בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הונאה ספרותית 

הונאה ספרותית

 
 
גליה דן-לי

ג'יימס פריי, מחבר הספר 'מיליון רסיסים קטנים', הוליך את קוראיו שולל עם מילות הקסם "סיפור אמיתי". גם אופרה ווינפרי, שאימצה אותו למועדון ספריה היוקרתי וסיפקה לו חשיפה, נפלה בפח של המסומם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אופרה ווינפרי (צילום: רויטרס)
 אופרה ווינפרי (צילום: רויטרס)   
ג’יימס פריי לא האמין למזלו הטוב כשאופרה ווינפרי החליטה לפרוש מעליו את כנפי חסותה הבלתי שבירות, ולהכניס את סיפרו 'מיליון רסיסים קטנים' אל מועדון הספרים היוקרתי שלה. הסופרים שנכנסים אל מועדון הספרים של אופרה זוכים לפרסום מיידי ולמכירות היסטריות. במקרה של פריי, גייסה אופרה את הבולטים באנשי הצוות שלה להתפעל בשידור מהספר ומסופרו, האיש שעל פי עדותה השאיר אותה ערה "שני לילות רצופים".

פריי, אלכוהוליסט ומשתמש לשעבר, תיעד בספרו הפנטסטי בצורה גרפית ומרתקת, את ייסורי הגמילה מסמים ואלכוהול. הוא הצהיר שוב ושוב כי הספר מבוסס על עובדות חייו, וכי הירידה לפרטים שבו התאפשרה בזכות היומן שכתב כששהה במרכז הגמילה.

גיימס פריי, אדם מופנם, חסר ביטחון, בעל כישורים חברתיים מוגבלים וקול צפצפני,התקשה לקדם את סיפרו, עד שהגיעה אופרה ועשתה עבורו את העבודה. יש להבין כי בקטגוריית הסיפור הביוגרפי, הסופר והספר נמכרים כעסקת חבילה. פריי אומנם ניסה תחילה למכור את כתב-ידו כסיפורת, אך לאחר שנדחה שוב ושוב על ידי הוצאות הספרים, החליט לעטוף אותו באריזת הסיפור הביוגרפי, בשל טרנד הריאליטי, שחדר גם אל תעשיית הספרים ומעניק כיום יתרון מסחרי בולט לספרי אוטוביוגרפיה וביוגרפיה. מכל מקום, אל התוכנית של אופרה הגיע פריי נעדר הכריזמה כשהילת מנצחים מעל ראשו.

במסגרת אג'נדת תיקון העולם שלה, גייסה אופרה את פריי כנושא בשורה בעבור מיליוני צופים שנמצאים עמוק בסם, באלכוהול, בדבק, בקריסטל ובכל דבר אחר שהאמריקאים תופסים עליו טרמפ זמני של אושר. פריי מצידו התמכר להצלחה, אך זו התגלתה כמתעתעת כמעט כמו הסם שממנו נגמל 12 שנה מוקדם יותר.

לאחר שקיבל את חותמת ההכשר של אופרה, מכר מיליוני ספרים ואף תורגם לשפות זרות, קיבל סיפור הסינדרלה של פריי תפנית בלתי צפויה. אתר האינטרנט 'סמוקינג גאן' קיבל בקשה מאחד הגולשים לפרסם את פספורט הכלא של פריי והמשימה הפכה קשה במיוחד כשהסתבר כי פריי מעולם לא ישב בכלא. בספרו הוא טוען כי ישב בבית הכלא במשך 87 ימים, כשלמעשה רק בילה מספר שעות בחדר ההמתנה של בית מעצר, לאחר שנמצא נוהג בשכרות ושוחרר בערבות על ידי חבר.

עוד הסתבר כי מסכת ההתנגשויות האלימה שלו עם אנשי חוק הייתה פרי דמיונו. כך גם התיאור הגרפי המצמרר של טיפול השורש שהתבצע כביכול בשיניו הקדמיות ללא הרדמה. לטענת פריי, רופא השיניים אמר לו כי סמים מכל סוג שהוא אסורים על משתמשים בגמילה, ואף קשר אותו ברצועות פלסטיק לכסא המטופל כדי שלא ישתולל בזמן הטיפול הבלתי אנושי. מנהל מרכז גמילה הכחיש בשידור כי נעשות פרוצדורות רפואיות במטופלי מרכזי הגמילה בלא הרדמה.

