בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
החתונה היוונית שלי וסקס ולוסיה 

החתונה היוונית שלי וסקס ולוסיה

 
 
אודליה ברקין

והשבוע מציע לכם המדור שלל פעילויות מהנות לחופשת הקיץ- תוכלו להתארח בחתונה יוונית, ליהנות מקצת סקס על החוף, לנסות להשתחרר מטונגי, לרכב על סוס פרא ולשדוד עשרים מיליון דולר. הילדים יוכלו לראות עיבוד לספר הקלאסי "אמיל והבלשים" בשבת בבוקר

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ZOOM IN החתונה היוונית שלי

מכירים חיוך מסנוור? אז זה זה. וזאת לא מחמאה
 מכירים חיוך מסנוור? אז זה זה. וזאת לא מחמאה   
החברה האמריקנית, כמו החברה הישראלית, היא חברה חדשה יחסית, המבוססת על מהגרים שהתקבצו אליה מכל קצוות העולם. כל עדה הביאה את האוכל שלה, את המבטא ואת המוזרויות הקטנות. במשפחה היוונית של גיבורת הסרט, למשל, נהוג לירוק על מישהו כדי שיהיה לו מזל טוב וכך נאלץ הזוג הצעיר לחוות שלל מוחטות, מהולות באוזו וקבב כבש כמובן, בכל פעם שבן משפחה תועה נקרה על דרכם. נשמע כיף, לא?

למעשה, אם תיקחו את "החתונה היוונית שלי" ותחליפו את ג'ון קורבט היאפי בנתי רביץ, את אב המשפחה היווני הגאה, ביוסף שילוח ("בטן שלי עושה גולו גולו") ואת אם המשפחה הבשלנית בגאולה נוני - קיבלתם סרט בורקס משובח, אבל עם טוויסט.

בארצות הברית, שלא כמו אצלנו, המיעוט המהגר מוצג כשונה, אך לא כפרימיטיבי. בעידן התקינות הפוליטית שבו נעשה הסרט, צוחקת הבמאית (שגם כתבה וגם מככבת בתפקיד הראשי) על משפחתה המוזרה והחונקת, אבל לרגע לא מציגה אותם כנחותים או אלימים. נכון, הם נוהגים לשחוט כבשים חצר, הגברים הם שוביניסטים מהסוג הגרוע ביותר ובהחלט שהם לא מפגינים יצירתיות מרובה בבחירת השמות שלהם – לכל הגברים במשפחתה של הכלה קוראים ניק ולנשים מריה.

אבל שלא כמו בסרטי בורקס שעוסקים בחתונות בין עדתיות, כמו "כץ וקרסו" או "צ'רלי וחצי", כאן, דווקא האמריקני הלפלף, הצמחוני, ארוך השיער והרגיש, נאלץ לאמץ לחיקו את המנהגים היווניים ואפילו לעבור הטבלה בכנסיה יוונית אורתודוקסית לפני שיהיה ראוי לשאת את הגיבורה. הוא, המהווה את החלום האמריקני, בן יחיד למשפחה וואספית כמו מהסרטים, בעלת שורשים עמוקים בתרבות האמריקנית, הוא זה שמשנה את עולמו כתוצאה מהמפגש עם היוונים הצעקניים.

אגב, השמועות המרושעות טוענות שהסרט הזה נעשה רק בזכות ריטה ווילסון, אשתו של טום הנקס, בת למשפחה יוונית, שראתה את המחזה הקנדי ונדנדה לבעלה להפוך אותו לסרט.
 

החתונה היוונית שלי

האישה הקטנה והגבר שלה. הבמאית דווקא אמרה שהסרט מנפץ מיתוסים שוביניסטיים
 האישה הקטנה והגבר שלה. הבמאית דווקא אמרה שהסרט מנפץ מיתוסים שוביניסטיים   
My Big Fat Greek Wedding

טולה פורטוקאלוס האמריקנית (ניה וורדאלוס) היא בת למשפחה יוונית גאה. אביה משוכנע שכל המילים באנגלית מקורן יווני, ואמה לא מפסיקה לבשל ולהאכיל את כל המשפחה המורחבת. אבל בעיני משפחתה טולה היא כישלון. היא בת שלושים ועדיין לא נשואה וללא ילדים. גורלה נגזר, ועליה לעבוד במסעדה היוונית של הוריה עד סוף ימיה.

