בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
אודליה ברקין

המדור 'שווה צפייה' מתמצת עבורכם מקבץ ביקורות עולמיות על הסרטים החדשים שעולים מדי יום חמישי על מסכי הקולנוע. והשבוע כוכב של קופים, קפטן ומנדולינה, שיקוי לילה, מותחן על איבוד הזיכרון, שחרור לחצים וקומונה שבדית בסבנטיז

 
 
 
 
 
 
 
 
 

כוכב הקופים

מה זה הרעש הזה? כוכב הקופים
 מה זה הרעש הזה? כוכב הקופים   
Planet of the Apes

חלליתם של האסטרונאוט ליאו דוידסון (מרק וולברג) וצוותו מתרסקת על פלנטה מוזרה, בה שולט זן מיוחד של קופים סופר-אינטליגנטים שהפכו את בני האדם לעבדיהם הכנועים, ומתייחסים אליהם בהשפלה ובזלזול. ליאו מנסה להכין תוכנית לשחרור אחיו בני האדם משלטונם של הקופים. לצדו מתייצבת ארי (הלנה בונהם קרטר) קופה בעלת לב זהב, שנרדפת בשל פעולתה למען זכויות בני האדם, אבל מפקד צבא הקופים המרושע (טים רות`) נחוש בדעתו למנוע הפיכה בכל מחיר. עיבוד מחדש לסרט הקלאסי משנת 1968 בכיכובו של צ`רלסטון הסטון.

במאי: טים ברטון (119 דקות, ארה"ב 2001)
 
Images: בעוד שהגירסה משנת 68` היתה סרט מדע בדיוני רציני שהעלה שאלות הרות גורל, העיבוד של ברטון נראה כמו אגדת קומיקס מטופשת ובשום שלב לא מתעלה על קודמו. 90 הדקות הראשונות לא מחדשות שום דבר, ולעומתם, חצי השעה האחרונה מכילה פיתולי עלילה לא הגיוניים, מלאי קלישאות ומיותרים.

Reel.com: קלאסיקה מעובדת מחדש לצורכי בידור בלבד. הסרט נע ממרדף למרדף - רגעי ההפוגה היחידים שלו מוקדשים לגנרל הקופים המרושע, שמביע את שנאתו לבני האדם, ולארי הקופיפה, שמביעה את אהבתה לחיות האדם המטופשות. הדבר היחידי שמצליח להציל את המצב, הוא התפאורה המושקעת והקופים שנראים אמיתיים לחלוטין ומתוארים בפרטי פרטים.

Eye Weekly: ברטון מנסה להמחיש לנו את שלטון הקופים על בבני האדם בעזרת סצינות שהוסיף, המראות עד כמה משפיל היחס לו זוכים האנשים. מערכת היחסים בין ארי הקופה לליאו האסטרונאוט רכה ומיוחדת וחבל שלא הלכו אתה עד הסוף. סצינת הסיום מרגשת ומלאת דמיון.
 

ממנטו

איפה עוד שיחקת? את נורא מוכרת לי
 איפה עוד שיחקת? את נורא מוכרת לי   
Memento

לאונרד שלבי (גאי פירס) הוא חוקר תביעות ביטוח. בעקבות הטראומה של אונס ורצח אישתו לנגד עיניו והחבטה העזה שקיבל, הוא מאבד את הזיכרון לטווח קצר. הוא מסוגל לזכור אירועים מהעבר, אבל שוכח אירועים שהתרחשו לפני כמה דקות (כולל שיחות ואנשים). כדי לזכור הוא משתמש במצלמת פולארויד כמו גם בגופו שלו, עליו הוא מקעקע את כל מה שאסור לו לשכוח.

מבולבל וכואב, כשבמוחו רצה כל הזמן סצינת המוות האכזרי של אשתו, הדבר היחיד שמניע את ליאונרד הוא למצוא את הרוצח ולנקום. בדרכו הוא פוגש את נטלי (קארי אן מוס), ברמנית צעירה שמכירה אותו ומשתלבת בחיפושיו. מותחן פסיכולוגי.

במאי: כריסטופר נולאן (114 דקות, ארה"ב 2001)
 
 
Images: מותחן חכם, בעל קונספט מורכב ומרתק. הבמאי מגולל את הסיפור בשחצנות מה, בסדר כרונולוגי הפוך. הסרט מהווה מעין דיוקן פסיכולוגי בנושא "מי אני? מי אתה?", כשהבמאי משחק עם המוח של הצופים (שכמו הגיבור, לא יודעים דבר על הדמויות) בצורה מניפולטיבית ומעניינת.