אך מה שהכעיס ביותר את הקוראים היה לגלות כי לילי המסתורית, אשר שינתה את מעמדה בראיונות מאוחרים שנתן פריי מ"ידידה" ל"דמות", לא התאבדה בתלייה (פריי טען כי חתכה את ורידי ידיה וכי שינה את נסיבות מותה כדי להגן על זהותה). עיתונאים רבים אף מטילים ספק בעצם קיומה וטוענים כי פריי השתמש בדמותה הוירטואלית להעצמת האפקט הדרמטי של סיפורו.

ימים אחדים לאחר הפירסום הראשון ב'סמוקינג גאן' הופיע פריי בתוכניתו של לארי קינג כשהוא מצויד באימו (העממית והבלתי ורבלית, לא בדיוק שחקנית החיזוק שלה היה זקוק) כשעל פניו כבר ניכרים סימני ייאוש ראשונים. עם זאת, דבק בעמדה כי הוא עומד מאחורי הספר וכי גם אם ניפח מעט את העובדות והגזים בתיאורים, גרעין הסיפור הוא אמיתי, והמסר החשוב עדיין שם.

את כל זה העביר בצורה מאוד לא משכנעת ובחוסר ביטחון אופייני, של מי שניתפס מול מיליוני צופים כשמכנסיו מופשלים מטה. שיחת הטלפון האוהדת שקיבל בסוף התכנית מאופרה וינפרי, שהמשיכה להביע את תמיכתה הבלתי מסויגת בו ובספרו, חילצה מחיאות כפיים ספונטניות מאימו והחזירה את הצבע לפניו, אך גם זה רק באופן זמני.

אופרה כינתה מאוחר יותר את שיחת הטלפון הזו לתכניתו של קינג כ'טעות', והסבירה כי כושר השיפוט שלה הועב בשל האי-מיילים והמכתבים הרבים שקיבלה מידי יום מקוראים רבים אשר הודו לה שכללה את הספר במועדון הספרים שלה, וסיפרו כי חולל ניסים בחייהם. מכל מקום, את מה שקרה לאחר הבעת התמיכה בפריי, גם חיית תקשורת ותיקה כאופרה לא יכלה לצפות.

קולגות בעיתונות הכתובה והמשודרת לא חדלו לבקר את אופרה על האופן שבו גוננה על בן טיפוחיה שכונה מעתה "האיש שעבד על אופרה". היו גם שטענו כי בחירתה של אופרה בספרו של אלי ויזל 'לילה' כספר הבא ברשימת המומלצים של מועדון הספרים שלה היא בעייתית, מכיוון שעל פי הניסיון עם סיפרו של פריי יוכלו עתה קבוצות אינטרסים שונות לקרוא גם לספר ביוגרפי זה העוסק בשואה 'בלוף'. אופרה קראה את הביקורות, הפנימה, ובעיקר נעלבה. כל זה באנדר-סטייטמנט.
 
כריכת הספר
 כריכת הספר    
שמונה עשר יום לאחר שה'סמוקינג גאן' נתן את הבעיטה הראשונה למגדל הקלפים של פריי, הזמינה אותו אופרה לתכנית וערכה לו טקס השפלה ציבורי, שגרם אפילו לגדולי הציניקנים לנוע בכיסאם בחוסר נוחות. לתכנית הופיעה אופרה מצוידת בפריזורה של תחקירנית 'עובדה' בחליפה של שרת-חוץ ובהבעות פנים של מנהלת בית ספר, כשהיא נחושה לתבוע את עלבונם של מיליוני קוראים, אך בעיקר את עלבונה שלה.

