בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שברון לב 
 
 מרגש אך לא אמין. `הר ברוקבק` (יח``צ)   
 
מיכל זמרני ודניאל ברקוביץ

נפצח בבדיחה: הומו וסטרייטית הלכו לראות בצוותא סרט גייז. הסטרייטית התמוגגה. ההומו נשף באפו בבוז. מיכל זמרני ודניאל ברקוביץ בדיון סוער על בעיות האמינות של 'הר ברוקבק'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקסימה מתמיד. מישל וויליאמס (יח"צ)
 מקסימה מתמיד. מישל וויליאמס (יח"צ)   
מיכל: סניף, סניף
דניאל: מה קרה, מותק?
מיכל: <מקנחת את אפה ברעש>
דניאל: למה את בוכה?
מיכל: די, נו. אל תעשה את עצמך. גם אתה התרגשת.
דניאל: כנראה שפחות ממך. רמת הציפייה הייתה בעוכרי.
מיכל: כלומר?
דניאל: אחרי כל כך הרבה דיבורים בעולם, הגיע אלינו סרט הגייז המדובר, ומסתבר שהוא עוסק בהומואי מחמד.
מיכל: ?!
דניאל: ציפיתי שבוואיומינג של 1963, מערכת יחסים בין שני גברים תהיה קצת יותר טעונה רגשית, הרבה יותר מאשר מי המנוחות שעליה היא זרמה.
מיכל: מי מנוחות?!
דניאל: לא יצא לי לבקר בוואיומינג של אז, אבל נראה לי שלהיות הומו במקום ובתקופה המדוברים זה לא בדיוק אטרקציה, שלא לומר סכנת חיים. החבר'ה שלנו עברו את זה די בקלילות. ציפיתי למאבקים, מכות, הטחות אשמה, הדחקה. את יודעת, כמו כל בן 16 מצוי שמגלה שהוא נמשך לבני המין היפה.
מיכל: תראה, אני לא מכירה יחסים הומוסקסואליים באופן אישי. אבל אני אישית, אחרי חודש קסום בהרים עם בן זוגי, מעולם לא הקאתי, מעולם לא הרבצתי לאף אחד. קרא לי משונה. קרא לי שמרנית. אבל כזאת אני.
דניאל: תארי לך שני קאובויז הנמשכים זה לזה בשנות ה-60 בדרום ארה"ב. הסיטואציה הכי לא אמינה בעולם זה שיהיה ביניהם רומן. יותר סביר שאם אחד יגיד לשני שהוא מתאהב בו, או יעשה צעד בכיוון, הוא יקבל כזה בוקס, שבחודש הקרוב הוא ישתה עם קשית.
מיכל: כן, אבל אז הסרט היה נגמר אחרי רבע שעה. ונגיד, רק לצורך הדיון, שמה שקרה בסרט מתרחש במציאות, והוא נכנע ליצר?
דניאל: סביר להניח שאיזה מאצ'ו ידאג "לטפל" בשניים, והסרט היה נגמר אחרי רבע שעה כך או כך.
מיכל: אז אתה טוען שסיטואציה כזאת לא הייתה יכולה להתרחש במציאות?
דניאל: אני טוען שהכותבים היו צריכים לעשות קצת יותר שיעורי בית. להראות שהם באמת מבינים מה זה בן אדם שמגלה שהוא קצת שונה. הכל נראה כאילו מי שכתב את התסריט כתב אותו על גבר ואישה, ואז החליט שצריך להכניס לעלילה משהו מודרני, ובואי נחשוב - מה הכי חם היום בהוליווד? אה! בואו ניקח 2 גברים, נזרוק אותם לסיטואציה הכי גבר-גברית שיש, והפרסים כבר יזרמו.
מיכל: אני חייבת לחזור לטיעון המקורי שלי - ההקאות, המכות, ההתחמקויות. היו שם לבטים. היו שם ניסיונות לשמור על חיי שגרה "נורמטיביים".
דניאל: אז כנראה שאני חי בתקופה הלא נכונה. לפי הסרט עדיף היה לי לחיות אי שם בדרום בשנות ה-60. הייתי מוצא לעצמי איזה קאובוי והיינו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. מה שכן, אחרי שמתעלמים בכוח (ממש בכוח) מבעיית האמינות הראשונית, הסרט חביב למדי.
מיכל: לדעתי זה הציג את הקושי בצורה נהדרת, אבל יכול להיות שעבור מי שעבר את זה בעצמו שום דבר לא יכול לכמת כמו שצריך את הקשיים. בהקשר הזה, אנחנו ניאלץ כנראה להסכים שלא להסכים. נקסט.
דניאל: אני חושב שמעכשיו נתחיל להסכים: המשחק מצוין. ג'ק ג'ילנהול, בתפקיד ג'ייק טוויסט, ממש הצליח לשכנע אותי. מעבר לזה שהוא פשוט יפה.
מיכל: אויה, שוב אנחנו לא מסכימים. אני התאהבתי דווקא באניס דל-מאר, כלומר בהית' לדג'ר. הוא כבש אותי כבר ב'קזנובה', ועושה פה דמות כל כך קיצונית לכיוון השני. קיבל את המועמדות שלו לפרס השחקן בגלובוס הזהב בזכות, ולא בחסד. וכן, גם הוא יפה עד כאב.
דניאל: הצילום פשוט מרהיב. הנוף ממש עושה חשק לאיזה גיחה קצרה, לקחת סוס, כמה כבשים, ולעשות שבוע מחנאות בהרים.
מיכל: בהקשר הזה כדאי להדגיש את הניגוד בין העיירות המאובקות והדחוסות שבהם הם חיים, לירוק ולחופש של הר ברוקבק בו הם מעיזים להיות מי שהם באמת. מי אמר מטאפורה ולא קיבל?
דניאל: אני חושב שבגדול, אם נשים לרגע בצד את כל הבעיות שדיברנו עליהן, מדובר בסיפור אהבה מרגש, שמהווה עבור סטרייטים הצצה לעולם שהם לא כל כך מכירים, גם אם הוא לא בדיוק מתאר אחד לאחד את המציאות.
מיכל: ידעתי! ידעתי שגם אותך הסרט ריגש!
דניאל: מודה.
מיכל: טישו?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by