באקט של מרידה היא נרשמת לקולג' ומחליטה לצאת מחיקה המחניק של משפחתה. היא מתאהבת באיאן (ג'ון קורבט- "סקס והעיר הגדולה") והשניים מחליטים להתחתן. הבעיה היא שאיאן אינו יווני ומשפחתה מאוד לא מרוצה מהשידוך. מבוסס על מחזה תיאטרון מצליח שכתבה וורדאלוס, אשר גם משחקת בסרט בתפקיד הראשי. קומדיה רומנטית.

במאי: ג'ואל זוויק (במאי טלוויזיה מפורסם שביים בין השאר את "ימים מאושרים", "אבא חורג, אמא חורגת", "מיגו" "קירק" ועוד), 93 דקות, ארה"ב 2002

הקרנות: הרצליה- רב חן; חיפה-רב חן מרכז חורב, רב-חן לב המפרץ; ירושלים- רב חן; נתניה- רב חן; סביונים- רב חן; פתח תקווה- רב חן; רחובות- רב חן; רמת גן-רב חן איילון; ראשל"צ- רב חן, רעננה - רענן; תל אביב-רב חן האופרה.
 
 
סוג של "אני בטי המכוערת" ליוצאי יוון והסביבה. קומדיה די קלושה וסטריאוטיפית על חמולות. הבעיה הכי רצינית של הסרט היא התסריט- חסר מעוף, דל, לא מעמיק ולא מעניין. השינוי שעובר על טולה משעשע אבל השתלשלות מערכת היחסים בינה ובין איאן לגמרי לא אמינה. אפשר לוותר.

Haro Online: הבמאי הכניס כל סטריאוטיפ אפשרי שמצא על מהגרים בכלל ועל יוונים בפרט. מה שהופך את הסרט לכל כך מהנה לצפייה הוא העובדה שוורדאלוס לא צוחקת על מנהגי המשפחה שלה אלא מתארת אותם בחום – היא חוגגת את המוזרות של התרבות שלה. כמו צמר גפן מתוק - יפה ומהנה, אך נעלם לחלוטין לאחר האכילה.

Entertainment Weekly: סיפור ברווזון מכוער שמכיל הומור טלוויזיוני סיטקומי, ובדיחות שנס ליחן כבר בשנות השישים. הומור מהגרים קלישאתי וצפוי. הציון: 6.

Culture Dose: סרט בנות לעילא ולעילא, המיועד בעיקר לנשים בגילאי 30 עד 45. כל ההומור בסרט הזה מתבסס על סצינות בהן משפחתה של טולה מתנהגים בחן המשוגע והמוזר האופייני להם (אוכלים, רוקדים, צועקים, מתערבים, מורטים שערות בפינצטה). מה גם שהבדיחות די חוזרות על עצמן. ממצה את עצמו די מהר וצפוי למדי.

 
 

סקס ולוסיה

הגיבורה שמפנטזת על החבר המת שלה. ברררר
 הגיבורה שמפנטזת על החבר המת שלה. ברררר   
Lucia y el Sexo

כשלוסיה (פז ווגה), מלצרית צעירה במדריד, מגלה שאהובה הסופר לורנצו (טריסטן אולווה) מת, היא עוזבת הכל ונוסעת לאי קטן ופסטורלי, שם בילה לורנצו את חופשותיו. על האי היא פוגשת את אלנה (נג'ווה נימרי) שגם היא קשורה ללורנצו. בעזרתה, היא מנסה לעשות סדר בחייה ולהבין את מערכת היחסים ארוכת השנים שהייתה לה עם חברה המת. דרמה. דוברת ספרדית.

במאי: חוליו מאדם (הנאהבים מחוג הקרח הצפוני), 128 דקות, ספרד/ צרפת 2001

הקרנות: חיפה- דן פנורמה; ירושלים- הקולנוע החדש בניני האומה; נס ציונה- גיל; רעננה- רענן; תל אביב- הקולנוע החדש בית ציוני אמריקה.

 
BBC Online: אחד מהסרטים הכי ארוטיים ורבי - השראה שנעשו בשנה האחרונה. מאדם משכיל לבנות עלילה שהולכת ומתפתלת סביב עצמה ברבדים עמוקים, ויוצרת מעגל סגור ושלם.
הנרטיב המעגלי מטשטש את הגבול בין מציאות לדמיון, והצופה נישא על גלי צירופי המקרים והאמונה בגורל. חוויה משכרת!

