בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
אודליה ברקין

ג'ון טרוולטה, ג'ק ניקולסון, קנת בראנה, ג'קי צ'אן וכריס טאקר הם רק חלק מרשימת הכוכבים המתמודדים על הזכות להיכלל מתוכנית הבילוי שלכם לסוף השבוע. שווה צפייה מציע ביקורות טריות, ישר מן התנור

 
 
 
 
 
 
 
 
 

שם קוד: דג חרב (טרום-בכורה ארצית)

טרוולטה מנסה להביא את המכה. דג חרב
 טרוולטה מנסה להביא את המכה. דג חרב   
SwordFish
גבריאל שיר (ג`ון טרבולטה), מרגל כריזמטי ומסוכן, רוצה לממן סוג חדש של פטריוטיות. לכן הוא נכנס לעולם הסייבר-ספייס כדי לשים ידו על מיליארדי דולרים בקרנות ממשלתיות בלתי חוקיות, ומתכנן שוד בנק ראוותני. כדי לגנוב את הכסף הוא זקוק להאקר מחשבים מעולה בשם סטנלי (יו ג`קמן), המגלה כי הפך לכלי משחק בעלילה מרושעת.
בימוי: דומיניק סנה
ארה"ב 2001 (97 דקות)
 
בי.בי.סי: העלילה היא מסגרת בשביל סדרת מרדפים מבויימים-היטב ופינאלה מתוחכם שבו טרוולטה, ג`קמן ותריסר שני-ערובה מוצאים עצמם בתוך אוטובוס. הסרט פשוט יותר מדי מטופש מכדי להיות משהו יותר משובר-קופות הוליוודי סתמי.

הוליווד ריפורטר: הקהל שהתחנך על `המטריקס` אמור להנות גם מהפרוייקט הזה. התסריט איננו נקי מ`באגים`, אך מצליח לשבש את מערכת העצבים של הצופים. קל מאוד לאבד את הידיים והרגליים בעלילה. קטעי הפתיחה והסגירה אמנם מהממים, אבל בין לבין מופיעים כמה חלקים משעממים. טרוולטה וג`קמן עושים תפקידים טובים בסך הכל.

פילם.קום: עמוס בסלנג מחשבים, מורכב ממנת-יתר של אדרנלין חסר-הגיון, מורכב מסדרות של מרדפים, קרבות אקדחים ופיצוצים ללא מטרה. הכל מתמקד בטרוולטה ושום דבר אחר לא חשוב. אפילו שחקנים טובים כמו דון צ`ידל או סאם שפרד לא מצליחים להציל את הדבר הזה משקיעה עמוקה בתוך אלימות-לשם-אלימות.
 

שבועה

מתעקש לחקור תיק סגור. ניקולסון ב`שבועה`
 מתעקש לחקור תיק סגור. ניקולסון ב`שבועה`   
בלש משטרה מזדקן (ג`ק ניקולסון) נשבע להוריה של ילדה קטנה שימצא את הרוצח של בתם. למרות שעבריין שהודה ברצח מתאבד והתיק נסגר, הוא ממשיך את החקירה בכוחות עצמו. עוד בין השחקנים: רובין רייט, בניסיו דל טורו, סם שפארד, ונסה רדרגייב והלן מירן.
בימוי: שון פן
ארה"ב 2001 (124 דקות)
 
 
לוס אנג`לס טיימס: המסר הוא שהחיים אכזריים מדי בשביל לסבול אותם. הצפייה בסרט דומה לצעדה ארוכה לקראת הוצאה להורג. שורת המצבים האומללים שהבמאי מציב בפנינו היא פשוט תובענית, חונקת וקטסטרופלית מדי בשביל לרגש. צוות השחקנים, לעומת זאת, עילאי.

Village Voice: למרות ששון פן הוא במאי קצת בלגניסטי שנוטה `לגנוב` מקולנוענים אחרים, ולמרות שמדי פעם דברים נוטים להתפזר, הסרט מגשים את מטרתו להציג סיפור מנוכר על צדק ומזל, כפי שהוא משתקף בדמותו של ג`ק ניקולסון, הנמצא בשלהי גדולתו, והממלמל לעצמו בשומקום.

פילם.קום: רוב העוצמה בסרט טמונה בצפייה בג`ק ניקולסון, כשהוא נושא על גבו דמות קשה וכפייתית. המשחק שלו מזכיר יותר מדי סרטים קודמים שבהם כיכב. העלילה הבלשית המותחת מתנגשת עם נטייתו של הבמאי שון פן ללכת בכיוון חולמני ומהורהר, והדבר מוביל לסוף שהוא חידתי ובו-זמנית בלתי-מספק.
 

שעת שיא 2

הצמד חוזר. שעת-שיא
 הצמד חוזר. שעת-שיא   
אמן הלחימה ג`קי צ`אן והקומיקאי כריס טאקר מגלמים חוקרי משטרה הרודפים אחרי ריקי טאן (ג`ון לון) מארגון Triad שפוצץ את שגרירות ארה"ב בהונג-קונג. במהלך המבצע נאבק הצמד באהובתו הפה של טאן, השחקנית ז`אנג זי יי (`נמר דרקון`) ובפאם-פאטאם ושמה איזבלה (רוזלין סאנצ`ז).
בימוי: ברט רטנר
ארה"ב 2001 (88 דקות)
 
בוסטון גלוב: מסתבר שסרט-ההמשך יותר טוב מהראשון. צ`אן וטאקר יודעים מה הם עושים, ונכנסים לתפקיד בביטחון של פעלולני-טרפז שסומכים אחד על השני. צ`אן הוא אחד הקומיקאים הגופניים הטובים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. ז`נג זיווי (הבחורה מ`נמר דרקון`) נותנת הופעה פיצוצית לגמרי. אל תתפלאו אם יהיה גם `שעת שיא שלוש`.

