בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
Yes, לתשומת לבכם!  
 
 
לילך וולך

קצרה היריעה מלהכיל את כל הסופרליטיבים שיש לחלק ל'פרשת השבוע'. לילך וולך מצפה ש'יס' יתעוררו, שאם לא כן, היא צופה עריקה המונית ל'הוט'

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמעט לכל אספקט בתחום הצריכה שלנו יש דימוי מסויים, ואנחנו, כחבורת עזים פועות, מה לעשות, מושפעים לא מעט מהדימוי הזה, בין אם הוא תולדה של מחשבה עדרית מוצקה בת עשרות שנים (בית המלוכה הבריטי, הלו?), ובין אם מדובר בסדרת סלוגנים שנונים ומשוננים שעיצבו לנו מחדש את התפיסה לגבי מה כדאי לנו לרצות בחיים (ע"ע הפאניקה שיוצרות חברות הביטוח). ובכל מקרה של א ' או ב', קשה מאוד לשנות לנו את התפיסה וצריך הרבה מאוד מאמץ, כישרון, תעוזה, ואולי תחנונים. ולפעמים גם כל אלו לא מצליחים.

לעומת זאת, תחום הקולנוע והטלוויזיה הישראליים, עבר מתיחת פנים חדשה וטובה מאוד בשנים האחרונות, אחרי הרבה מאוד זמן של משבר אמון מצד הקהל. התחושה הכללית היתה, שפחות או יותר מאז 'פלורנטין' לא נעשה שום דבר ראוי למאכל, וגם זה היה עניין של גיל. אגב, זה לא שפתאום יבש מעיין היצירה ותסריטאים חדלו מלכתוב, במאים נפשו בקריביים, או שאסי דיין דרש שיניחו לו לנפשו, אלא שמפיקים שונים וזכייניות שונות, בלי להפנות אצבעות מאשימות, חשבו שאותה מסעודה מסתורית משדרות תעדיף את 'שמש' על פני טלוויזיה מעניינת. למה? זה כבר לכתבה על פוסט קולוניאליזם וחתכים גזעניים אחרים.

נראה שמשהו משתנה, לאט, ונקווה שגם בטוח. בתחום הקולנוע (להוציא מביכונים כמו מיזם בוסקילה את נירו), כבר יש לנו סיבות להרים את הראש בגאווה ולדבר על קולנוע ישראלי שאינו סניף של בוליווד. יש לנו פרס חדש לקולנוע תיעודי, ולמי אכפת מהפרס, העיקר שמודים שיש בכלל ענף כזה. ובתחום הטלוויזיה, זה בינתיים מתחלק לכמה חלקים. מייד נשוב.

יש סיבה חדשה וטובה מאוד לקנא במנויי 'הוט'. אחרי שבעונת השידורים הקודמת, שיחקו אותה בענק עם 'בטיפול' שיצרה סטנדרטים חדשים של תסריטאות, בימוי ואיכות. לא נחה 'הוט' על שמריה וממשיכה בתנופה מחודשת ומחוזקת לכיוון 'פרשת השבוע'. הסדרה החדשה והמדוברת היא של רני בלייר, המילים והיופי הם של ארי פולמן, ומבצעים ומפליאים נוצצים, עם כיסוי לברק שלהם - קרן מור, מנשה נוי, רונית אלקבץ, יובל סגל, קייס נאשף, קלרה חורי, דני גבע, אפרת בן צור ועוד.

הסדרה עוקבת אחרי ארבע משפחות ישראליות (שימו לב שנאמר 'ישראליות' ולא יהודיות) - כל אחת מכיוונה שלה, שועטת לקראת, כך זה נראה, משבר כזה או אחר משל עצמה. זוג הסטודנטים הערביים שמתמודדים עם שדי עבר של הוריהם, המשפחה עם הבן בקרבי, והאב הפציפיסט שסובל מהתקפי חרדה בגלל זה, הזוג שנשאר ביחד בשביל הילדה, וזה שרק רצה לקנות לאשתו בית על הים, ומצא את עצמו בתוכנית להגנת עדים.

את מושג הישראליות ניסו ומנסים לבדוק כל הזמן, מאחר וזה מושג כל כך נזיל וארעי, אבל באמת שמזמן לא עשו זאת באופן כל כך מרתק, מעמיק ומשכנע. בלי כפפות, בלי התייפייפות ובלי סלוגנים, חותך בבשר החי, ובכל זאת, לא נותן לצופה להרגיש שהוא מדמם במקום הדמויות. עם תסריט שמאזן בין דרמה קורעת איברים פנימיים ובין הומור דק. כל הנושאים מכל וכל, עולים על המזבח - אשכנזים, מזרחיים, חילונות, בגידות, נישואים, ערבים, יהודים, עבר מול עתיד, חטאים, עונשים ומחילות. והיפה הוא, שעם כל זאת, לא נוצר מיש-מש, בגלל אופן הטיפול העדין והמדוייק, החל מהטקסט, דרך המשחק ועד הבימוי. כולל צל"ש משל עצמו לפסקול המופלא.

עד כאן על הסדרה ההזו, שאין מבחינתי עבורה מספיק סופרלטיבים נכון לרגע זה. ועכשיו, אמרנו שנשוב, אז שבנו. קברניטי 'יס' היקרים, שכה משכילים לרכוש ממיטב הרכש הבריטי והאמריקאי - 'הוט' הפילה לרגליכם כפפה גדולה מאוד, לא סתם כפפה, כפפת איגרוף גודל אקסטרא אקסטרא לארג'. שימו לב, ושימו לב היטב, לפני שיהיה מאוחר - איך שרה קורין אלאל יפה? "רק מילה בעברית חודרת אל עורקי, אל נשמתי". אז נכון שגם 'המפצח' חודר לנשמתנו, אבל באופן אחר. אל תיתנו למהפכה התודעתית של הקהל הישראלי לדלג מעל ראשכם, כי העריקה כבר מתחילה.

התוכנית משודרת בימי שבת בשעה 22:05, בערוץ HOT3

בקטנה
* נ.ב. לקברניטי 'יס' היקרים – לא, דרמה יומית מוסיקלית זה לא נחשב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by