Box Office Magazine: כפי שמשתמע משם הסרט, סקס, הוא אחד הגיבורים הראשיים של הסיפור- תמיד נוכח ומרכזי בכל אחת ממערכות היחסים המוצגות. הסקס המפורש שעל המסך, הופך את הצופה למציץ, שותף ברגעים אינטימיים. זוהי תחושה מטלטלת ומזעזעת במובן החיובי. סרט שהוא רומנטי, אינטואיטיבי ומסתורי. מומלץ!

Film Threat: עלילתו המפותלת של הסרט שואבת את הצופה למסע מרתק. בזכות התסריט, המשחק המצוין, הצילום המרהיב, קטעי האהבה האותנטיים והפסקול , החוויה הרגשית שעובר הצופה מלאה ומורכבת. למרות השימוש בסימבוליזם רב מדי, אי אפשר שלא להבין ולהזדהות
עם כל מה שעובר על הדמויות.
 

להשתחרר מטונגי

ילד מזדקן. הגרסה הצרפתית
 ילד מזדקן. הגרסה הצרפתית   
Tanguy

טונגי הוא בנם המוצלח של אדית ופול גץ. הוא למד מדעי המדינה, פילוסופיה ויפנית באוניברסיטה, ובימים אלו עובד על התיזה שלו בסינית, חבריו אוהבים אותו והוא מאורס למרגריט המקסימה. הוריו מאוד גאים ומאוד תומכים בו ויש להם רק ביקורת אחת עליו- הם לא מבינים מדוע בגיל 28 הוא עדיין חייב לגור אתם באותו בית!

אדית ופול, שמתים לקצת פרטיות ורוצים שהגוזל המבוגר מאוד שלהם כבר יפרוש כנפיים, מוכנים לעשות הכל על מנת לגרום לבנם לעזוב.

עם: אנדרה דוסולייה, אריק ברגר, סבין אזמה. קומדיה. דוברת צרפתית.

במאי: איטיין שאטייה (טאטי דניאל, החיים הם נהר ארוך ורוגע), 108 דקות, צרפת 2001

הקרנות:חיפה- גלובוס; ירושלים- גיל; תל אביב- גלובוס, פאר.
 
Club Culture.com (בצרפתית): מצחיק ביותר, ועשוי ברגישות רבה. ריאליסטי, אך בו בזמן מציג סצינות מוגזמות לחלוטין מחיי היום יום, בחן רב. משחק מצוין ואמין של סבין אזמה כאדית, עם שלל הטיקים העצבניים וההתמוטטויות. בראוו! התענוג מובטח! סרט מעולה!

Acommecinema (בצרפתית): קומדיה על נושא אקטואלי ביותר – התארכות משך הלימודים הגבוהים של הילדים וכתוצאה מכך, משך המגורים בבית ההורים. אפשר היה בקלות לקצץ חצי שעה לפחות מהסרט. הכימיה בין אזמה ודוסולייה כזוג ההורים, כמו גם המורכבות הבולטת של דמויותיהם היא שהופכת את הופעתם למצוינת.



 

סוס פרא

נו טוף, האינדיאנים טובים והאשכנזים רעים. והסוסים הכי טובים
 נו טוף, האינדיאנים טובים והאשכנזים רעים. והסוסים הכי טובים    
Spirit: Stallion of the Cimarron

ארצות הברית, תחילת המאה התשע- עשרה, האדם הלבן כובש לעצמו שטחים ומפנה את האינדיאנים. ספיריט הוא סוס פרא גאה, מנהיג של עדר שלם. כשהוא נלכד על ידי איש צבא לבן, הוא מתעקש ולא מוכן שיאלפו אותו. לאט לאט רוחו נשברת, אך ליטל קריק, אינדיאני שבוי אף הוא, מסייע לו להתחזק וביחד הם נאבקים על החופש שלהם. סרט ילדים מבית דרימוורקס (שרק).

במאיות: קלי אסבורי ולורנה קוק, 83 דקות, ארה"ב 2002

הקרנות: אור יהודה- גיל; אילת- גיל; אשדוד- גיל; אשקלון-גיל; באר –שבע-אורי; בת ים - רב חן; הוד השרון-גיל; הרצליה - רב חן; חדרה- לב; חיפה- גלובוס, אורי; חולון- גלובוס; ירושלים- גיל; כפר סבא- גיל; כרמיאל- רב חן; מבשרת- גיל; נהריה- גלובוס; נס ציונה-גיל; נתניה- גיל; פתח תקווה- גיל; קרית ביאליק- קריון; רחובות - רב חן; רמת גן- רב חן איילון; קרית אונו- רב חן; ראשל"צ- גיל, הזהב; רעננה- פארק; שוהם- גלובוס; תל אביב- גלובוס, פאר.
 
