בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
אודליה ברקין

חמישה סרטים עולים השבוע. הנושאים לא קלים: סאדיזם, חשפנות, נקמת-דם, בגידה ופשע. 'שווה צפייה' מציע לכם להתרחק מ'החטא הראשון' העלוב, ממליץ בהסתייגות על 'הפריצה', לא משתגע על 'המרקיז דה סאד', מתבלבל מ'סטריפטיז באיגואנה הכחולה' ולא מצטרף לריקודים של 'וונגו' בעליזות רבה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 

הפריצה

הפשע לא משתלם, בדרך כלל. הפריצה
 הפשע לא משתלם, בדרך כלל. הפריצה   
The Score
מותחן פלילי עם שלישיית כוכבים. רוברט דה-נירו הוא גנב המנסה לפרוש מעולם הפשע לטובת חברתו (אנג`לה באסט) ומועדון הג`אז שהקים. אמרנו שהוא מנסה, אבל לא מצליח: ידידו הוותיק (מרלון ברנדו) זקוק לכסף דחוף ולכן מתחנן בפניו לחזור לימיו הטובים ולבצע פריצה מתוחכמת לכספת במונטריאול. גנב צעיר ושאפתן (אדוארד נורטון, `מועדון קרב`) נכנס לתמונה, והשלישיה יוצאת לדרך.
ארה"ב 2001 (125 דקות)
בימוי: פרנק אוז ("חנות קטנה ומטריפה")

הקרנות: ת"א - גלובוס, הוד, פאר; י-ם - גיל; חיפה - אורי, גלובוס; אילת - גיל; אשדוד - גיל; אשקלון - גיל; ב"ש - אורי; בת ים - רב חן; הוד השרון - גיל; חולון - גלובוס; כפ"ס- גיל; כרמיאל - רב חן; נהריה - גלובוס; נתניה - גיל; פ"ת - גיל; ק. ביאליק - קריון; ראשל"צ - גיל, הזהב; רחובות - רב חן; ר"ג - לב אלרם; רעננה - פארק.
 

הביקורת חיובית לגבי 'הפריצה'

שיקגו טריביון: מפגש-פסגה בין שלושה דורות של שחקנים מרתקים - מרלון ברנדו (בן 71) המגמגם, דה-נירו המתבודד (בן 57) ונורטון הגאון המשוגע והחצוף (בן 31). דה-נירו מבריק יותר מתמיד, נורטון ערמומי ומהנה - אבל ברנדו גונב את ההצגה. בניגוד לסרטי-שוד קלאסיים שבהם המסר היה `הפשע לא משתלם`, כאן ההיבט המוסרי מטושטש והסוף אינו כה פסימי וחשוך. המשחק מפצה על הכל.

לוס אנג`לס טיימס: מזכיר את הימים היפים של הוליווד, בגלל תשומת הלב לדברים הנכונים ולפרטים הקטנים. הבימוי מדויק, הדמויות סבירות, המשחק טוב, הפסקול הג`אזי מתאים - והצופה נשאר עם התהייה מדוע לא עושים כבר סרטים כאלה יותר.

מיסטר שואוביז: שלושה כוכבים מתוך חמישה. כמו דיאט-קולה: `הפריצה` תוסס ומלוטש אבל אין בו קלוריות או טעם בלתי-נשכח. ברנדו ודה-נירו עושים את העבודה, אבל נורטון הצעיר והאנרגטי עושה את הסרט. הדמויות של ברנדו ודה-נירו לא מרגשות אותנו, וזה בגלל שהן בסך הכל עושות את זה בשביל קצת כסף. אפילו כשהפשע נקלע לקשיים, לא תמיד אכפת לנו, וזה אסור שיקרה.

* * *
 

החטא הראשון

במיטה עם אנג`לינה. החטא הראשון
 במיטה עם אנג`לינה. החטא הראשון   
The Original Sin
שני סמלי-הסקס התורנים של הוליווד, אנטוניו בנדרס ואנג`לינה ג`ולי, מככבים במלודרמה אפלה. איש עסקים קובני עשיר בסוף המאה התשע-עשרה מתאהב בבחורה אמריקנית, אך חושד שהיא שדדה אותו וברחה עם הכסף. הוא פותח במסע בילוש בעקבותיה.
ארה"ב 2001 (116 דקות)
בימוי: מייקל כריסטופר

הקרנות: ת"א - רב חן דיזנגוף; י-ם - רב חן; חיפה - רב חן לב המפרץ, רב חן מ. הקונגרסים; אילת - אילת; אשדוד - רב חן; ב"ש - רב חן; בת ים - רב חן; הרצליה - רב חן; עפולה - רב חן; פ"ת - רב חן; ראשל"צ - רב חן; רחובות - רב חן; ר"ג - רב חן אואזיס; רעננה - פארק.
 
