בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שפתיים יישקו  
 
 קבל ח``ח. חיים אוליאל (צילום: ריאן)   
 
אמיר עמרמי

אמיר עמרמי מבסוט לגמרי מאלבום האוסף של חיים אוליאל (אקס להקת שפתיים), שעושה את זה קצת אחרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

חיים אוליאל – לפי שעה / הד ארצי – לבנטיני

לעשות מסחרה ממוסיקה זה קל יותר מלהעביר זקנה את הכביש. אני מאמין ששירים טובים שנכתבים מהלב, כאלה שאפשר להחשיב אותם כיצירות, מסיימים את האחריות שלהם בשלב האחרון של ההקלטות. אפילו לפני המיקסים, משעה שמתיישבים עם סיגריה וקפה בחדר הקונטרול עם הטכנאי, מתחילים להתעסק בסאונד, אפקטים, ושאר ירקות כמובן שיש לכל אלה ערך אמנותי לא מבוטל, אבל אני מעדיף להתייחס כרגע לשירים עצמם.

לא צריך יותר מדי כדי לעשות ביזנס. בדיוק כמו האמירה הכל כך נכונה שקבע פרידמן בתוכנית המיתולוגית 'חלומות בהקיציס' - "אתה תביא את המוח שלך, אני אביא שתי ביצים, ויש לנו סטראט אפ". בישראל יוצאים בשנה כמה וכמה אלבומי אוסף של זמרים ולהקות שמבקשים לסכם את דרכם המוסיקלית עד לאותה נקודה. אלה מלקטים את השירים הכי טובים, אולי מפנקים באיזה ביצוע אקוסטי, ומשם זה יוצא לעריכה, הדפסה, יחסי ציבור, חנויות תקליטים ולמערכת הביתית שלכם (בתנאי שאינכם בוזזים את יצירתם בדרך לא חוקית).

כמובן שהכל לגיטימי, השוק חופשי וכל אחד לעצמו. מי שרוצה יקנה, ומי שלא רוצה שלא יקנה. אך, כזכור, אנחנו מדור תרבות, ולא נספח של גלובס, ויש לתת את הדעת על 'לפי שעה', האלבום החדש של חיים אוליאל.

'לפי שעה', על פי הגדרה, הוא אלבום אוסף לכל דבר. מדובר באסופת שירים מהקריירה המקצועית של אוליאל, דרך להקת שפתיים המעולה שפעלה בשנות ה-90 והוציאה שלושה אלבומים, ודרך שני אלבומי הסולו שלו, שאת הראשון, אגב, הוציא כשהיה בן 43. עם זאת, הוא מביא איתו משהו חדש, שאני מקווה שנוכל לשמוע בכל אלבום אוסף שייצא מהיום.

בדרך חדשה ומרעננת, בחר אוליאל להקליט מחדש את השירים. הוא נכנס לאולפן עם הרכב נגנים וזמרות, ויצר ביצועים חדשים לשירים שבחר לאלבום (מני בגר, אגב, עשה זאת גם באוסף כפול שיצא בשבוע שעבר). אני רוצה לברך את חיים אוליאל על הבחירה הזאת, בעיקר מההיבט האמנותי של העניין. כמובן שיהיו כאלה שישאלו, ביניהם הח"מ, האם הדבר נובע מחוסר יכולת לספק חומרים חדשים. זאת שאלה לגיטימית שצריכה להישאל, אבל אחרי שניתן את הדעת על העובדה שלא מדובר כאן בביזנס נטו, אלא גם ברצון להגיש לקהל שירים ישנים בביצועים חדשים, לא מבית היוצר של 'כוכב נולד', אלא על ידי היוצר עצמו.

אוליאל מגיש באלבום כמה רצועות מרוקאיות של להקת שפתיים ואלבומי הסולו שלו, בביצועים חדשים ומרעננים. 'חביבי-חביבי' ו'רייח' מוגשים בעיבוד מצוין, וגם 'ספיטר', קטע מרוקאי עממי, שטיפקס הלבישו עליו את 'נייר עיתון'. יש כאן ביצוע מצוין ל'סימני סערה' של שמעון אדף וקובי אוז, ועוד קלף משובח הוא השיר 'עלש' ('לא הבנתי איך ומדוע'), על פי לחן של שמעון בוסקילה למילים של יהודה מסס ושלמה ארצי.

מעבר לחפלה המרוקאית העמוסה ומלאת החיים, אנחנו מקבלים באלבום את אוליאל קרוב בשיר הפותח 'איש וכינור' שכתב ביחד עם מיכה ביטון, ובשיר 'אני אוהב אותך'. אין ספק, חיים אוליאל מרוקאי בדיוק כמו שהשמיים כחולים, אבל הוא גם חתיכת רוקר כמו שיש בהם (לפעמים) עננים. הקו המוסיקלי הזה נוכח לאורך כל האלבום. נחמד להיחשף לקונספטים חדשים באלבומי אוסף, שלא מתבטאים רק בקשר שבין השירים, אלא גם במה שהאמן מרגישל לפי שעה כמובן, כלפי השירים שהוא מגיש באוסף. כן ירבו.

חיים אוליאל – לפי שעה (לבנטיני – הד ארצי) 60:00 דקות

הכי בלונדיני: רייח
הכי שחורדיני: מאמא
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by