בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא מהעולם הזה  

לא מהעולם הזה

 
 
אמיר עמרמי

אמיר עמרמי חזר נפעם מהפשטות הוירטואוזית שהפגינו אמש חברי Third World Love בהופעה אמש

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ערב במינון נכון. Third World Love (צילום: יח"צ)
 ערב במינון נכון. Third World Love (צילום: יח"צ)   
פסנתר כנף שחור בפינת הבמה, מערכת תופים חומה במרכזה, קונטרבס ושני מיקרופונים. זאת הייתה קבלת הפנים אמש (שלישי) במועדון הזאפה. רוחות הערב הפיחו באוויר קרירות קלה וכל אדם שהתיישב, הואיל להוריד את מעילו ולהניחו על הכיסא. הבריות ציפו לערב חמים עוד לפי שהתחיל המופע לצלילי הגיטרה החשמלית של פט מת'יני שהתנגנה ברקע. חשבתי לעצמי שזה עלול להיות בעוכרי ההופעה, יען כי מת'יני הוא אחד היוצרים המרתקים הפועלים היום.

רביעיית Third World Love עלתה לבמה. כבר מאמצע הקטע הראשון, היה ברור שהגעתי להופעת ג'אז שכמותה מעולם ולא ראיתי. העניין המרכזי בג'אז הוא הביטוי האישי של הנגנים, תוך מתן דגש מרכזי מאוד על הסולואים. מי שאינו מכור לסצנה, יכול מהר מאוד למצוא את עצמו הולך לאיבוד בין המוסיקאים שמנסים, כל אחד בדרכו, לבטא את האישיות שלו.

ההפך הגמור התרחש אמש על הבמה. אבישי כהן, יונתן אבישי, דניאל פרידמן ועומר אביטל לא הצליחולשעמם אפילו לרגע אחד, ואף השאירו טעם של עוד. קטעי הסולו לא עברו את סף העצבים והנדנוד, והמינון של כל קטע היה מושלם.

הקטע הראשון פתח במוטיב פנטטוני שלא היה מסובך מדי, והעיד על הבשורה המוסיקלית של ההרכב - הם לא נמצאים כאן כדי להראות עד כמה שהם מוכשרים. כל אחד מחברי ההרכב הוא וירטואוז, אבל זאת הנחה שהתגבשה לאורך הערב ולא נוכח איזה סולו אקסטרוגאנטי.

הסגנון המוסיקלי שלהם אינו מוגדר במאת האחוזים. ההרכב משלב בין ג'אז למוסיקת עולם, מוסיקה שחורה, מוסיקה לטינית עם נגיעות צועניות, מוסיקה יהודית (אם יש בכלל דבר כזה), מוסיקה ערבית ומה לא. הכל ביחד נשמע כמו סגנון אחיד, שלי לא יצא לשמוע כבר הרבה זמן. הקטע השני נפתח באווירה קלה של מיוזיקל, שהגיע למחוזות של רוק פסיכדלי, ובן רגע הפך לחגיגה לטינית.

למרות שזה אולי נשמע כך, לא הייתה טיפת אוונגרד בערב הזה. חלק גדול מהקטעים שנוגנו לא היה מורכב ממהלכים הרמוניים שלא נשמעו קודם לכן. חלקם אפילו היו פשוטים וברורים למדי. יונתן אבישי הקיש על קלידי הפסנתר בנועם וניכר עליו שהוא נהנה מכל רגע, דניאל פרידמן ליטף את מערכת התופים והקפיד לא התפרץ, וכל זאת, תוך משחקים בין מקצבים שונים במהלך כל קטע. חברי ההרכב שמרו על קשר מהוקצע, כשפרידמן קשוב לכל פריטה על הקונטרבס של אביטל, גם בלי להביט בו.

אבישי כהן ניגן מול שני מיקרופונים. לאחד מהם היה אפקט שהוסיף עניין רב לתבשיל המוסיקלי שנרקח על הבמה. לקראת סוף ההופעה, ניגן עומר אביטל פתיחה על הקונטרבס, בסגנון ערבי משהו, ונדמה היה לרגע כי הוא מנגן על עוד.

ההרכב סיפק טעימות מהאלבום השלישי שבדרך ומחומרים חדשים שעוד לא הוקלטו, כמו 'חמינה', שאפשר להגדירו כג'אז מזרחי. מהר מאוד מצאתי את עצמי מתופף כדרדק על הסכו"ם והכוסות שהמועדון רכש במיטב כספו.

קצרה הרשימה הזאת מלפרט את מגוון האיכויות המוסיקליות שהופגן אמש על הבמה. אני יותר ממאושר שהרכב כמו Third World Love בונה את הקריירה המוסיקלית בחו"ל, בגלל שבארץ הם לא היו שורדים. במקרה הטוב, הם היו מנגנים בפסטיבלי ג'אז, אבל ביום יום הם היו מחלטרים בבתי קפה ובקבלות פנים. אין מה לעשות, לפעמים בעברית זה נשמע פחות טוב.

Third World Love בהופעה: אבישי כהן – חצוצרה ; יונתן אבישי – פסנתר ; עומר אביטל – קונטרבס ; דניאל פרידמן – תופים
 

שלוש הופעות נוספות:

 
22.2.2006 – גולדסטאר זאפה ת"א
23.2.2006 – גולדסטאר זאפה ת"א, מופע בעמידה – מופע פותח Funset
24.2.2006 – המעבדה ירושלים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by