בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
המופע הכי טוב בעיר  
 
 לונדון וקירשנבאום (צילום: יח``צ)   
 
לילך וולך

'לונדון וקירשנבאום' היא תוכנית האקטואליה הפרועה ביותר בטלוויזיה. לילך וולך מתענגת על מוצא פיהם של הצמד המקשיש שמדגים בכזה חן גסות רוח מהי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישנם מעט מאוד אספקטים בהם אנחנו כחברה נותנים קדימות לגיל מבוגר, לא כולל קימה באוטובוס לגברת הקבועה עם השיער המנופח והסגול. באופן עקרוני, אנחנו חברה אייג'יסטית, שמעדיפה את הפנים הייצוגיות שלה מתוחות ורעננות, גם אם הפה הדובר לא סיים תיכון, ומתקשה לנסח משפט בלי לשבץ את הפנינה המקראית "כאילו".

את קשישי העדה, אנחנו מוכנים לסבול בעיקר במה שנוגע לפוליטיקה, מתוך האמונה המקובלת שזקני השבט החכמים ינהיגו את העם (למרות שאם הקשישים לא שירתו בסיירת מטכ"ל, אנחנו מעדיפים שיהיו חברי אגד, ולא ראש ממשלה). אני מניחה שמיותר להזכיר דוגמיות, שכן הן בלאו הכי משרכות דרכן למזנון הכנסת ברגעים אלו ממש.

היוצא מן הכלל אשר מוכיח את היונית לוי, הם צמד הרעים לונדון את קירשנבאום. מה שנשמע כמו שותפות של מסעדנים פולניים, יוצר את תוכנית החדשות הכי עליזה ופרועה שיש היום לעולם הטלוויזיה החד-מימדי בתחום זה, להציע. והשמחה אכן גדולה - החיים, כך מסתבר, מתחילים אחרי גיל 60 (לא שקודם טמנו את לשונם העוקצנית בסגור לסתותיהם) - החליפות אמנם לוחצות, אך הרסנים צונחים ושמחת החיים צוהלת כמו חפלה הונגרית.

מאחר שאנחנו מתייחסים לנושא החדשות כאילו פלא הסנה הבוער מתגלם לנגד עינינו מחדש בכל ערב, וזעקות "שקט דין, אמא ואבא רואים 'מבט' עכשיו, לך שחק בחדר!" נשמעות בכל בית ראוי לשמו, מרענן עד מרענן מאוד לצפות בצמד האינטלקטואלים האלו משתעשעים עם המאטֵריה השחוקה הזו. לונדון וקירשנבאום (ירון ומוטי נשמע כל כך חסמב"ה, שכנראה שנקרא להם ככה לנצח), מציגים בכל ערב את הגרסא הפרטית שלהם ל"איך לא מתנהגים", ועושים את זה בכל כך הרבה חדווה וחן, שאי אפשר שלא להצטרף.

בספר החוקים הקבוע של מגישי החדשות, חשוב להקפיד, בדרך כלל, שלא תהיה להם דיעה ברורה משל עצמם, מלבד הרמות גבות רב משמעיות, ונימה סרקסטית דקיקה שבדקיקות. אם יש יותר ממגיש אחד, הם לעולם יפגינו חזות אחידה, ימנעו מלהיכנס זה לדבריו של זה, בשום אופן לא יסתרו או יחלקו זה על זה, ויהנהנו עד נקע צווארי, לכל משפט סיכום של רעם לנשק. בקיצור, חוץ מקצת מתח מיני מדומיין, אין הרבה למה לצפות בתחום הדינמיקה החברתית בקרב צמדי מגישים, יבש כמו מהדורת חצות בלי פיגוע.

לונדון וקירשנבאום, אפעס, מתגוששים להם, עם עצמם ועם אורחיהם. כמו מתאבקים ותיקים הם מכים, יורקים, נוזפים ומכווצים את גבותיהם בזעף (ולפחות לקירשי יש יופי של זוג צמריריים מעל לארובות העיניים). הם מפריעים לאורחיהם, מעמידים אותם בפינה כשהם טועים, ומריצים דחקות ביניהם, כשנתמזל מזלם והם צדו להם אידיוט. והכי הרבה הם צועקים במלוא גרונם כשברור להם שהם צודקים וכולם טעו – משהו שקורה בערך אחת לדקה. חדשות או לא חדשות, מדובר במופע החינם הכי טוב בעיר, וגם בשיעור קצר על פרופורציות לחיים, ויתרונות הגיל.

בקטנה
* פנייה נרגשת לערוץ 2 – העובדה שיש אנשים שערים בשתיים בבוקר, היא עדיין לא סיבה מספקת להעניש אותם בעקביות בפסטיבל מספרי סיפורים. אנא מכם, אינסומניה היא צרה גדולה דיה לכשעצמה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by