Reel.com: בלתי נמנע שבעלילה כל כך מורכבת ופורצת גבולות זמן, יהיו כמה אי דיוקים ופגמים בהמשכיות (כאדם שמעיד עכי עליו להזכיר לעצמו לאכול, איך זה שהוא אף לא שוכח איפה הוא שם את מפתחות הרכב?) אבל כל אלו מחווירים בהשוואה לבימוי המוקפד והמקצועי שהופך את המותחן למסוגנן ומרתק.

Eye Weekly: משחק מעולה של שלושת הדמויות הראשיות. תסריט שנון, שופע הומור שחור וציניות. כל הכבוד לבמאי שהצליח להפוך את החזרה המרובה על הדימויים והסצנות שבמוחו המבולבל של ליאונרד, למותחת ומעניינת, ולא למעצבנת כצפוי.
 

המנדולינה של קפטן קורלי

כשהקפטן קורלי הכל קורה לי
 כשהקפטן קורלי הכל קורה לי   
Captain Corelli`s Mandolin

השנה - ,1941 והימים - ימי מלחמת העולם השנייה. הסרט מגולל את סיפור אהבתם האסורה של פלגיה היווניה (פנלופה קרוז) וקפטן קורלי האיטלקי (ניקולאס קייג`) שכבש את האי בו נמצא כפרה. הקפטן וחייליו, שמעדיפים מוסיקה (ובעיקר אופרה) על פני מלחמה, משתלבים בחיי המקום, אבל בין פלגיה לקפטן מפרידות הנסיבות: הוא האויב והיא כבר מאורסת לאחר. דרמה רומנטית תקופתית.

במאי: ג`ון מאדן (125 דקות, בריטניה/ צרפת/ ארה"ב 2001)
 
Empire Magazin: תנופה חדשה מתעוררת ברגע שהנאצים מגיעים, אז יש מקום לכמה סצינות מלחמה מרתקות. חבילת שוקולד קולנועית - הסרט נראה מעולה ויש בו כמה רגעים ערבים לחך, אולם הוא משאיר את הצופים עם רצון למשהו קצת יותר מהותי. למרות כל המאמצים הוא עדיין נשאר בגדר רומן פוטוגני.

Insideout: ג`ון הארט בתפקיד הדוקטור, אביה של פלגיה, מפגין משחק מרשים במיוחד. שאר הצוות לא מבריק בהופעתו. כריסטיאן בייל בתפקיד ארוסה של פלגיה מפגין הופעה נאה. קרוז מצליחה להעביר דמות מיוסרת ופסימית.

BBC Online: ללא ספק זהו סרט השנה. צילומים מרהיבים, נופים עוצרי נשימה, משחק מעולה של כל השחקנים, נעימת נושא מרגשת ועלילה מפתיעה.
 

שיקוי לילה

אני מרגיש שקצת התרחקנו לאחרונה. אולי זה השיקוי
 אני מרגיש שקצת התרחקנו לאחרונה. אולי זה השיקוי   
Merci Pour le Chocolat

ז`אן (אנה מרגוליס) גרה עם אמה ושואפת להיות פסנתרנית מקצועית. למרבה הפתעתה היא מגלה שנולדה בדיוק ביום בו נולד בנו של אחד הפסנתרנים המפורסמים ביותר בעולם, אנדרה פולונוסקי (ז`אק דיטרו). מסתבר שביום לידתה חל בלבול, ויתכן והפסנתרן הוא אביה האמיתי. ז`אן מנצלת את ההזדמנות ומופיעה בביתו של פולונסקי, שבינתיים התחתן שנית עם מיקה (איזבל הופר), חברתה הטובה של אשתו, שנהרגה בתאונת דרכים. אנדרה שמח לקראתה ומתחיל לעבוד אתה על נגינתה. ככל שמעמיקה ז`אן את היכרותה עם משפחת פולונסקי, היא מתחילה לחשוד שדברים אינם כפי שהם נראים. מותחן פסיכולוגי.

במאי: קלוד שברול (99 דקות , צרפת 2000)
 
Empire Magazin: בסופו של דבר, פרטי העלילה חשובים פחות מהאופן המדויק וחסר הרחמים בו מפלח שברול את מעטה הבורגנות המכובד, ומגלה את הרגשות הארסיים המפעפעים מתחת לפני השטח. הופר מדהימה בהופעתה הקרה ומלאת השליטה העצמית שלה.

Insideout: שברול המנוסה והמתוחכם טווה את קורי הרשת שלו במיומנות. הקצב נינוח וזורם. היחסים בין הדמויות מתפתחים ומעבר להם נמצאת תעלומה גדולה. האם התבצע רצח? האם יתבצע ניסיון נוסף? מיהו באמת אביה של ז`אן?