אחרי שספגה ביקורת והשפלות בגלל מי שהיה לתפיסתה יציר כפיה, היא הייתה יותר ממוכנה להילחם על כבודה, ומי שעוקב אחר אופרה לאורך השנים יודע כי כבוד הוא אחד הדברים החשובים לה ביותר, וכי התקרית המינורית ביותר עשויה לזרוק אותה במכונת הזמן אל מחוזות אי הצדק החברתי של ילדותה, ולגרום לה להרגיש קצת כמו כיבשה שחורה (תרתי משמע). אופרה הצהירה כי הוא חשה "מובכת ומאוכזבת", וכי בניגוד למה שאמרה בתוכניתו של קינג,"האמת כן חשובה".

בחקירה צולבת בסגנון משטרתי עימתה את פריי עם פרטי הסיפור השקריים ואף טענה כי הוא עלול לגרום עתה נזק לנגמלים פוטנציאליים שייאבדו את האמון בתהליך הגמילה. בסחף הצדקנות נזפה אופרה בפריי על שעשה שימוש שלילי במתנה שניתנה לו (על ידה, כמובן) להגיע למיליוני אנשים. על רבות מן השאלות ענה פריי ב"אני לא זוכר", ממש כמו עצור טיפוסי שהאשמה מרוחה על כל אינץ' בפניו, ובאופן כללי השתמש בהגיון שאול מופז הפוך "זו לא המציאות שהשתנתה זה אני שהשתנתי", ובמילים אחרות, בהשפעת הסם, גם האדם ההגון ביותר,כך טען, לא מסוגל לתאר את המציאות בצורה אובייקטיבית.

אך כמו כל חוקר משטרתי טוב, הצליחה אופרה בסופה של התכנית לחלץ מפריי הודאה כי שיקר לקוראיו. בעורכת הספר מהוצאת 'רנדום האוס' נזפה אופרה על שלא טרחה לבדוק את העובדות המופיעות בספר לפני שקטלגה אותו כסיפור ביוגרפי. ההוצאה מצידה מיהרה לעצור את הדפסת הספר (למרות הביקוש הרב) והצהירה כי עותקים נוספים יודפסו רק בצרוף תוספת של המחבר, כי הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, אך רבות מן העובדות המופיעות בו אינן אמיתיות.

הקולגות מיהרו לחלוק לאופרה שבחים על התכנית, וכך היא זכתה לקתרזיס שלו ייחלה. ג'יימס פרי, לעומת זאת, נותר מובס והרוס לאחר שגורש ללא שוב מממלכת אופרה, ואנשי טלוויזיה רבים שטחנו את הסיפור עד דק אבחנו כי ייתכן שאופרה נתנה לו דחיפה חזקה מידי לכוון הבקבוק והמזרק. אבל כידוע בעולם המספרים של אופרה אין יחידים או עשרות, רק אלפים או מיליונים, לכן קשה להאמין שגורלו של פריי ידיר שינה מעיניה.

אם יצליח פריי לראות משהו מבעד לענן השנאה העצמית שאופף אותו בימים אלה, ודאי יבחין כי בסיפור הזה יש גם נקודת אור משמעותית, כיוון שהספר ממשיך למכור אפילו במספרים גדולים יותר מאז שהחל הקרקס התקשורתי סביבו. מה שמוכיח שכל חשיפה, גם אם שלילית, עדיפה לסופר על פני התעלמות עיקשת וחיי מדף קצרים או כפי שאומרים האמריקאיםThere is no such thing as bad publicity”

הוצאת הספרים 'כנרת זמורה-ביתן' קנתה את זכויות התרגום לעברית של הספר בסכום שאינו ידוע, והדפיסה על כריכתו באותיות גדולות את מילות הקסם "סיפור אמיתי". מההוצאה נמסר: "כמו המוציאים לאור הזרים של ג'יימס פריי, אנחנו בקשר עם המו"ל האמריקאי ונפעל בהתאם להצעותיו במהדורה הבאה של 'מיליון רסיסים קטנים' בעברית. לפיכך, בעטיפה הקדמית יהיה 'מבוסס על סיפור אמיתי' ותיכלל הקדמה חדשה של המחבר".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by