 

הביקורת כותשת, מועכת ומקיאה על החטא הראשון

USA Today: חברת MGM התלבטה במשך זמן רב מה לעשות עם הסרט הזה. היא ידעה שהוא כישלון, אבל לא יכלה להתפתות ולהוציא אותו בכל זאת. זו היתה טעות. מדובר בתפוח רקוב. השחקנים חלודים, הדיאלוג מעייף, הבימוי מסורבל. אנג`לינה ג`ולי עשתה כאן בחירה אומללה לקריירה שלה. כוכב אחד מתוך ארבעה.

מיסטר שואוביז: כוכב אחד מתוך חמישה. אל תראו את הסרט הזה, אפילו לא בהקרנה על מטוס. שני הכוכבים נאנקים, גונחים ומתפתלים זה בתוך זה. הבמאי מתעכב יותר מדי על שדיה של ג`ולי וישבנו של בנדרס. התסריט עלוב והתוצאה הסופית היא יותר ממגעילה.

TV Guide: מגוחך וממוחזר אך מבדר. רוב התפניות בעלילה, במפתיע, עובדות לא רע. גם האירוטיקה מסתדרת יפה, ושני הגיבורים האטרקטיביים נהנים מכימיה זוגית. שניים וחצי כוכבים מתוך חמישה.

* * *
 

המרקיז דה סאד

בואי, אני לא אכאיב לך, אולי קצת. המרקיז דה סאד
 בואי, אני לא אכאיב לך, אולי קצת. המרקיז דה סאד   
SADE
הסופר הצרפתי מן המאה השמונה-עשרה לא מפסיק לסקרן את המסך הגדול. סאד (דניאל אוטיי) כלוא במנזר שהוסב לכלא ובית חולים בשנת 1794 בצרפת. הוא פוגש את אמילי (איסילד לה בסקו) ומתאהב בה, בעוד המאהבת הקודמת שלו (מריאן דניקור) מנסה להצילו על ידי מתן חסדים מינים לאנשי השלטון. כמה זמן תחזיק מעמד המזימה? ראשו של מי ייערף?
צרפת 2000 (100 דקות)
בימוי: בנואה ז`קו

הקרנות: ת"א - פאר; י-ם - גיל; חיפה - גלובוס
 

מעניין אך לא מושלם, קובעת הביקורת

Film Threat: ארבעה כוכבים מתוך חמישה. אוטיי נפלא בתפקיד הראשי. התוצאה היא סיפור חכם ומורכב על צרפת שאחרי המהפכה. הסרט מציאותי ומעניין, בעוד אנחנו חוזים איך סאד חופר את דרכו אל חייהם של הסובבים אותו. כמו הדמות הראשית עצמה, `סאד` לא משפיל מבטו אל מול כאב קיצוני ומיניות.

טורונטו נשיונל פוסט: הכוח של הסרט טמון ביכולתו להעביר את הצופים אל התקופה של המהפכה הצרפתית. חולשתו היא בעובדה, שאפילו אחרי מאה דקות של צפייה, אנחנו לא יודעים יותר על סאד מלפני שנכנסנו לקולנוע. ללא מבט מעמיק אל תוך הדמות הראשית, `סאד` אינו מגשים את מטרתו.

Jam! Movies: אוטיי הוא סאד פראי, מלוכלך ומושך. התסריט מציג היטב את רוח התקופה ואת הטירוף שאחז בצרפת בעת המהפכה. הסרט בוחן את מושג המיניות כביטוי של חירות. כמובן שהיצירה לא מתאימה לשמרנים או צעירים.

* * *
 

סטריפטיז באיגואנה הכחולה

החיים מאחורי הקלעים. דריל האנה ב`סטריפטיז באיגואנה הכחולה`
 החיים מאחורי הקלעים. דריל האנה ב`סטריפטיז באיגואנה הכחולה`   
Dancing at the Blue Iguana
דרמה ריאליסטית סביב חמש נערות העובדות במועדון חשפנות אמריקני בלוס אנג`לס. איינג`ל (דריל האנה) מנסה נואשות לאמץ ילד. ג`ו (ג`ניפר טילי) רוצה לבצע הפלה וזועמת על כל העולם. ג`סמין (סנדרו או) כותבת שירה בהיחבא אך לא מסוגלת לקרוא אותה בפומבי או לקחת עצמה ברצינות. ג`סי (שרלוט איינה) מחפשת אהבה אך חבר שלה מכה אותה; סטורמי (שילה קלי) מנסה לשכוח את אהבתה הגדולה לאחיה. הסרט נוצר תוך אלתור עם השחקנים וסצינות של ריקוד.
ארה"ב 2001 (122 דקות)
בימוי: מייקל רדפורד ("הדוור")

הקרנות: ת"א - דיזנגוף; י-ם - גיל; חיפה - גלובוס.
 

