בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הזינוק 

על קו הזינוק

 
 
אמיר עמרמי

עדי כהן הברון משתכשכת כבר שנים רבות בסצינה המוסיקלית. בגיל 38 היא מוציאה סינגל ראשון כשעיניה נשואות אל האופק

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חדשה ישנה. עדי כהן הברון (צילום: שרון דרעי)
 חדשה ישנה. עדי כהן הברון (צילום: שרון דרעי)   
אם אתם מעורים בסצנה המוסיקלית בארץ בשנים האחרונות, וגם בעשור הקודם, בטח נתקלתם בשמה של מושא כתבתנו הפעם, עדי כהן הברון (הב-רון, על משקל תן-שיר). הברון (38) הופיעה בשנת1991 במחזמר 'שיער' בתור כריסי (במהלך הראיון הדגישה עדי בפני, שלאור העובדה שראיתי בזמנו את המחזמר, אזי ראיתי אותה גם עירומה), עבדה עם להקת 'נקמת הטרקטור' ועם רפי פרסקי, שיחקה בתיאטרון 'מקסים' של אברהם דשא פשנל המנוח, לימדה פסנתר, הפיקה להקות נוער, ועבדה עם אביה, ניסם כהן הברון בהפקות אירועים.

בשנים האחרונות החלה לעבוד על אלבום הבכורה שלה, בהפקה מוסיקלית של המוסיקאי רן שם טוב (איזבו), ובימים אלה היא משחררת סינגל ראשון פרי עטה, בשם 'זה קורה'.

את נמצאת המון שנים בתחום, ולמרות זאת, רק עכשיו את משחררת סינגל ראשון.
"אני חדשה ישנה. לקהל אני חדשה ולמוסיקאים אני ישנה".
 

נא להכיר

 
עדי נולדה במושב ירקונה שבשרון. אל העולם המוסיקלי נכנסה כבר בגיל צעיר, כשהחלה ללמוד לנגן על אקורדיון, פסנתר, חצוצרה וגיטרה. בגיל 10 הופיעה עם תזמורת הנוער של ת"א-יפו. בצבא שירתה בלהקת חיל האוויר, ובאמצע השירות החלה ללמוד בבי"ס רימון. "הבסיס שלי היה בבית, והייתי יוצאת רק להופעות. הגעתי למסקנה שהזמן סתם מתבזבז לי, אז החלטתי ללכת ללמוד".

בגיל 24 הופיעה במחזמר שיער (תרגום: אהוד מנור), ואחרי ההפקה הזאת החליטה עדי שהגיע הזמן לפרוץ עם חומר מקורי. "שרתי סולו אחד במחזמר. היחצנות אז הייתה בעיצומה, ועשו עליי כתבה ענקית באזור השרון. החלטתי שאני לא רוצה להופיע יותר עם שירים של אחרים. שנתיים אחרי זה כבר התחלתי לעבוד עם הרכבים על החומר שלי".

היצירה של עדי נקטעה לפרק זמן מסוים בגיל 30, עקב תאונה שעברה. "באחת ההופעות, נפלו עלי עמודי תאורה שעמדו על הבמה ישר על הראש". עדי בילתה את השנתיים הבאות בבית, בתהליך שיקום ארוך, ואת הזמן הרב שבילתה בבית, הקדישה לרכישת ידע ומיומנות בתוכנות סאונד והקלטה על המחשב הביתי. "הייתי בבית ולא עשיתי כלום. האמת היא שגם לפני התאונה עבדתי עם להקות נוער, וחזרתי לעבוד איתם שנתיים אחרי השיקום".

מתי התחלת לחזור לעסוק במוסיקה שלך?
"בגיל 34 ניסיתי להוציא את החומר שלי בצורה אלקטרונית. גם אחרי התאונה הייתי מרצה למוסיקה אלקטרונית במכללת 'הד'. תחשוב על זה, שלכל הדי.ג'יים שהיו שם, הביאו את המורה הקלאסית שמנגנת פסנתר".

מאיפה הרקע?
"התחלתי עם כל העסק כבר בגיל 25. למדתי תוכנות והקלטתי לבד. בסוף אתה מגיע לידע. הכל מגיע דרך זה שאתה חוקר. כשהחלטתי להוציא את החומר שלי בצורה אלקטרונית, שיתפתי פעולה עם די ג'יי ויק. ניסיתי לעשות את ההפצה לבד, הוצאתי סניגל אחד, ואהוד מנור שידר אותו כחבר מתקופת 'שיער'. גם הופעתי פעם אחת בתוכנית 'הלילה יענק'לה לאן' בתור התגלית שלהם, ובזה זה די הסתכם".

