ס. אפאת'ה מרקרסון בת ה-53, שזכתה בפרס על תפקידה הראשי הראשון בסרט טלוויזיה, אמרה: "אני מרגישה כמו בת 16, אבל גלי החום שלי מזכירים לי שאני לא." לעומתה, סר אנטוני הופקינס היה במצב רוח נדיב במיוחד והודה "לאנשים האלמוניים שעובדים יומם וליל על הסט, קשה יותר מכולם. אני מעריץ אותם." רגע חביב אחר נרשם כשטרי האצ'ר (לואיס ליין לשעבר) עלתה להגיש את פרס שחקנית המשנה לסדרת דרמה, יחד עם ברנדון רות' (סופרמן העתידי בסרט "סופרמן חוזר").

בכלל, חוץ משמלת הזהב הכעורה שהייתה נתונה בה, טרי האצ'ר היתה די מתוקה בערב הזה. היא קדה למשל בפני מארי לואיז פארקר, כשזו ניצחה אותה ואת שלושת חברותיה מ'עקרות בית נואשות', וזכתה בפרס השחקנית הטובה בסדרה קומית או מוזיקלית. היה משעשע לצפות במבט ההמום של לואיז פארקר שעה שראתה לראשונה את הצילום הזה בראיונות שאחרי הטקס ששודרו בערוץ E! בהחלט ראו עליה שהיא לא רגילה למחמאות כאלה מקולגות הוליוודיות.

גם בגזרת ההזויים והתמוהים נרשמו כמה אירועים במהלך הערב. לראשון אחראית ג'ינה דייויס שזכתה בפרס השחקנית הטובה בסדרת דרמה על תפקידה כנשיאה הראשונה בארה"ב. מסתבר שמרוב התלהבות, ג'ינה שכחה את ההבדל בין דמיון למציאות, כי כשקיבלה את הפרס, סיפרה איך ילדה קטנה משכה לה בשמלה על השטיח האדום, ואמרה לה: "כשאגדל אני רוצה להיות נשיאה כמוך". כנראה ששניה אחר כך הכדורים התחילו לפעול, כי אז היא אמרה "זה לא באמת קרה". או.קיי.

האירוע הביזארי השני התרחש כשהקאסט של 'אבודים' עלה לקבל את הפרס על סדרת הדרמה הטובה ביותר. חוץ מהעובדה שלראות את אדביזי מ'אוז' בחליפה ועניבה הוא לא עניין שיש להקל בו ראש כלל וכלל, גם נאום התודות שנשא אחד היוצרים היה תמוה למדי. על צוות השחקנים למשל הוא אמר: "הצוות הכי טוב בהוואי". מה זה אומר? שבהוליווד יש טובים מהם? בהמשך הוא גם הוסיף ש"התכנית היא אימון באמונה". סניפ, מה זה הריח הזה, האין זה ניחוחן המריר של מריבות על הסט?

באגף הפרסים גם כן נרשמו השנה כמה טרנדים חמים, ובראשם הבריטים, שזכו להישגים מרשימים. כך לדוגמא, יו לורי הבריטי, רייצ'ל ווייס הבריטית, וג'ונתן ריס מאיירס האירי זכו בפרסים על תפקידיהם בסדרות וסרטים. סר אנטוני הופקינס הבריטי זכה בפרס על מפעל חיים, ואילו סטיב קורל האמריקאי זכה בפרס על תפקידו ברימייק לסדרה בריטית ('המשרד').

גם ההומוסקסואליות והטראנסקסואליות זכו בטקס ליחס חם, בניגוד גמור ליחס שהן רגילות לקבל מהפוליטיקה האמריקאית. הסרט 'הר ברוקבאק' זכה בארבעה פרסים מתוך שבעה, כולל בדובדבן של הטקס - פרס סרט הדרמה הטוב ביותר. בנוסף, פליסיטי האפמן (לינט ב'עקרות בית נואשות') זכתה בפרס על תפקידה בסרט המספר אודות ניתוח לשינוי מין. קצת לפני כן, הגישו את אחד הפרסים ארבעת כוכבי הסדרה 'וויל וגרייס' ואמרו: "צריך כמה גייז מיוחדים כדי לעשות סדרה טובה. וגם סרט טוב". אני ממש מקווה לטובת "הר ברוקבאק" שהגייז שמוצגים בו לא סטריאוטיפיים כמו בסדרה המדוברת.

טרנד נוסף, שאני נהניתי ממנו עד בלי די, היה של מגישים וזוכים זרים שהתבלבלו בלשונם כשהגיעו לשלב התודות לאיגוד העיתונאים הזרים שארגן את הטקס. כולם התבחבשו עם השם הארוך הזה, מפנלופה קרוז שהגישה פרס, דרך אנג לי שקיבל פרס על בימוי 'הר ברוקבאק', ועד הבמאי הפלסטיני האני אבו אסאד שקיבל פרס על 'גן עדן עכשיו'. אני מציעה לפתור זאת בדרך צה"לית ולקרוא להם בראשי התיבות הפשוטים – אה"ה.

לפני סיום, אני רוצה לתת כבוד מיוחד להאני אבו אסאד על הסרט האמיץ שעשה, ועל הזכייה בפרס. למען האמת, כשהוא דיבר על זכותם של הפלסטינים למדינה וזכויות אדם, ללא תנאי הוא דווקא ממש לא התבלבל. אבו אסאד היה האדם היחיד בטקס שדבריו היו איכשהו קשורים למציאות שמתרחשת בחוץ. אינשאללה שיזכה גם באוסקר. אולי הטקס יהיה קצת יותר מעניין.


קישורים נוספים:
האתר הרשמי של הטקס
ראיון עם מפיק 'גן עדן עכשיו'
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by