בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סוד האי הקסום  

סוד האי הקסום

 
 
תרבות נענע

הזכוכית הווניציאנית עברה מגמות שונות מאז 1920, אך תמיד שמרה על הקסם המקורי מהאי מוראנו. סיפורו של "אי הזכוכית"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתוך התערוכה
 מתוך התערוכה    
שקיעתה של תעשיית הזכוכית האיסלאמית בסוריה ובמצרים, בסביבות 1400 לספירה, הביאה לנדידת מוקד הפעילות שלה למערב ולהשתקעותו בוונציה. במרוצת מאתיים שנה ויותר, למן אמצע המאה ה- 15, הלכה אירופה שבי אחר קסמי הזכוכית של ונציה. הכלים, שנוצרו בה בתקופות הרנסנס והבארוק, נחשבים לאחת מפסגות היצירה בתולדות תעשיית הזכוכית, וונציה הייתה לבירתה הבלתי מוכתרת, אבן שואבת לאוהבי הזכוכית ולאומניה.

מאז המאה ה- 13 העתיקה תעשיית הזכוכית את כבשניה מוונציה לאי הזעיר הסמוך, מוראנו, מחמת החשש מפני דליקות העלולות לפרוץ בעיר. במוראנו נוצרה רשת של בתי מלאכה משפחתיים קטנים, שסודותיהם המקצועיים נשמרו בקנאות לאורך הדורות. משפחות רבות מקרב אומני הזכוכית היו רשומות בליברו ד'אורו הוא "ספר הזהב", שהכיל את שמותיהם של רבים מנכבדי העיר. משפחות כמו בארוביה, סגוזו ובארביני רב משקלן גם כיום בתעשיית הזכוכית המקומית.

רכישת כלי זכוכית ונציאנית העידה על אמידותם ועל מעמדם הנכבד של בעליהם והלמה את אורח החיים של אצולת אירופה. רבי האומנים המקומיים קיבלו גם הזמנות עבודה ממרחקים, ויצירותיהם הרבות שווקו לכל קצוות תבל לקשט בהן ארמונות ומשכנות פאר של שליטים, נסיכים ושועים.

האי מוראנו שימש מאז ומתמיד מקור השראה לנוסעים, למשוררים ולסופרים שהעלו על הכתב את רשמיהם מביקורם בו וסייעו בכך להפיכתו לאגדה. יופיו של האי הניע משפחות אצולה לבנות בו ארמונות מפוארים ולטפח גנים הקיימים זה מאות בשנים: אותה תפאורה, אותם מבנים, אותם כבשני זכוכית. הטכנולוגיה החדשה כמעט שלא נתנה אותותיה כאן. ואכן, בתוך המפעלים המקומיים ממשיך להתחולל "קסם הזכוכית", כאילו היה זה טקס עתיק: אותן תנועות מיומנות להפליא, אותן מחוות, אותה שפה.

לאורך ההיסטוריה ידעה תעשיית הזכוכית של מוראנו עליות ומורדות, אך תמיד שמרה על מיומנות מקצועית גבוהה, איכות אסתטית משובחת וגיוון רב. לעומת זאת, המסורת ארוכת השנים של מוראנו לא תמיד עמדה לאומנים שבה. מיקומו הגיאוגרפי של האי והסודיות שאפפה את טכניקות התעשייה, בודדו את אומניה שפעלו במעין חלל ריק ונמנעה מהם היכולת להתעדכן בחידושים שנפוצו בעולם.

המאבק בין מסורת לחדשנות, בין רצון לשמור על הקיים לבין השאיפה העזה להתחדש, התגבר במהלך המאה הקודמת והוליד התפתחויות מעניינות בתעשייה המקומית, שהפכו תקופה זו לתוססת וליצירתית במיוחד.