Haro Online: שווה צפייה ולו רק בשל סצינת הפתיחה המרהיבה שהעבודה עליה נמשכה 9 חודשים. זאת הסצינה שמראה עד כמה רחוק אפשר להגיע בעזרת אנימציית המחשב. ממנה והלאה הסרט רק הולך ומתדרדר. סיפור מוכר מדי , ראיה פשטנית ותקינות פוליטית מוגזמת של בני אדם (חיילים בצבא הם רעים, אינדיאנים הם טובים). מהנה יחסית אבל לא הכרחי.

Entertainment Weekly: אגדה מאויירת שנעשתה באלגנטיות ובפשטות. העובדה שכמו במציאות גם בסרט, החיות לא מדברות, רק מוסיפה לו נקודות. מכיל תמימות של ספר ילדים ישן ולכן ידבר אל ליבם של כל הילדים. הציון: +8.

Culture Dose: אם זה היה סרט של דיסני, ספיריט הסוס, היה מדבר ובטח היה חובר אליו איזה סנאי מצחיקול כסייד קיק. אבל בסרט הזה בולטים השקט וההרמוניה על רקע הציורים הנהדרים. החיסרון- צדקני מדי ומלא בשירים של בריאן אדמס. היתרון- מכיל קטעי מרדף ואקשן טובים, בידור לא מזיק , מצוייר ומבוצע היטב.
 

היי ריסק

היי ריסק, היי טק, היי גיא. כבוד למפעל תרגומי שמות הסרטים הישראלי
 היי ריסק, היי טק, היי גיא. כבוד למפעל תרגומי שמות הסרטים הישראלי   
Riders

חבורה של שודדי בנקים צעירים, יצירתיים כשרוניים, וכמובן נאים, מתכננת מכה אחרונה. החבורה אשר מונה שלושה גברים ואישה, מארגנת חמישה מעשי שוד בחמישה ימים, בהם יגנבו סכום כולל של 20 מיליון דולר. אבל למשטרה יש תוכניות אחרות, והיא שוכרת רוצחים שכירים שיעמדו בדרכם של השודדים. סרט פעולה.
עם: סטפן דורף, סטיבן ברקוף, נטשה הנסטרידג' וברוס פיין.

במאי: ג'רארד פירס (טקסי), 83 דקות, קנדה/צרפת 2002

הקרנות: אילת- גיל; אשדוד- גיל; אשקלון-גיל; באר –שבע-אורי; בת ים - רב חן; הוד השרון-גיל; חדרה- לב; חיפה- גלובוס, אורי; חולון- גלובוס; ירושלים- גיל; כפר סבא- גיל; כרמיאל- רב חן; נהריה- גלובוס; נס ציונה-גיל; נתניה- גיל; פתח תקווה- היכל, גיל; קרית ביאליק- קריון; ראשל"צ- גיל, הזהב; שוהם- גלובוס; תל אביב- גלובוס, הוד, פאר.
 
Au Cinema (בצרפתית): הבחירה במונטריאול כאתר הצילומים פתחה בפני הבמאי עולם של אפשרויות בנוגע לקטעי האקשן המגוונים והיצירתיים, במיוחד קטעי המרדף האווירי. עריכה
קצבית וצילום קליפי.

DVDrama (בצרפתית): לא פחות ולא יותר מסרט טלוויזיה גרוע במיוחד שמכיל בתוכו ערבוביה של קטעי אקשן לא מקוריים (כבר ראינו מרדפי מכוניות ומכוניות עולות באש באינספור סרטים בעבר והם עשו זאת יותר טוב). משתמש בכל הטריקים הכי זולים כדי לעורר בצופים ריגוש מלאכותי. למרות שהוא יחסית קצר, נדמה שהוא הרבה יותר ארוך - שלל המרדפים הפאתטיים שחוזרים על עצמם, פשוט מייגעים. העצוב הוא שהסרט הזה בוודאי יהיה רווחי מאוד ליוצריו.
 