BBC Online: אחת מהמותחנים הפסיכולוגיים האינטנסיביים ביותר של שברול, המומחה בתחום. אנה מרגוליס כובשת את המסך כז`אן, הנבונה, היפה והסקרנית שמתחילה לחשוד שמשהו לא בסדר במשפחת פולונסקי. ראוי לציין את השימוש המושכל של שברול ביצירות הפסנתר המורכבות שהוא בחר להשמיע כדי לחזק את האווירה.
 

כולם ביחד

את מריחה משהו מוזר? כולם ביחד
 את מריחה משהו מוזר? כולם ביחד   
Together

שוודיה, 1975. אליזבת` (ליסה לידגרן) היא עקרת בית, נשואה עם שני ילדים, הבורחת מבעלה המכה והמתעלל אל הקומונה האידיאליסטית שמנהל אחיה, גוראן (גוסטאף המרסטן). בקומונה היא פוגשת מגוון טיפוסים ססגוניים, חלקם עליזים, חלקם אידיאליסטים וחלקם מפריחים סיסמאות ריקות - וכל אלו עוזרים לה לגבש תחושת כיוון ומטרה בחיים.

במאי: לוקאס מודיסון (106 דקות, שבדיה 2000)
 
Empire Magazin: הסרט, שכאמור מתרחש בקומונה שבדית באמצע הסבנטיז, הוא קומדיה חריפה על גילוי עצמי ועל ההונאה שבסגנון החיים האלטרנטיבי. חלק מבדיחות האופנה והדיונים הפילוסופיים טיפה מעייפים אבל הסרט מצייר את התקופה בצבעים אופטימיים, כתקופה בה אנשים באמת האמינו בכוחם להשפיע.

Film Journal International: הבמאי מיטיב להתמקד בדילמות והדאגות האישיות של כל אחת מהדמויות, אבל מצליח להנציח שפע של סצינות משותפות המדגימות את אופי החיים בקומונה.

BBC Online: למרות שהבמאי נותן משקל יתר לתיאור הקומונה ודמויותיה ולא לקידום איזושהי עלילה משמעותית, הסרט מבדר, מלא תובנות ואירוני.
 

אורבניה

רק בלי חרדל בבקשה - אני רוצה להרגיש את הטעם
 רק בלי חרדל בבקשה - אני רוצה להרגיש את הטעם   
Urbania

צ`רלי (דן פוטרמן) הוא עיתונאי מריר, עצבני וכועס. את מוחו טורד זיכרון טראומטי של בחור צעיר שהוכה באכזריות. במסגרת ניסיונותיו למצוא מנוחה הוא נתקל בטיפוסים השונים המאכלסים את חיי הלילה של ניו-יורק, ובאגדות האורבניות שמסתובבות בעיר. לאט לאט נגלה מי הבחור, מה הקשר שלו לצ`ארלי ועד כמה כעס ותסכול יכול לצבור בנאדם אחד לפני שהוא מתפוצץ.

במאי: ג`ון שיר (105 דקות, ארה"ב 2001)
 
Reel.com: צילום מדהים, שגורם לניו-יורק להראות מלאת סכנות ומזמינה בו זמנית. בימוי מצוין, חצוף ומלא אווירה של שיר (שזהו סרטו הראשון). תסריט הרפתקני ומלהיב. המשחק מוסיף מימד נוסף של איכות לסרט - פוטרמן מצליח לגלם את השילוב הנכון של זעם ועצב, וכך הצופים מזדהים אתו במקום לתעב אותו.

Film Journal International: החיסרון היחיד של הסרט הוא האגדות האורבניות שהוא מצטט מדי פעם בפעם כאילו כדי להצדיק את שמו. כל הסיפורים השחוקים מופיעים כאן: מוכר הנקניקיות שהגיש חולדות מבושלות, האישה שצלתה את הפודל שלה במיקרו כדי שיהיה לו חם, מחטים מזוהמות בנגיפים שממתינים למטלפנים תמימים בטלפונים ציבוריים. כולם כבר שמעו את זה. חוץ מאלה, הסרט מומלץ.

Eye Weekly: סקסי בצורה מוזרה ועצוב לאין שיעור. הסרט נוגע בתחושת אובדן השליטה וההשלכות שלה. זוהי תחושה משותפת לכולם, ברגע שמתאהבים, או ברגע שמאבדים אדם אהוב. מרשים, מחוכם ובעל מסר ברור.
 

בשבועות הקודמים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by