בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
תתחילו להזיע  

תתחילו להזיע

 
 
אמיר עמרמי

אמיר עמרמי שולח את בורדו בחזרה אל חדר החזרות אחרי שפקד את הופעתם טעונת השיפור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבה מעבר לפינה. שלומי, בקר ורוזנברג (צילום: שי בן אפרים)
 אהבה מעבר לפינה. שלומי, בקר ורוזנברג (צילום: שי בן אפרים)   
חצי שעה לפני חצות. הקהל חיכה ללהקת בורדו, שעמדה לעלות על הבמה אמש (ראשון) במועדון הלימה לימה בת"א. מהכניסה, המועדון נראה חביב למדי. בבמה, שנמצאת במרכז, יכול לצפות כל אדם , מכל נקודה בחלל. הבר ממוקם מימין, ספות ושולחנות רבים פזורים על הרחבה והאור העמום מבקש להעיד על אווירה אינטימית.

בזה אחר זה, עלו ליאון רוזנברג, מושיק שלומי ועופר שלומי, ואחרונה חביבה עלתה יסמין בקר. על הבמה הוצגו שני מיקרופונים, שלוש גיטרות, עמדת קלידים וצג מחשב. בהחלט לא הרכב קונבנציונאלי של גיטרות-בס-תופים, אך בהחלט תואם את הכיוון המוסיקלי אשר הציג ההרכב בסינגלים שליוו את הוצאת אלבום הבכורה שלהם, שייראה אור בעוד שבועיים.

נתתי צ'אנס לשיר הראשון, החזקתי את עצמי בשיר השני, ומהשיר השלישי והלאה נכנסתי לבעיה. התחושה הראשונית שעלתה בקרבי, היא שכנראה נקלעתי לאחת מהחזרות של ההרכב, כי סממנים של הופעה לא מצאתי. האדם היחיד שתקשר עם הקהל היה ליאון רוזנברג, אם כי ראוי לציין שהקהל הרחב היה מורכב ברובו מחברים, כיאה להופעת בכורה. ואני, שאינני חבר בברנז'ה הקסומה הזאת, צפיתי מהצד כמאזין ניטרלי.

כמאזין ניטרלי, גברה אצלי אט אט התחושה שהגעתי לערב של קריוקי. עם זאת, אני חייב לתת לרוזנברג ובקר קרדיט על פרפורמיות מוצלחת. כשרוזנברג שר, אתה מאמין לכל רגע. בקר מתעלסת עם השירים שלה, ומפגינה אהבה עמוקה מאוד למוסיקה. פזילות תכופות לכיוונו של עופר שלומי, הגיטריסט, גילו שהייתה מחשבה רבה על תפקידי הגיטרה שלו, אך הם נבלעו בהפקה הכללית של המופע.

מבחינתי, מה שהיה אמש על הבמה היה יותר מהכל רעיון. סוג של קונספט שההרכב חשב עליו, ורצה להעביר אותו, ומאידך לא נחל הצלחה יתרה. אם כבר בחוסר הצלחה עסקינן, אז ראוי לציין שהלימה לימה, בניגוד לרושם הראשוני שלי, היה בסופו של דבר בחירה די רעה לביצוע המופע. למרות שלא מדובר במועדון גדול מדי, הסאונד בקושי הגיע לחלק האחורי של המועדון, שנמצא מרחק עשרה צעדים מהבמה.

אני חושב שבורדו ביססו את האמירה המוסיקלית שלהם בעיקר על כישרונו של מושיק שלומי, וזה בהחלט מתבטא על הבמה. הדבר הכי מעניין שהתרחש על הבמה אמש היו התכנותים שלו (וגם זה, כאמור, אחרי מאמץ רב של הקשבה דרוכה). רוזנברג שר טוב, אך כשהוא שר באנגלית, הוא הולך לאיבוד. בקר עושה רושם של זמרת טובה, שיש לה אמירה מעניינת, אך את זאת לא גיליתי אמש.

החומרים עצמם גם הם לא יותר מדי משכנעים - אני לא זוכר שיר ספציפי שעורר בי תובנה חדשה, ומה שזכור לי זה בעיקר כמה הוקים ומשפטי מפתח שחזרו על עצמם.

אני חושב שבשלב הראשון, יהיה זה אך טוב, לו הלהקה הייתה שוקדת מעט על הפקת השירים בהופעה, וחושבת איך להעביר בצורה טובה יותר את מה שיש באלבום לקדמת הבמה, כמו למשל לצרף בסיסט ומתופף להרכב. זה דווקא יכול לעבוד מצוין. השילוב בין תכנותים ורית'ם סקשן שמנגן בלייב, לטעמי, יכול לעבוד פה טוב. אני לא מאמין שהופעה כזאת יכולה לעבור במועדונים כמו הבארבי, הקמלוט, או הזאפה למשל. כרגע אין לזה הצדקה. השאלה היא לאן הם רוצים להגיע.

בורדו בהופעה: ליאון רוזנברג – שירה וגיטרה ; יסמין בקר – שירה ; מושיק שלומי – קלידים ומחשב ; עופר שלומי – גיטרות
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by