בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יאדה יאדה יאדה 

יאדה יאדה יאדה

 
 
לילך וולך

"פילדלפיה זורחת" היא עוד סיטקום נוסחה על צעירים מגניבים שמותחים את גבולות הפוליטקלי קורקט. לילך וולך לא מתכוונת לבטל תוכניות כדי לצפות בה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פילדלפיה זורחת (צילום: יח"צ)
 פילדלפיה זורחת (צילום: יח"צ)   
העיקרון הדרוויניסטי של קיום סדרות טלוויזיה הוא לא ממש משהו שניתן להתווכח איתו, בלי קשר לטעם האישי שלכם. בין אם אתם מכורי ריאליטי טראשיים או שרק יציאות אנינות כמו "פרייז'ר" מרגשות אתכם - החזק והאפקטיבי הוא זה שבסופו של יום שורד.

נוסחאות מנצחות הן דבר חמקמק, כי בדיוק כשנדמה לך שהצלחת לפענח ולשכפל את הקוד העכשווי למה שהולך, דבר חדש תופס את מקומו, וכמו שמאיר אריאל אמר - שוב נשארת מאחור. כך שאל תזדרזו לנסות ולפצח את האלגוריתמים של הצלחה טלוויזיונית - מישהו צעיר ומוצלח מכם כבר נושף בעורף עם הדבר החם הבא והוא לא סיטקום.

ולמה כל ההקדמה? כי אנחנו בדיוק כמו בארה"ב, מתים על סיפורי ההצלחה של החלום האמריקאי, רק תנו לנו איזו מרילין מונרו סוג ד' שנולדה בקראוון עם אבא שיכור ואמא שלועסת מסטיק מהרגע שהיא מתעוררת, שהצליחה לדפוק את השיטה ולהמציא את עצמה מחדש בלוס אנג'לס כאיזו דיווה, ואנחנו מתעלפים מרוב חמלה ואושר. זה פחות או יותר מה שאנחנו נדרשים לעשות ברגע שאנחנו צופים ב"פילדלפיה זורחת".

וכל זה למה? כי הדרך הטובה ביותר שנמצאה לייחצן את הסדרה היא על ידי סיפורו הסמי-מרגש של רוב מק'להן, יוצר ומשתתף בסדרה שהיה שחקן מובטל ובלתי מבוקש, עד לפני שנה וחצי, כשהוא יצר את הפיילוט לסדרה במחיר מגוחך וקנה את לב המפיקים עם הקומדיה החביבה שלו.

כל זה נחמד, אם אתם בעניין של סקס רחמים. אם אתם לא, ואני באמת מקווה שלא - "פילדלפיה זורחת", היא סדרה חביבה שלא הייתם זורקים מהמיטה, אבל בפירוש לא מתאמצים לראות שוב. הסיפור הוא סיפור הנוסחא המיושן, של מי שצפה באלפי סיטקומים ומיזג אותם יחד - 3 בחורים אטרקטיביים למחצה, יחד עם אינסטנט בלונדה שתוכל לנזוף בהם על היותם גברים טיפוסיים. יש להם פאב, הם בין מגניבים לחנונים, מסתבכים עם הפה הגדול שלהם – יציאות לא פוליטיקלי קורקט על הומואים, שחורים והפלות. יאדה יאדה יאדה, ראינו את כל זה כבר קודם, רק עשוי יותר טוב.

באמצע-סוף הניינטיז, זה היה יכול להיות הצלחה, אבל מאז כבר למדנו איזה טריק או שניים על הגבולות שאפשר למתוח, על כמות ההתמודדות שאנחנו יכולים לסבול עם זוטות גמורות, על החשיפה האמיתית של מיהו האמריקאי הלבן הממוצע ומה הוא חש כלפי סביבתו, כולל אלפי שיחות טלוויזיוניות על מערכות יחסים, סקס, והגבר שמסרב להתבגר.

אז הנוסחא אמנם פוצחה, אבל כרגע זה בערך כמו להמציא מחדש את "מייקרוסופט". זה באמת יופי, אבל כבר יש כזה. נקסט.

התוכנית משודרת בימי שני ב-22:30 בערוץ yes+ (ש.ח בימי שבת ב- 21:10)

בקטנה
*צל"ש לפרסומות פלאפון - רוב רובן הן כותרות שרצות על רקע מוסיקלי, ואחת לכמה זמן, מבליח גיא זוהר בקולו השרמנטי ולא יותר. מעודן, לא צעקני, ולא מנצל לרעה את חוש השמיעה שלנו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by