בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דיויד המלך  
 
 כמו רוח. ברוזה (צילום: יח``צ)   
 
אמיר עמרמי

ברוזה וחמישיית הנגנים שלו פיזרו אמש קסם על הבמה. אמיר עמרמי יצא מכושף לגמרי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המחוג הקטן העיד כי הגיעה שעת חצות. ההרכב של ברוזה עמד לעלות להופעה השנייה של הערב. בזה אחר זה עלו הנגנים על הבמה, כשהאחרון מביניהם התיישב על כסא בר שחור שמוקם במרכזה, מיקם את הגיטרה הספרדית שלו על הירך, הסיט את הראש מעט לאחור והחמישייה פתחה בקטע האינסטרומנטאלי 'נשיקה גנובה'.

בין הצליל הראשון לשני, היה ניתן להבחין בהרמוניה בין הנגנים על הבמה. קודם כל, צריך לתת כאן קרדיט על המאמץ. זאת משימה לא קלה לשמור על קשב עם כל שאר הנגנים ולהגיע לרמת ביצוע טובה, בלי משחקי אגו.

לעקוב אחרי דיוויד ברוזה זאת לא משימה קלה - לאו דווקא מבחינת שמירת הקצב (בהתחשב בכך שלבנאדם תקוע מטרונום בישבן), אלא בגלל הרוח שאוחזת בברוזה, שלא תמיד ניתן לצפות לאן היא עתידה לנשוב בהופעה.

את ההרכב שניגן אמש בזאפה אני מאחל לכל אמן באשר הוא. בחמישייה שפיזרה קסם על הבמה, חברים מוסיקאים שכל אחד מהם הוא פרסונה בפני עצמו. מאחורי עמדת כלי ההקשה התיישב סירו בפטיסטה. הבנאדם אחוז דיבוק, ומנגן כמעט על כל כלי הקשה אפשרי. נדמה כי אם לא היה פרקשוניסט, היו מאשפזים אותו בכפייה.

פרנצ'סקו קונטנו על גיטרת הבס, עם קוקו ארוך, חליפה שחורה, ומבט מסופק בעיניים - סטיבן סיגל סטייל - גרם לי חשק לזנוח מחר את כל עולמי ולהתאמן על בס 18 שעות ביממה. מעולם לא נהניתי כל כך מנגינת בס. בין תו אחד שהפיק לשני, היה מספיק להסתכל על עיניו מלאות התשוקה.

אם כבר ציינתי שזה לא פשוט לעקוב אחרי ברוזה, זה בוודאי לא פשוט לאייש את משבצת הגיטריסט בהרכב שלו. חוליו פרננדז צלח את זה בהצלחה. כנגן של להקת Spyro Gyra ו- Buena Vista Social Club, הוא כבר מספיק מיומן בשימוש בפראזות הנכונות שיודעות לדחוף קדימה. פרננדז השתמש לחלופין בגיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית, והחדיר קצת נגיעות ג'אז לאווירה הספרדית. הנגינה שלו חידדה אצלי את ההבנה שאין דבר שמרתק אותי יותא מג'אז לטיני.

אורח הכבוד של ההרכב היה ג'יי בקנשטיין. אומרים שבעולם יש מספר סגנונות נגינה על סקסופון כמספר הסקסופוניסטים (לא יודע מה אתכם, אבל זה נשמע לי כמו אחלה של סטיקר לשים על הפגוש). ג'יי התיישב ליד ברוזה עם סקסופון הסופרן, שמשול בעיניי לשד הנשי - תמיד מעניין. השילוב בין גיטרה קלאסית לסקסופון, היה טעים כמו כוס תה ועוגת גבינה. שלם שעולה על סך חלקיו.

השיר הראשון שברוזה שר היה 'האישה שאיתי'. וזה היה פחות או יותר הלהיט היחידי שביצע. המסע המוסיקלי על הבמה עבר דרך מוסיקה ספרדית, בלדות, בלוז ועד מוסיקת נשמה. ההופעה הפעם, לא התמקדה בווירטואוזיות של ברוזה - לכולם היה מקום. זה מבחינתי, הדבר הטוב ביותר שהתרחש על הבמה אמש.

השעה הייתה שתיים אחרי חצות, והחמישייה סיימה עם שיר הנושא מתוך האלבום 'פארקינג קומפלטו'. בקנשטיין ופרננדז ניגנו יחד את הפראזה של Smoke On The Water. החמישייה ירדה מהבמה והקהל היה ערני כמו שתיים בצהריים. מעבר לכל, המסר של הערב, לפחות עבורי, היה כבר ברור. בסיסט אני כבר לא אהיה.

Broza Five – דיוויד ברוזה – גיטרה ושירה ; ג'יי בקנשטיין – סקסופון סופרן והרמוניקה ; סירו בפטיסטה – כלי הקשה ; חוליו פרננדז – גיטרות ; פרנצ'סקו קונטנו – בס

Broza Five לחמש הופעות נוספות:

26.1.06 – חמישי (היום), מועדון זאפה, 20:45, ו- 23:30 (שתי הופעות בערב)
27.1.06 – שישי, מועדון זאפה, 20:45, ו- 23:30 (שתי הופעות בערב)
28.1.06 - מוצ"ש, מרכז עינב לתרבות, 21:00
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by