בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לימונדה שחורה  

לימונדה שחורה

 
 
לילך וולך

ב'כולם שונאים את כריס', לא תמצאו ביקורת חברתית נוקבת. תחת זאת, תמצאו סדרה חיננית על נער שחור שהחיים האכילו אותו לימונים והוא עשה מהם יופי של לימונדה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך הסדרה 'כולם שונאים את כריס'
 מתוך הסדרה 'כולם שונאים את כריס'    
אם רובנו יכולים להתנחם בעובדה שלפחות אמא שלנו אוהבת אותנו, כריס רוק הוא לא חלק מן הרוב. 'כולם שונאים את כריס', היא אחת הסדרות החדשות החביבות יותר של ערוץ ביפ, וכמו שאתם יכולים לנחש מהכותרת שהיא פראפרזה ברורה ל'כולם אוהבים את ריימונד', את כריס אף אחד לא אוהב, זאת אומרת, לא בדיוק. אם אחותו הקטנה, המלשנית והמעצבנת צורחת, מייד מאשימים את כריס, האח הבכור. אם כל המשפחה יוצאת לאכול ארוחת מק'דונלדס אחת, כריס הוא זה שיקבל רק את הקרח של השתייה. משהו כמו 'שנות הקסם', פוגשת את הצד המחוספס של גטו השחורים, ותנו לי לומר לכם - זה אינו שילוב קל.

כריס רוק, אחד הסטנדאפיסטים האהובים בארה"ב, ואחד מהסטנדאפיסטים של 'סאטרדיי נייט לייב', יוצר בסדרת הטלוויזיה האוטוביוגרפית שלו את מה שהרבה סטנדאפיסטים עושים על הבמה. בואו אני אספר לכם איך זה לגדול שמן / יהודי / שחור / ג'ינג'י / הומו. מה שעובד על הבמה, לא בהכרח עובד תמיד בטלוויזיה, אבל הפעם, בזכות היכולת להרחיק את הנוכחות של כריס המבוגר לוויס אובר, זה דווקא עובד באופן מוצלח מאוד.

כריס רוק יצר סדרה שהיא גם מצחיקה אבל גם אנושית מאוד. כמו עבור הרבה אפרו-אמריקאים, הילדות של כריס היתה ענייה ולא פשוטה. הוריו התעקשו שילמד בבי"ס טוב יותר, אליו נאלץ לנסוע בשני אוטובוסים, כשאף אחד לא רצה לשבת לידו, וכדי להוסיף שמחה על ששון, הוא היה הילד השחור היחידי בבית הספר. למרות הכל, הסדרה אינה התחשבנות מרירה על כל אירוע ואירוע מעברו - לא נגד משפחתו, לא נגד ההתעללויות של חלק מהילדים האחרים. הדברים אינם משורטטים (וסילחו לי על בחירת המילים), בשחור או לבן. הוא אולי סובל מהטרדות של בריון ג'ינג'י מגודל, אבל החבר היחידי שלו, הוא ציפלון לבן. אביו ואימו הם זוג צעקני וקשוח, אבל ברור שהם עושים זאת כדי שילדיהם יגדלו בתנאים טובים יותר ולא יתגלגלו לכנופיות רחוב ועישון קראק.

הטלוויזיה האמריקאית עברה שלבים שונים ביחס לשילוב אפרו-אמריקאיים על המסך הקטן. בתחילה הסדרות היו 'נקיות' לחלוטין ממיעוטים, וכל השחקנים היו לבנים עד שקיפות. כאשר הופיע איזה 'צבעוני' בשטח, יכולת להיות בטוח שתיכף נכנסת גם עגלת הקפה, או שאחד הסוסים ברח מן האורוות. מאוחר יותר, התחילו לטפטף פנימה בזהירות גם דמויות מישנה שחורות כמו למשל 'בנסון', שהיה אמנם משרת, אבל בעל דיעות מעניינות ואמירות חתרניות במידה כזו או אחרת.

שנות השמונים התחילו להתאפיין בסדרות 'שחורים בלבד' - הפוך על הפוך. שום לבן לא נכנס לסט הצילומים אפילו פעם אחת, והיה אפשר לדמיין שבפלנטה אחרת, השחורים עדיין לא מודעים לקיומו של האדם הלבן. כאן התחילו לעצב את דמות האפרו-אמריקאי בכלים שהושאלו מההגמוניה הלבנה אבל עם זיק שובבי, שהיה כאילו ייחודי לשחורים. צריך דוגמא? תגידו שלום יפה למשפחת קוסבי, לסוודרים של ביל ולחלום הבית בפרברים של השחורים באמריקה.

כריס רוק כבר יודע משהו על החיים כאפרו-אמריקאי, ובכלל על קומדיה. במקומות שהוא מעביר ביקורת, זוהי ביקורת מסויימת, נטולת נשיכה אמיתית, אבל אתם יודעים מה? הוא לא חייב לאף אחד שום דבר. המחשבה מטילת האחריות שכל אחד ש"עשה את זה", חייב מס לאחיו מן הצ'כונה, היא מנטליות מאפיה, אצילית לכאורה אבל מיותרת להחריד. החיים נתנו לימונים לכריס רוק, והוא היה חכם מספיק לעשות מהם את הלימונדה הטובה בעיר. יופי לו. הוא יצר סדרה נוסטלגית וחמודה, לפעמים מצחיקה מאוד, עם פסקול אייטיז מגניב. רוצים ביקורת חברתית בכוח? יש מספיק מקומות אחרים.

התוכנית משודרת בערוץ ביפ בימי ראשון בשעה 21:00. שידורים חוזרים בימי שני בשעה 17:50
וידאו מתוך הסדרה

בקטנה
* לא נעים להגיד, אבל זמרת הליווי שצורפה בצעד דרסטי לתמיר והלהקה, הופכת את החזרה מהפרסומות להכי צוות בידור אילת שיש. במלון מבצעי עובדים, כלומר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by