אני מבין שזה לא הצליח.
"לא. החלטתי לפני שנתיים וחצי שאני חייבת לעשות את זה בצורה מסודרת. אתה צריך להתייחס לעצמך כמוצר שיווקי, לא מבחינה היצירה כמובן. אז הגיעה הנקודה שהחלטתי לקחת מפיק מוסיקלי".

לא כל כך מסתדר לי עם העצמאות המוסיקלית שאת משדרת. נדמה שאת תמיד יודעת מה שאת רוצה.
"תראה, אין מה להשוות כשיש הפריה מעוד אדם. אני גם חייבת לומר שבנים נגנים לא מקבלים מרות מבחורה. כשרציתי לומר משהו לנגנים, אז אמרתי את זה קודם לרן באוזן. בגלל שאני מאוד טכנית, וגם בחורה יחידה, אז לא התייחסו אליי ברצינות. אין לי משהו נגד אף אחד, כי ככה הם גדלו ואני מקבלת את זה בהבנה. כשהתחלתי לעבוד ב'הד', נכנסתי לכיתה וכל הבנים היו נחמדים ודיברו יפה ואמרו שישמרו לי מקום. עד שנכנס המנהל והציג אותי כמרצה של הכיתה, והם היו בהלם.
חוץ מזה, היה לי קשה לעשות את כל ההפקה לבד. זה סוג של התחרבשות עם עצמך".

איך היה לעבוד עם רן שם טוב?
"אני חושבת שזאת הייתה חוויה מצוינת. יש לו שפע של רעיונות, והיה לי כיף שהוא כל כך יצירתי, ואני רק הייתי צריכה לבחור".
 

"צריך לעבוד קשה"

לא חשבת להתחתן באיזשהו שלב?
"ידעתי שצריך לעשות את זה. אתה יודע יש את ה-Should ואת ה- Would. ידעתי שזה משהו בגדר ה- Would".

יכול להיות שהתאונה גרמה לך לחשוב שאת צריכה להגשים את החלומות שלך, ושהם באים לפני הכל?
"התאונה גרמה לי לחשוב שעכשיו אני חייבת לחיות עד הסוף. אבל זה לא רק התאונה. תמיד חייתי ככה. הייתי פסנתרנית קלאסית ועזבתי הכל ונסעתי שנתיים למזרח. בגיל 28 נסעתי לטיול ארוך בדרום אמריקה. תמיד חייתי. מה שהתחדד אצלי בעקבות התאונה, היא העובדה שאין לאדם שום אחריות על הגורל שלו. חוץ מעבודה קשה, כמובן. זה מה ששינה לי. צריך לעבוד קשה, צריך לראות את המטרה ולעשות הכל כדי להצליח".

ספרי לי קצת על השיר.
"את השיר הזה כתבתי כמתנה לתקליט. 'עכשיו זה קורה, בוא תתרגל לזה'. זהו שיר שכתבתי לפני ההקלטות האחרונות של האלבום. הסינגל הזה הוא בין הקלילים באלבום. האלבום הוא רוק, אבל יש נגיעות סוונטיז של רן, ונגיעות קלאסיות ממני. כל שיר הוא יצירה בפני עצמה ואף שיר לא מזכיר את השני. זה אוסף של המון שנים".

השיר מדבר על הדברים שעברת בחיים. שזה קורה, לא?
"לחלוטין".

מצד שני המשפט הזה מאוד מזוהה עם אריק לביא המנוח. לא חששת מזה?
"ממש לא. אני שרה את זה אחרת. זה לא אותו השיר. מי ששומע את השיר, שר אותו תוך דקה"

את חושבת שהקהל בארץ סובלני לאמניות לא צעירות שיוצאות החוצה?
"אתה יודע מה - אם מי שיראה אותי, ייתן לי 27, זה בסדר. אני לא חושבת שזה עניין של גיל. הכל קשור למוסיקה. אם יש לך רוח צעירה, אנשים יתחברו אליה".

אבל היום הכל אינסטנט, ואנשים פורצים החוצה בגיל מאוד צעיר, ומאוד מהר.
"תראה, יש כאן מלחמה ואחראים לזה מעצבי הטעם, כמו תחנות הרדיו והטלוויזיה. כולם רוצים היום הכל אינסטנט, כולל האמנים, אבל אני חושבת שדחיית סיפוקים מעידה על בגרות. גם צריך להבדיל בין מוסיקה לבידור. אנחנו לא מתחרים על אותה משבצת. יש מקום למוסיקה הזאת, אבל דברים טובים נשארים לתמיד".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by