אמיל והבלשים – טרום בכורה

אל לא נער כאמיל יוותר. מופת
 אל לא נער כאמיל יוותר. מופת   
Emil und die Detektive

עיבוד מודרני לספרו הנודע של אריך קסטנר. עלילת הסרט הועתקה לברלין של ימינו ובמרכזה אמיל, נער בן 12 שחי עם אביו לאחר שאמו עזבה אותם ועברה לארץ אחרת. בעקבות תאונת דרכים, בה שובר האב את ידו, הוא מחליט לשלוח את אמיל לחופשה בת שבועיים בברלין, אצל משפחה של חבר. ברכבת לברלין נתקל אמיל במקס, טיפוס מפוקפק שגונב ממנו את כל כספו. אך לא נער כאמיל יוותר. ללא פרוטה ועם מזוודה ענקית, עוקב אמיל אחר הפושע. לעזרתו מתגייסת פוני, ילדה עירונית חכמה שמגייסת למשימה את כל חבריה. חבורת הבלשים הצעירים מסתבכת בהרפתקאות מרתקות ומשעשעות.
הסרט מוקרן בדיבוב עברי בלבד.

במאית: פרנצ'סקה בוך, 110 דקות, גרמניה 2001

הקרנות: אילת- גיל; באר –שבע-אורי; בת ים - רב חן; הוד השרון-גיל; חיפה- גלובוס, אורי; חולון- גלובוס; כפר סבא- גיל; נס ציונה-גיל; נתניה- גיל; קרית ביאליק- קריון; ראשל"צ- גיל, הזהב; תל אביב- גלובוס, פאר.
 
לקחת יצירה קלאסית כזאת, ולעבד אותה לשנות האלפיים נשמע מיותר ומאוד מסוכן. למרבה הפלא, העיבוד המודרני חינני למדי- הוא מכיל הרפתקאות יצירתיות (בהם מסתייעים הילדים בטלפונים סלולאריים, ומחשבים), קטעי מרדף מותחים ביותר, הצצה לעולם התחתון של ברלין, סיור בנופי העיר, אבל הכי חשוב- הוא עדיין מצליח לתאר את החברות היפה בין הילדים, את התושייה שלהם ואת יכולת ההישרדות שלהם בעולם שנשלט כולו על ידי מבוגרים.

הנקודה החיובית בסרט היא שסוג המשפחות המתואר בו מודרני ושכיח מאוד בימינו אלו.
רוב הילדים בחבורה, כולל אמיל עצמו באים ממשפחות חד הוריות או על סף גירושין. התיאור החי של המציאות המורכבת, ידבר אל ליבם של הילדים שמכירים מציאות זו מסביבתם.

האתר של הסרט מציע משחק משעשע. להלן מספר ביקורות של ילדים שצפו בסרט:

אנדרו ביילי, בן 13 : הסרט עוסק בכוחם של ילדים. למרות כל הבעיות שלכל אחד מהבלשים הצעירים יש בבית, כאשר הם נמצאים ביחד הם מתחזקים ומסוגלים לפתור כל בעיה.

איימי מגוואן גרין, בת 12: אני מסכימה. אהבתי את הדמויות ואהבתי את הרעיון שהילדים הצליחו לעלות בחכמתם על זו של המבוגרים.

ג'וני קלרק, בן 12: הצילום היה מעולה, במיוחד במהלך סצינת המרדף, כשאמיל בורח מהמשטרה ברחובות העיר. הצילום גורם לך להיות מעורב לחלוטין, ואתה תוהה האם הוא יצליח להימלט.
 

בשבועות הקודמים

לפניכם מבחר בקורות על הסרטים שמציגים כעת בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בעזרתן תוכלו להחליט איזה סרט שווה לכם לראות.

דמעות הנמר השחור, איטלקית למתחילים, פשוט נהדרת, זהות שאולה, לילו וסטיץ'
ספיידרמן , איריס וג'ון
שמיים, אוהבת לא אוהב, סיפור בלתי נשכח

האם סרטים עדתיים שנעשים בהוליווד משעשעים ו/או וולגריים כמו סרטי הבורקס שלנו?
האם סצינות סקס מפורשות מצליחות לקדם עלילה או רק מסיחות את דעתו של הצופה מהנושא המרכזי? האם הצרפתים יודעים לעשות קומדיה טוב?

על כל זאת ועוד, בואו לדבר בפורום הקולנוע של נענע
ארכיון הביקורות המלא
 

אתרים

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by