בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קרועים על אל  

קרועים על אל

 
 
מיכל זמרני

'כוח הכסף' היה יכול להיות להיט, אם לא היה כל כל משעמם. אבל מה, פאצ'ינו כהרגלו, דופק הופעה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל פאצ'ינו (צילום: מתוך הסרט)
 אל פאצ'ינו (צילום: מתוך הסרט)    
כל כותב טלנובלות מתחיל, יודע שהשילוב של צעיר להוט להצליח, מורה רוחני, מאבקי כוח לחיים ולמוות וכסף גדול, אמור לספק להיט. גם מספר לא מבוטל של סרטי קולנוע סבב סביב ציר זה, ודי להזכיר את 'צבע הכסף', 'הג'וב האיטלקי', 'אושן 11', 'לוק, סטוק ושני קנים מעשנים', וזה באמת רק קצה הקרחון. אם נוסיף לזה גם מרכיב של לחץ גדול, דרמה, מתח, מזל וריגוש - כמו שמספקים הימורים, למשל - אנחנו אמורים לקבל מותחן קצבי ומרתק. לפחות בתיאוריה.

כמה חבל ש'כוח הכסף', סרטו החדש של הבמאי די.ג'יי קרוזו (שביים בעבר פרקים בסדרה המצוינת 'המגן'), אינו מספק את הסחורה. קשה להניח את האצבע על הסיבה המדויקת. כל המרכיבים הנכונים עורבבו פנימה. צעיר רעב להצלחה - יש. הפעם קוראים לו ברנדון לנג (מתיו מק'ונוהוי), והוא מנבא תוצאות משחקי פוטבול ברמת דיוק גבוהה, עד כדי כך, שהוא מקבל הצעה לעבור לעיר הגדולה ולעבוד בסוכנות ההימורים הגדולה במדינה. אב רוחני - יש, בדמותו של וולטר אברמס (אל פצ'ינו), בעל סוכנות ההימורים ומכור כבד לשעבר, המרעיף על ברנדון את כל הטוב שבעולם מתוך מטרה להינות מרווחי תחזיותיו המדויקות. כסף גדול - יש. ע"פ אותו אברמס, שוק ההימורים בארה"ב מגלגל 200 מיליארד דולר בשנה. מאבקי כוח - יש, בהתחשב בסכומים המדוברים. אפילו נערה יש, בדמותה של טוני (רנה רוסו), אשתו של וולטר, שבינה ובין ברנדון מתפתחים יחסי קרבה.

ובכל זאת, הסרט לא עובד. הוא ארוך מדי (מעל שעתיים), אמריקאי מדי, צדקני מדי בדברו על כוחו המשחית של הכסף, וברובו המוחלט, לא קורה שום דבר מעניין. ברנדון לנג של מק'ונוהוי הוא אדם אנמי, וממש לא אכפת לצופה אם הוא יצליח או יתרסק. האהבה בה מקבל אותו וולטר אברמס אינה אמינה, ומהווה ירייה בברך של התסריט. מאבקי הכוח מעטים מדי, תפלים מדי, ולא יוצרים ריגוש ועניין כמעט בכלל. הפוטנציאל קיים - החומרים הנכונים, כאמור, נזקרו כולם פנימה, אך כנראה שמדובר בחומרים באיכות נמוכה.

לסרט יש נקודת אור אחת ויחידה - קוראים לה אל פצ'ינו. כמו תמיד, הוא לא פחות ממבריק בתפקידו, כמהמר הכבד לשעבר, שהיום מתפרנס מחולשתם של אחרים ומעודד את עובדיו לדחוף אותם עוד קצת הלאה, אל עבר אסונם. כמו ב'ניחוח אישה', גם הפעם הוא עושה את הסרט עם מונולוג מהוקצע, הפעם בפני קבוצת תמיכה של מהמרים, להם הוא מטיף על הריגוש שבהימורים ועל כך שהם בעצם רוצים להפסיד. רק בשביל הנאום הזה של פצ'ינו שווה לראות את 'כוח הכסף' (ואולי בשביל סצינה או שתיים שבה מק'ונוהוי מרים משקולות בלי חולצה). מכל בחינה אחרת, אפשר בהחלט לוותר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by