הביקורת לא יוצאת מגידרה, ולפעמים אפילו פחות מזה

עכבר העיר (נחמן אינגבר): `נערות שעשועים` פוגש את `לעזוב את לאס וגאס`. אוי, כמה קיומי. אוי, כמה כבד. אוי, כמה קורע לב, אבל רק במובן התיאורטי. לא תמיד ידעו השחקנים לאן יוביל אותם הסרט. והתוצאה? קצת מבולבלת, עם אמירה מטושטשת על נשיות אובדת ואובדנית.

GetAsia: זה יותר מסרט על סקס ומועדון חשפנות. התוצאה הסופית לא מושלמת - מצד אחד, צוות השחקנים חזק ומשכנע. מצד שני, הסרט נוצר ללא תסריט ולכן הוא לא נראה ממש גמור. הצפייה, משום כך, איננה קלה או מהנה תמיד. למרות ההסתייגויות, זהו סרט מעניין שמציג את המציאות הקשה של אנשי השוליים בחברה שלנו.

Boxoffice Online: שניים וחצי כוכבים. הסרט מבולגן, אבל הבלגן מרתק לפעמים. חלק מן הדמויות אינן סבירות מבחינה פסיכולוגית או עלילתית, אבל שחקניות כמו סנדרה או שילה קלי מציגות משחק יוצא-דופן. התוצאה הסופית, אם כן, היא מבולבלת אך לעתים אמינה ובעלת-עוצמה.

* * *
 

ונגו

רוקדים פלמנקו באנדלוסיה. ונגו
 רוקדים פלמנקו באנדלוסיה. ונגו   
Vengo
מחווה למחול הפלמנקו המסורתי ודרמה המתרחשת בהרי אנדלוסיה, בדרום-ספרד. רקדן הפלמנקו אנטוניו קאנאלס מגלם את קאקו, מנהיג משפחה צוענית המתאבל על בתו. הוא מעביר את אהבתו לאחיינו הנכה, הנרדף על ידי משפחה צוענית יריבה. הוא מחליט לנסות ולשים קץ לשפיכות הדמים ההיסטורית בין המחנות הניצים.
צרפת/ספרד 2001 (90 דקות)
בימוי, תסריט והפקה: טוני גטליף

הקרנות: ת"א - לב דיזנגוף, לב אביב; י-ם - לב סמדר.
 

ונגו מקבל 'אגודל למטה' מן הביקורת

ניו-יורק פוסט: המוסיקה פשוט נפלאה, אבל הסיפור דל, משעמם, לא משכנע ובלתי-דרמטי. אחד וחצי כוכבים.

TV Guide: סובל קשות מחוסר ההחלטיות של הבמאי - הוא לא הכריע אם הוא רוצה לביים סרט-תעודה על משפחות צועניות ומושג הנקמה, או פשוט לעסוק במלודרמה. חבל שהנושאים המעניינים (משפחות, רציחות, כבוד, כוח ונקמה) לא מפותחים כהלכה. דווקא השימוש במוסיקה, כמכשיר לחשיפת רגשות הדמויות, הורס את הדרמה ומאריך את העלילה.

אי-אונליין: המלודרמה לא ממש מעניינת, אבל המוסיקאים והרקדנים מעניקים לה קצת נשמה. חבל שהבמאי לא הפך את אהבתו הגדולה לריקוד, לסרט תיעודי במקום להטביע את כולם בסיפור על נקמה זולה. אם אתם חובבי פלמנקו, כדאי לצאת מהבית בשביל וונגו. אם לא, רצוי להחמיץ. הציון: שבע.

* * *
 

בשבועות הקודמים

השבוע עלו 5 סרטים חדשים, אבל יש לנו עוד יותר ממאה סרטים בארכיון ההולך-ותופח של `שווה צפייה`. הנה 3 דוגמאות מהשבועות האחרונים:

סיפורו של אביר, אפוקליפסה עכשיו - הגירסה המלאה, מצב רוח לאהבה

AI אינטליגנציה מלאכותית, כלבים מול חתולים, תומא מאוהב, Made In Israel

נשיקת הדרקון, אבודות והזויות, מולין רוז`

ואם נמאס לכם לקרוא ביקורות של אנשים אחרים, קחו מקלדת ועכבר וספרו לנו מה אהבתם לאחרונה על המסך הגדול - בפורום הקולנוע של נענע.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by