שיקגו טריביון: זן קומדיה מוצלחת, מהירה, מצחיקה ומבוימת-היטב. למרות זאת, יש הרבה קלישאות משומשות, ג`קי צ`אן לא נועז כמו פעם, והקטע הטוב ביותר נמצא דווקא בסוף, אחרי הכתוביות, כשתראו את הפאשלות המשעשעות שהתרחשו מאחורי הקלעים.

הוליווד ריפורטר: צריך להביא שחקנים באמת חמודים בשביל שמשפטים גזעניים כמו "אתם הסינים נראים אותו דבר" או "אני אבעט אותך חזרה לאפריקה" יעברו כמו שצריך בלי לעצבן. בהשוואה למה שצ`אן עשה בסרטים קודמים, הפעלולים שלו נראים כמעט גריאטריים. שאר השחקנים מבוזבזים לגמרי, וכל הסיפור נראה בדיוק כמו הסרט הראשון.
 

ונוס ביוטי

מחפשים את האהבה. ונוס ביוטי
 מחפשים את האהבה. ונוס ביוטי   
Venus beaute institut
מכון יופי פריזאי, המציע ללקוחותיו הרבה יותר מתענוגות קוסמטיים לגוף ולנפש, מאוכלס בצוות עובדות חינניות, ביניהן אנז`ל (נטלי ביי) הרווקה המזדקנת. היא כבר מזמן ויתרה על האפשרות לאהבה. יום אחד זה קורה, והיא פוגשת בבחור צעיר בשם אנטואן (סמואל לה ביהאן). את ההמשך לא נספר. זכה בארבעה סרטי סזאר (ה`אוסקר` הצרפתי).
בימוי: טוני מרשל
צרפת 1999 (105 דקות)
 
לוס אנג`לס טיימס: השילוב בין הבימוי המשכנע של טוני מרשל לבין המשחק המרשים של נטלי ביי יוצר תוצאה חזקה שאי אפשר להתנגד לה. זאת למרות ש"על הנייר" העלילה נראית שגרתית למדי. יש כאן לא רק חוש הומור בלתי-צפוי ומחודד, אלא גם אלמנטים מפתיעים של חושניות, געגועים וזעם במבנה של קומדיה.

Village Voice: בשעה הראשונה, הסרט נהנה מהדיאלוג הנשי והופעות אורח של שחקנים אחרים. מיד אחר כך הכל מאבד מומנטום ותחכום, והגוון החמוץ-מתוק שלו מפנה מקום למלודרמה בוטה. אולי למרות הלחצים לעשות סרט מצליח, לפעמים כדאי להשאיר את הסקס הקולנועי בחוץ.

פילם.קום: הכל מאוד צרפתי ומאוד עכשווי כאן. מה שהופך את העניין לכל-כך מרגש היא שהאפשרות לאושר אמיתי מגיעה בחבילה מרושלת וחבוטה, ולכן מתעוררת השאלה אם הגיבורה הראשית תהיה מספיק חכמה בשביל לא להחמיץ אותו.
 

אל תשטו באהבה

מנסים להתאפק, אבל לא מצליחים. אל תשטו באהבה
 מנסים להתאפק, אבל לא מצליחים. אל תשטו באהבה   
Love`s Labour`s Lost
עיבוד מודרני למחזה מאת שייקספיר, בו המלך פרדיננד (אלסנדרו ניבולה) משכנע שלושה מידידיו לעבור לטירה נידחת ולחיות בסגפנות וללא יחסי מין במשך 3 שנים תמימות. נסיכה צרפתייה (אליסיה סילברסטון) ושלושת שוליותיה, המגיעות למקום, הופכות את המשימה לבלתי-אפשרית. כל אחד מן החברים מנסה לחזר אחר אחת הנשים מבלי להיתפס. בעיבוד זה מתרחשת העלילה כמה ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בימוי: קנת בראנה
ארה"ב/אנגליה 2000 (94 דקות)
 
פילם.קום: קנת בראנה מרגיש כנראה שהוא צריך להאכיל את הקהל בכפית, וכולם מתאמצים מאוד לספק את הצופה, ולכן מחמיצים את הדיאלוג ואת לב העניין. חלק מהשחקנים הטובים נאלצים לרדת ברמה בגלל הבמאי - זה לא הוגן כלפיהם, ולא הוגן כלפי שייקספיר.

לוס אנג`לס טיימס: בראנה הפך את המחזה הבינוני של שייקספיר למחזמר רומנטי משנות השלושים, עם שירים מאת קול פורטר וגרשווין. זה אמור להיות מקסים, אבל זה ממש לא. השחקנים ברובם לא יודעים לשיר ולרקוד, הסלפסטיק פתאטי והפארסה כושלת. בסרטיו הקודמים, הציב בראנה סטנדרטים חדשים בקולנוע שייקספירי; עכשיו הוא לא מצליח לעמוד בהם.

Village Voice: התוצאה היא כישלון משולש: בראנה קיצר את שייקספיר יותר מדי, שילב קטעי מחזמר ובדיחות פלוצים, ועטף את הכל במיומנויות שירה וריקוד בינוניות. כשהסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בברלין, הקהל הגיב בתדהמה באחד הקטעים, בו ריקוד סטפס מלווה את זוועות מלחמת העולם השנייה.
 

בשבועות הקודמים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by