בסוף שנות השישים חלה תפנית כאשר תעשיית הזכוכית של מוראנו נפתחה לעולם, וגברה נכונותם של רבי האומנים שלה לשתף את עמיתיהם ברזי המקצוע. בנוסף על כך, הלך וגדל בשנים האחרונות מספרם של אמנים מתחומים שונים שבחרו בזכוכית כאמצעי ביטוי לרעיונותיהם האמנותיים והגיעו למוראנו לעבוד בה. הללו שיתפו פעולה עם מנפחי זכוכית, מעטרים וחרטים בני המקום ויצרו יצירות שונות בהרבה מאלה שאפיינו את מוראנו עד כה.
 
מתוך התערוכה
 מתוך התערוכה    
תעשיית הזכוכית המקומית הגבירה בהדרגה את מעורבותה במתרחש מחוץ למוראנו, והעמיקה את קשריה הבינלאומיים על ידי ייזום ואירוח של תערוכות כלי זכוכית בינלאומיות וארגון השתלמויות מקצועיות לאמנים זרים. אמנים מרחבי העולם נהרו לוונציה להתבונן וללמוד, להתרשם ולעבוד, בעוד מארחיהם חצו יבשות כדי להפיץ את הידע בתחום עיצוב הזכוכית. "אי הזכוכית" המסתגר פנה לחבור לתעשיית הזכוכית העולמית במגמה להשפיע עליה ולהשתלב בה. נפתח עידן חדש, שטמן בחובו הבטחה לעשייה תוססת ומקורית.

בתערוכה "איי הזכוכית" מִגוון רחב של עבודות שיוצרו במוראנו, המשקפות את המגמות והסגנונות המרכזיים שרווחו בה מאז 1920 ועד היום. טכניקות העיצוב והעיטור המגוונות שהתפתחו בעבר זכו במהלך שנים אלה לפרשנות מחודשת, המעידה על המומחיות הנדירה של אומני מוראנו. עושר הסגנונות העולה מן העבודות מהווה עדות לדמיון היוצר ולכושר ההמצאה של האמנים והמעצבים.

סקירתנו פותחת בפריטים השייכים לתחום האמנות השימושית והדקורטיבית, שאליו נקשרה הזכוכית באופן מסורתי, וממשיכה ביצירות אמנות המתעלות מעבר להגדרות של "שימושי / תכליתי", תוך פריצה למרחב חדש של הבעה אמנותית בזכוכית. המעבר מן החפץ השימושי והדקורטיבי, המאכלס את המרחב הפרטי, ליצירה בעלת תוכן רעיוני, הנושאת את חותמם של גדולי האמנים והמעצבים, היווה את השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש במרוצת המאה ה- 20 בתחום היצירה בזכוכית.

בתערוכה מוצגות עבודותיהם של ויטוריו זקין, נפולאונה מרטינוצי, קרלו סקארפה, פולביו ביאנקוני, אלפרדו ברבּיני, אטורה סוטסאס ורבים אחרים. יצירותיהם נוצרו במפעלי הזכוכית היוקרתיים ביותר - וניני, בארוביה וטוזו, סגוזו וטרי ד'ארטה וקרלו מורטי. במקביל, מוצגות עבודות החוצות את גבולות האמנות השימושית והדקורטיבית ופורצות לתחום חדש של הבעה אמנותית בזכוכית - מעשי ידיהם של אמני זכוכית וירטואוזים בעלי מוניטין דוגמת ליביו סגוזו, ריקרדו ליקטה, טוני זוקרי, יואיכי אוהירה, לוצ'יו בובאקו ואחרים. התערוכה נחתמת בעבודות מקוריות ביותר, שונות לגמרי מהיצירה המזוהה עם מוראנו, פרי שיתוף פעולה בין אמנים מתחומים שונים - כמו פדריקה מרנגוני, לואיג'י בנזוני, קאן ואנמכלן, מריה גרציה רוזין ועוד, לבין רבי-אומנים מקומיים.

התערוכה "איי הזכוכית" - מוראנו 1920-2005 מוצגת בביתן הזכוכית, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. אוצרת: אנריאטה אליעזר ברונר
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by