בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא של אוסמה מבקשת להוסיף: 

אמא של אוסמה מבקשת להוסיף:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

1.

 
גברת בין לאדין, היו אומרים לי במכולת, עם עיניים יפות לא משלמים במכולת. בגלל הרעלה, לא יכלו להחמיא לי על שום דבר חוץ מהעיניים, ושזה יישמע אמיתי. "עם עיניים יפות לא קונים צעצועים בהיפר טוי," הם היו אומרים לי.
אמרתי להם, בן שלי לא צריך צעצועים, בן שלי עושה בעצמו.

אמרו, כן, כן, ראינו איך הבן שלך עושה בעצמו.

לא לזה התכוונתי, הייתי אומרת להם, כי אוסמה הקטן תפסו אותו פעם משחק ברופא וחולה, והוא היה שניהם.
 

2.

 
הוא ילד טוב. אני לא אומרת. ילד טוב. אבל בתור בן הוא ככה ככה. לא בא לבקר. אף פעם. אפילו לא ביום הולדת של אמא שלו. כלום. חברים שלי אומרים, ז`ניה, אל תתרגשי, הוא הרי נורא עסוק.

עסוק, אני אומרת להם, עסוק? עד כדי כך עסוק ששוכחים את אמא?
 

3.

ביום האם האחרון אני שומעת רעש נורא בחוץ, פותחת חלון, רואה מטוס חטוף יורד ברחוב ליד הבית שלי. וכל השכנים שלי יצאו למרפסות, אמרו לי: את רואה גברת בין לאדין, בן שלך לא שכח. שמתי פודרה, אודם, שמתי מחרוזת פנינים משהו מאוד מקורי, מאוד עדין, שקניתי בנקודות של ויזה, ופתאום אני רואה שלושה אנשים מלאים חומר נפץ רצים אלי עם חבילה גדולה עטופה בנייר צבעוני עם קשר פרפר מלמעלה.

"מה זה?" אני אומרת להם.

"אוסמה שלח מתנה, לא יכול לבוא, יש מבצע," אומר לי אחד מהם.

אמרתי לו: "תחזיר. תיקח את זה לחנות ותחזיר. אם בן לא יכול להואיל בטובו לתת מתנה לאמא באופן אישי, אז אני לא צריכה."

אמר: "אבל גיברת בין לאדין -"

"שום גיברת," אמרתי. "תגיד לאוסמה שהכל בסדר, אני לא כועסת, אני רק מאוכזבת טיפה, אבל ככה זה בנים. מולידים אותם - והם יורקים לך בפרצוף."

"אבל גיברת -

"תגיד לו, לא נורא, תמיד יש שנה הבאה. אני בינתיים אשב לי לבד, בחושך, ואני אחכה, ולא נורא - שיבוא מתי שמתחשק לו. אני עוד חיה."

"אבל -"

"בינתיים."

"אבל גיברת, המתנה -"

"תחזיר. יש לו עוד הקבלה?"

"לא..." גימגם הבחור הצעיר.

"נו יופי," אמרתי, "לא לימדתי אותו תמיד לשמור קבלה?"

"וואללה," הודה הבחור. "תמיד הוא אומר לנו, כל משימה, תמיד תביאו חזרה קבלות. בתי מלון, טיסות, סיגריות, מוניות - תמיד תביאו קבלה, באמא שלי, ככה הוא אומר לנו תמיד."

"נו," אמרתי, "אז מה הבעיה? תחזיר לחנות."

"הבעיה שהחנות כבר..." ועשה עם הידיים תנועה של פיצוץ.

"אה. ככה," אמרתי. "כשאני ביקשתי אותו להיות רואה חשבון הוא לא הקשיב לי, נכון? אז עכשיו שיסתדר לבד."

וטרקתי את הדלת.

והמטוס החטוף המריא בחזרה.

ובערב, כששיחקנו רמי, חברה שלי אומרת לי: "ז`ניה, את צודקת מאה אחוז, ככה לא מתנהגים עם אמא."
"נו," אמרתי, "הוא עסוק, וחוץ מה זה עניינך? עדיף אחד כמו הבעל שלך שהולך עם בחורות צעירות לבתי קפה?!"
מיד השתתקה. נו, מה היה לה להגיד? קורבה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by