בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פיקניק של מהגרים 

פיקניק של מהגרים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(גרגורי ג`ניקיאן)
 (גרגורי ג`ניקיאן)   
זה יום העצמאות, הדגלים
צובעים את העיר,
סכינים ומזלגות מפלסטיק
ערוכים כמו במצעד.

אני עושה על האש, יש לי סינור,
יש לי סלט תפוחי אדמה, מקרוני, תבלינים,
יש לי כובע בצורת
מדינת פנסילבניה.

אני שואל את אבא שלי מה הוא מעדיף
והוא אומר, "נקניקיות, מדיום רייר,"
ואז, "המבורגר, למה לא,
מה כבר ההבדל,"
כאילו הוא באמת שואל.

אני שם המבורגרים ונקניקיות,
חותך מלפפונים חמוצים ובצל,
פותח את בקבוקי הרוטב. הרוח מעיפה את
מפיות הנייר כמו הודעות אבודות.

"אתה מתרוצץ," אמא שלי אומרת,
"כמו תרנגולת בלי מקור."

"אמא," אני אומר, "את מתכוונת בלי ראש.
בלי מקור ובלי ראש אלה ביטויים שונים
כמו, נגיד, בן ובת."

היא נותנת בי מבט מוזר כאילו
אמרתי משהו גס.
"אני אוהבת אותך ואת אחותך במידה שווה," היא אומרת
"בטח," סבתא שלי מצטרפת לשיחה,
"שניכם הילדים שלנו, מה אתה דואג?"

בנקודה הזו אני מתחיל להסביר,
משווה מלים לדגים,
כמו אלה בים של פורט סעיד,
או לציפורים בין עצי הדקל שעל הנילוס,
חמקמקות תמיד, לא מתחרטות על דבר, פראיות.

"סוניה," אבי אומר לאמי,
"על מה לעזאזל הוא מדבר?"
"המוח שלו מלא שטויות," היא אומרת,
"כמו אבנים על שפת הים."

"זה חול!" אני אומר, מרים ידיים ביאוש,
"אומרים `כחול אשר על שפת הים`..."

"אז מה זה אומר שיוצאים במחול?" אמא שואלת,
ואבא מוחא כפיים, "למה לא," הוא אומר,
"בואי נעשה חיים," ופותח
בפולקה סוערת, מסובב את אמי
במעגל, שוב ושוב, כמו סביבון מאושר,

ודודי מסמן באצבע על מוחו, ואומר
"שני אלה, חסר להם מברג,"

ואני חושב על עצי פיסטוק במדבר סיני
שמניבים עוד ועוד ועוד פרי,
פקאנים בדרום, ערבוב
טעמם לפתע בפי,
ללא מלים, מבלבל,
דוחק את כל השאר.



 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by