בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
"אני לא פועל כיהודי אלא כבן אדם" 
 
 מתוך הסרט `גן עדן עכשיו`   
 
טל היינריך

מפיק 'גן עדן עכשיו', הסרט הזר הטוב ביותר של גלובוס הזהב, לא מתחרט שהפיק סרט על שאהידים ומצר על החשיפה הדלה שזכה לה בארץ

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הסרט הישראלי - פלסטיני 'גן עדן עכשיו' זכה היום (שלישי) לפנות בוקר בפרס הסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב האמריקאי. הסרט, שלא קיבל חשיפה יתרה בארץ, קטף בעבר פרסים רבים בעולם, שלושה מהם בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין בקטגוריות האירופאי הטוב ביותר, פרס 'אמנסטי' לסרטים העוסקים בזכויות אדם ופרס תא המבקרים הגרמני לסרט הטוב ביותר. כמו כן, קיבל את פרס 'עגל הזהב' באוסקר ההולנדי, נבחר לסרט הטוב ביותר בפסטיבל 'שלוש היבשות' בדרום אפריקה ובפסטיבל דרבן הוענק לו פרס הבימוי.

אמיר הראל, המפיק הישראלי של 'גן עדן עכשיו' וסרטים נוספים כמו 'ללכת על המים' ו'מוכרחים להיות שמח', מאושר על הזכייה בגולובוס הזהב: "זה הפרס הכי חשוב בו הסרט זכה. ההכרה הבינלאומית שלו התחילה בעצם בפסטיבל ברלין והוא נרכש להפצה בכל העולם".

הסרט עוסק בנושא שנוי במחלוקת ומציג מחבלים מתאבדים (שאהידים) באור אנושי דרך סיפורם של שניים מהם. סעיד (קייס נאפש) וחאלד (עלי סולימאן) הם חברי ילדות צעירים מהגדה המערבית שעובדים במוסך, וצוברים בתוכם שנאה רבה כלפי מי שהם מרגישים שגזל את חירותם - הכובש הציוני. שניהם נבחרים על ידי ארגון טרור לבצע פיגוע התאבדות בתל אביב, כפעולת נקמה על הריגתם של שני פלשתינאים בידי ישראל.

'גן עדן עכשיו' עוקב אחר יומיים בחייהם של סעיד וחאלד המסקרים את תכונתם לקראת הפיגוע: עשיית קלטת השאהיד שלהם הנפרדת ממשפחותיהם, התלבטויותיהם וגורם האהבה שמנסה להניעם מהוצאתו לפועל. בסופו של דבר, היתקלות בסיור של כוחות הביטחון משבשת את פעולתם.

אמיר, בתור יהודי, לא היו לך בעיות אתיות בעשיית הסרט?
"יש לי בעיה עם ההגדרה עצמה. אני לא פועל כיהודי אלא כבן אדם. לא היו לי שום בעיות, אלא להיפך. זה בראש ובראשונה סרט קולנוע שחשוב לעשות, לא פוליטי או תעמולתי".

הקהל האמריקאי קיבל את הסרט בתגובות חיוביות יותר מאשר בארץ?
"היו שאמרו לי שהאמריקאים הפרו-ישראלים דווקא פחות יאהבו את הסרט מאשר האירופאים האנטי-ישראלים. הטיעון הזה התפורר לגמרי כמובן. גם המבקרים בארץ התייחסו אליו באופן חיובי. הקהל בישראל לא קיבל מספיק את ההזדמנות להיחשף אליו. התגובה הייתה מעודדת מבחינתי, ואנחנו צריכים לזכור להתייחס לסרט הזה כיצירה קולנועית".

בדומה לשפע הפרסים להם זכה הסרט, סיפר אמיר כי הוא גם עורר תגובות רבות בין אם בצד הישראלי, הפלסטיני או הבינלאומי: "הגיעו תגובות מכל כל הקשת - מכאלה עם דעה מוצקה על הסרט עוד לפני שראו אותו עד כאלה עם דעה מוצקה לאחר שצפו בו. יש שמתעכבים על הרובד הפוליטי, אבל בסך הכל התגובות הכי מעניינות מבחינתי התקבלו מאנשים שלא מזוהים פוליטית ואין להם דעה מובהקת והסרט נתן להם נקודת מבט נוספת. זה סרט שמטרתו מלכתחילה היא לגרום לחשוב. סוג של דיאלוג".

משהו בתפיסה שלך השתנה בעקבות עשיית הסרט?
"אני מקווה שלמדתי לעשות סרטים טוב יותר... שום דבר אצלי לא השתנה. למדתי גם שאם החשיפה של הקהל לסרט הייתה מסיבית יותר הינו יוצאים נשכרים".

באחת ההקרנות, כתבת שלנו דיברה עם עלי סולימאן, שגילם את חאלד, ושאלה אותו האם הוא מזדהה עם הדמות אותה גילם ודעותיה. תשובתו הייתה: "כמובן, אחרת לא הייתי משחק בסרט". לא הפריע לך לעבוד עם תודעה כזו?
"אני חושב ששני הצדדים לא התכוונו לאותו הדבר. הזדהות של שחקן עם דמות זו היכולת לגלם אותה, ולאו דווקא הסכמה עם מה שהיא עושה, אלא יותר להיכנס לנעליה וללמוד אותה".

קישורים נוספים:
ביקורת על הסרט
ביקורת על 'גלובוס הזהב'
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by